אז איך היה? ../images/Emo13.gif
זו שאלה רטורית שכזו ששאלו אותי כבר לפחות 10 פעמים אתמול בעבודה ואני עדיין לא ממש יודעת איך לענות. כלומר, היה כיף, ברור שהיה כיף, אבל מאיפה להתחיל עם החוויות של מה היה כיף וכמה? קשה...
אז אני אתחיל בקל: ההופעה ה-O2 נמצא בצפון גריניץ', ממש על תחנה של הטיוב (הרכבת התחתית של לונדון). בלי ספק, אחד ההיכלים היפים ביותר והמושקעים ביותר שיצא לי לראות. למעשה מדובר באוהל ענקי שבהיקפו יש קניון קטן ובו מלא מסעדות וברים. מכיוון שהיו לנו כרטיסי ישיבה הגענו למקום בסביבות 4 אחה"צ מתוך מטרה למצוא מקום לאכול לפני ההופעה. איך שנכנסים ל-O2 נופלים על חנות המרצ'נדייז הרשמית. כמובן שהאוכל נאלץ לחכות. נעמדנו בתור, בעלי, אחי ואני, וההתלבטות החלה. כרגיל, את החולצה שרציתי לא היה במידה שלי.
מילא. הסתדרנו. המשכנו לכיוון האוכל וכמובן שכל אחד רצה לאכול משהו אחר. התפזרנו ונפגשנו אחר כך שוב. בזמן שחיפשנו אחד את השני אחרי האוכל (אכלנו בטאפאס בר שהיה פשוט מצויין), אי אפשר היה שלא להבחין בכמות הקווין שהתנגנה במסעדות. היה בר קריוקי שניגן רק קווין. היתה מסעדה תאילנדית שניגנה את האלבום החדש. בשלב הזה קיבלתי טלפון מחבר בפורום RS שהם במסעדה התאילנדית ושאני אבוא להגיד שלום. אז ישבנו ופיטפטנו קצת ואחרי זה נכנסנו לאולם. זה השלב שבו ראיתי שאני בעצם יושבת די בצד של האולם. קרוב לבמה, אבל... קצת יותר מדי בצד. התוצאה היתה שלמרות שב-O2 מבטיחים חוויית סאונד לא משנה איפה אתה יושב, אצלנו החווייה היתה קצת מאכזבת. חלילה לא גרועה. אולי אפילו הסאונד הכי טוב ששמעתי אי פעם במיקום כ"כ צדדי, אבל בכל זאת קצת מאכזב. מסקנה: לא לקנות כרטיסים בלי לדעת *בדיוק* איפה אתה יושב, או לחילופין, *תמיד* לקנות כרטיסים לעמידה, להגיע לתור מוקדם ולתפוס מקום צמוד לבמה. הכניסה לאולם היתה ב-6:30, אבל התחילו להכניס קצת לפני. בכניסה ל-O2 יש שערים מגנטים ובידוק בטחוני של התיק כאילו זה שדה תעופה, אז הבידוק בכניסה למופע קצת יותר רגוע. לצערי נפלתי על בודקת קרצייתית במיוחד שגם אחרי שהשומר לידה אמר לה שהמצלמה שיש לי בסדר התעקשה להמשיך ולעשות פרצופים שאולי המצלמה שלי מקצועית מדי.
לתשומת לבכם, ההנחייה היא לא להכניס מצלמות עם עדשות גדולות מ-3.5 מ"מ. בסופו של דבר נכנסתי עם המצלמה, צילמתי כמה תמונות לראות תנאי תאורה וכו' ו... חיכינו שהמופע יתחיל. קצת אחרי שמונה, כשעדיין חלק מהאנשים היו בבר בחוץ, האולם הוחשך והפתיח התחיל לרוץ על המסך. הרבה הרבה יותר מרשים במציאות ממה שזה נראה ביוטיוב. בעצם, זה נכון לכל המופע. יש דברים שפשוט לא עוברים במסך מחשב. ההתחלה מעט חלשה לטעמי. HTF הוא אחד השירים האהובים עלי, אבל הוא פשוט לא עובד טוב בתור פתיח אחרי הבנייה של SUSO עם המסך. כמובן שבסוף HTF, עם הכניסה ל-TYMD זה כבר לא ממש שינה לכלום. לצערי, הקהל בבלוק אצלי היה רדום למדי ומבוגר מאד (הרבה שיער כסוף), כך שבריאן ופול כמעט לא באו לבקר אותנו בקצה ה-catwalk. מצד שני, יצא לי לראות הרבה מההתרחשות מאחורי הקלעים, כמו למשל את בריאן עושה סימן לפיט מלנדרון לתפוס את הסלייד, פיט עושה סימן שהוא מוכן, בריאן מעיף את הסלייד גבוה, זה עובר מעל הזינוק של פיט, איש הסאונד ליד פיט נחלץ לעזרה ומפספס גם כן והסלייד מתרסק לרצפה. כשפיט כותב שהם לא משתמשים בסלייד זכוכית מפחד שיתרסק עליהם, כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. והרי אנקדוטה קטנה שסיפר לי אנדרו, הבעלים של AStrings, שקיבל הזמנה לבקר מאחורי הקלעים: הגויטון הירוקה של בריאן אמנם נמצאת על הבמה כרגע, אבל היא זקוקה לתיקון אחרי שבריאן זרק את הסלייד לפיט, פיט לא תפס וזה פגע בצוואר של הגויטון. אאוץ'.
בערך מ-39' בריאן התעורר ונהיה ממש שמייח. כמות הבדיחות שרצו שם עם הקהל היתה מטורפת ונראה היה שהם מאד נהנים מההופעה. לפי מה שסיפרו לי חברים, הלהקה במצב רוח מרומם כבר מנוטינגהם. מקווה שזה ימשיך לכל אורך הסיבוב הנוכחי. לצערי, אני לא זוכרת הרבה מההשתטות של הלהקה, אבל אני בטוחה שאפשר למצוא את הדברים ברשת. מה שנחרט לי זה בריאן צוחק על הנעליים של רוג'ר ואח"כ פונה לקהל באמצע של 39' ואומר שהקהל שר נהדר אבל הלהקה חרא. והרי עוד דוגמה לדברים שלא עוברים מסך מחשב. השיר הזה, עם ההפסקה באמצע, מצטלם רע. אבל בלייב זה עובד מצויין. במיוחד כשכל האולם יודע את המילים. רוג'ר, היה לא פחות מלוהט בהופעה הזו, ואני לא חסידה של רוג'ר כפי שאתם יודעים. אולי זה היה מפני שאמא שלו ישבה בקהל. אולי כי הוא פשוט נכנס לכושר והיה במצב רוח מרומם. כך או כך, הוא גנב את ההצגה. שר מדהים, נתן סולו בס טוב ואז סולו תופים מרשים. והקטע של בניית התופים מסביבו... וואו. מגניב לאללה. אחד ההבדלים הניכרים בין הסיבוב הנוכחי והסיבוב של 2005 זה כמות האפקטים הויזואלים שיש עכשיו. וזה עובד ממש טוב. אני *נהניתי* ב-AKOM. מפתיע, אבל ממש נהניתי. בריאן נתן סולו מצויין והתאורה שמופעלת מחייה את השיר פלאים. לסיום, רוג'ר זרק איזו בדיחה על זה שבריאן יודע לנגן.
כאילו, ברור! לשמחתי, בריאן באמת ניגן טוב. די דאגתי אחרי הבינוניות שהפגין בהופעות הראשונות של הסיבוב, אבל חוץ מלדפוק את ביז'ו (כרגיל
), הוא ניגן למופת ב-O2. אגב, זה עדיין סולו באורך של איזה 3.5 ימים. אבל, ככה אנחנו אוהבים אותו, נכון? פול היה במיטבו, אם כי היה חלק גדול למדי במופע שהוא פשוט לא היה על הבמה. פה ושם הוא כמעט טעה במילים אבל זה לא ממש הפריע. הבחור יודע לשיר. היו רק שלושה שירים מהקטלוג שלו: Seagull שאני לא ממש אוהבת, Bad Company שהיה ונותר אחד החביבים עלי, ו-All Right Now שתמיד כיף לשיר. ברשימת השירים החדשים קיבלנו את We Believe. השיר הושר במלואו ע"י פול והיה מצויין. אחד מרגעי השיא בשבילי והוכחה שזה כנראה אחד השירים הכי קוויניים באלבום. התאים להופעה פרפקט ואם רק כולנו היינו זוכרים את המילים, היינו מרימים את הגג של ה-O2. מילא, עשינו את זה עם Cosmos rockin שהוא גם שיר מצויין. על SUSO אפשר לוותר מבחינתי. הוא אמנם עובד לא רע בלייב, אבל הייתי מעדיפה לקבל במקומו כל אחד מהשירים האחרים באלבום. WATC היה מרגש בטירוף ודווקא כאן נרשם יתרון למקומות הישיבה, כי המראה של כל האצטדיון מניף ידיים הוא לא פחות ממרהיב. הרבה יותר מאשר ברדיו גה גה. ו...זהו. החבר'ה השתחוו לשירת ההימנון הבריטי וחזרנו לבר, שם ישבנו עם חברים מפורום RS עד מאוחר והחלפנו חוויות.
