האגדה והאמת

[יוסי ר1]

במקרה ההוא - זה עבד יופי.

כל צד הבהיר את כונתו המקורית, בני גד קבלו את תוכחת משה והקדימו בניית ערים לנשיהם ובניהם לפני הצאון, ונחלצו חושים למלחמה. מאות שנים לאחר מכן, הם היו גם הראשונים ללכת לגלות, אבל זה כבר סיפור אחר.

 

[Immanuel Goldstein]

השאלה היא אחרת:

הנציג של הקב"ה חירף את בני שבט גד, אבל האם הביג בוס עשה משהו כדי להפגין את חוסר שביעות רצונו? לפי המדבר לא כז, הקב"ה דווקא מגן על זכויותיהם של אלה שלא משתתפים במלחמה לקבל חלק מהשלל: וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה. אם המשרתים היו מיעוט, הרי שהם קיבלו יותר מאלה שלא יצאו לקרב. מאוחר יותר הנהיג דוד המלך חלוקה שוויונית בין אלה שיצאו לקרב ואלה שישבו על הכלים.

 

[יוסי ר1]

הבא נדייק: דוד לא היה הראשון שהנהיג חלוקה

שויונית, כבר אברהם הנהיג זאת לפניו, במלחמה בה נעזר בענר אשכול וממרא. אצל דוד הוצרכו לשבל על הכלים כי היה חשש מהעמלקים, כך שגם מי שלא לחם בפועל בעצם היה עסוק בשמירה. במצלחמת מדיין לעומת זאת, זו היתה מלחמה יזומה ולא נראה שהיה חשש למתקפה, ולכן לענ"ד ללוחמים הגיע יותר. ולעניין מה שכתבתי על בני גד, אפשר לפרש בשני פירושים: הפירוש האחד, אי הבנה שיושבה בסוף אחרי שהצדדים הבהירו את עמדתם - בני גד מבקשים את עבר הירדן, משה חושש שהם מתחמקים מהכניסה לארץ וממלחומות עליה ושוטף אותם , הם מסבירים את כוונתם, ומשה מתרצה ומתנה תנאים שאם יעמדו בהם יוכלו להשאר בעבר הירדן. הפירוש השני, הוא שמשה מלמד אותם מוסר. הם מקדימים בדבריהם את הצאן לנשים ולילדים, ומשה הופך להם את הסדר ועונה להם תחילה על בניית ערים למשפחה ורק אחר כך גדרי צאן. הפירוש הזה נאה, אבל מתעלם במכוון מהצורך הראשוני לגדור את הצאן שלא ילך לאיבוד, מה שעושה כל רועה בתור דבר ראשון.

 

[אלי ו.]

צירוף מקרים

לפני כשעתיים עשיתי קניות בסופר ברעננה ופגשתי בחור צעיר שהכרתי מחדר כושר. הבחור התגייס לפני כארבעה חודשים אבל היום הוא כבר אזרח. כששאלתי איך הוא עשה את זה, התשובה שלו היתה, ואני מצטט, "דרך הקב"ן, כמו כולם". מה שבמיוחד הפריע לי זה שהוא בכלל לא התבייש בזה.

 

[דגגדול]

זה היבט נוסף של הבעייה

אחד מתוך שישה מתגייסים משתחרר שחרור מוקדם. אין לי קישור זמין כרגע אבל ראיתי את הסטטיסטיקה הזו לאחרונה מספר פעמים.

 

[דגגדול]

עוד קצת נתונים: גיוס בקרב האתיופים

לפי הנתונים בקישור, אחוז המתגייסים בקרב האתיופים הוא 90% למרות שזו אוכלוסיה חלשה.

 

[אלי ו.]

ועוד קצת נתונים

על אחוזי גיוס ואחוזי גיוס לקרבי http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1904&MenuID=733 ולפני שתיכנסו לקישור, נסו לעשות לעצמכם מבחן קטן ודרגו את הערים הבאות לפי אחוזי גיוס: אשקלון, תל אביב, כפר סבא, הרצליה, אשדוד, באר שבע.

 

[תרנגולת ערומה]

שמתם לב

איך את אף אחד לא מעניין אחוז המתגייסות והמשתמטות מהמגזרים השונים?

 

[אלי ו.]

עכשיו שמנו לב

מה את חושבת גורם לכך?

 

[תרנגולת ערומה]

שהחיילות לא כל כך חשובות.

 

[תרנגולת ערומה]

אבל השאלה החשובה היא

מה זה גורם במדינה ביטחוניסטית כמו שלנו אחרי הצבא.

 

[Immanuel Goldstein]

אם משתמטת נתקלת בתקרת הזכוכית

אז מגיע לה, כל עוד אותה תקרת זכוכית לא מפלה בין זכר משתמט לנקבה משתמטת.

 

[אלי ו.]

אם אפשר להוסיף עוד שאלה ברשותך

למה החיילות לא חשובות? אולי מדיון בשאלה הזו נצליח להבין למה החיילים כן חשובים.

 

[הנדרסון מלך הגשם]

ולמה זה ?

כי בחורות לא משרתות ביחידות הקרביות הלוחמות והשתמטות שלהן פחות כואבת מאשר השתמטות של בחור שהיה הולך לחי"ר או שריון.

 

[אטיוד5]

לא שמתי לב

כי זה לא נכון. פה ושם הזכירו גם מתגייסות ומשתמטות. ובפרט הזכירו את מרינה מכוכב נולד. כשמדברים על שירות כיפות סרוגות ובחורי ישיבה וכו', אז מן הסתם לא מדברים על בנות. לא בכל מקום רצוי לדחוף את האג'נדה הפמניסטית - זה עושה רע לאג'נדה הזאת!!

 

[ixmix]

אני מצטט את עצמי

אמנם אני שקול כמעט לאף אחד, ובכל זאת - "וכן הבנות הדתיות (ציבורים שלא משרתים כמעט)", "מוסרית כולם צריכים לתרום את חלקם באופן שווה לחלוטין, ללא הבדלי אמונה, מגזר, מין, גזע וצבע", "הדתיות כלל לא", "השתמטות? - כאשר הבנות הדתיות ישרתו בצבא ובני ישיבות ההסדר ישרתו שירות מלא, אז תוכל לייצג אותם בכבוד בדיון כזה", "כשהבולטים באי תרומתם הם בני הישיבות, הבנות הדתיות והערבים המוסלמים". וזה רק מהשרשור הנוכחי.

 

[תרנגולת ערומה]

אתה באמת התייחסת

אבל ההודעות שלך באו אחרי ההודעה שלי, וכוחות נבואיים אין לי. כל הויכוחים על סטטיסטיקה נגעו לגברים בלבד. אבל אם לא בא לכם להכיר בזה שברירת המחדל כשמתייחסים בעיתונים להשתמטות היא להתייחס לגברים, אז לא צריך.

 

[ixmix]

זה מעיד על בעיה אחרת

אני מציע לך לפתוח שרשור בנושא, משום שמדובר בבעיה אחרת (נוספת). הסיבה שאין נטיה לדון באי גיוסן של נשים הוא שהן לא נתפסות כחלק מהשדירה המרכזית של צה"ל. רובן המוחלט של הנשים בצבא הן נותנות שירותים ומיעוטן לוחמות (או דרג ב') ואחרי הכל הצבא הוא גוף לוחם ופטרנליסטי. כן אתייחס בקצרה - למעשה בגיוס נשים שני נושאים, הראשון הוא השירות הקצר יותר של נשים והשני הוא שחרור סיטונאי של נשים משירות. בנושא הראשון לדעתי חלק מהמאבק הנשי-פמיניסטי צריך להיות לגיוס שווה של נשים, גם בתפקידים וגם באורך השירות. זה ייתן לגיטימציה למאבקים פמיניסטיים נוספים ודחיפה לקידום נשים (בחברה שלנו, שלצערנו חלק מהקידום בתפקידים ציבוריים מבוסס על נסיון צבאי זה או אחר). הטיעון שעלה בםורום פמיניזם (טפו) שאני ראיתי נגד זה הוא שיש כל כך הרבה עוולות, וצריך להתמקד באלה שדופקות נשים - הן לא מבינות שבחברה שלנו הדרת נשים ממוקד כוח כה משמעותי מביאה להדרתן בהמשך ממוקדי כוח נוספים. בנושא השני צריך לגייס את כולם לאותו פז"מ ובאותם תפקידים, עם אפשרות לשירות אזרחי באותו פז"מ ובאותם תפקידים - לכל אזרח ואזרחית. אסור שיהיה מצב של שחרור אחת כי היא מאמינה ב X, ואחרת לא תשוחרר בשל אמונתה ב Y.