ד"ר סמואל אליהו

האר

New member
בטוחה שלא חוזרת בך מהכינוי "יקירתי"

שכן ממכתבך ה"מעודד" אלי, זה הדבר האחרון שנראה לי שחשבת עלי. אני ממש לא רוצה להכנס לוויכוח, כי אמיתית אני חושבת שזה לא הדיון וודאי לא מטרת הפורום. אך בכל זאת אחרי "מגילה" שכזו - זכות תגובה קצרה: 1. כן, הגבתי למשפט שלך (שטענת שניפחתי אותו, למרות שמי שיקרא את תגובתי למעלה יצטרך לחפש טוב טוב את הניפוח), כי כאחת ששייכת למגזר שהמשפט הציני שלך התייחס אליו, מה לעשות זה פגע! 2. אני חושבת שתגובתי למעלה לא כ"כ ארוכה, וניתן בקלות למצוא בה את השורה בה הדגשתי שהפורום הזה מוכר לי רק מספר חודשים, כך שאם יש מידע חשוב עליך מלפני שנה וחצי - צר לי, לא נחשפתי אליו. 3. לו אדם מבחוץ היה קורא את התגובה שלי והתגובה שלך, מה דעתך - לאיזו מהן הוא היה משייך את המשפט "כעסים שיש לך כלפי אנשים" ??? אישית, אין לי כעס על איש (לפחות נכון להיום), ויותר מזאת, גם על ריבונו של עולם אין בי טרוניה למרות הנסיון הלא קל איתו אנחנו מתמודדים. שנזכה כולנו לשנה טובה ומוצלחת.
 

ehud48

New member
לדעתי הנושא יצא מפרופורציה

ממה שאני הבנתי כל מה שורד התכוונה היה : מעניין מה הוא היה אומר לחרדים, כי הרי להם אין הבעיה של הצבא.... ומה לעשות, רוב החרדים בארץ לא משרתים בצבא אלא בוחרים להמשיך וללמוד בישיבה. אין במשפט הזה ביקורת, אלא הצגת עובדה. בסיפור האמור, האבא התרגז שד"ר סמואל הציע לו לא לקחת את הקיצבה כי זה ישפיע על העתיד של בנו בצבא, וורד תהתה מה התירוץ שהוא נותן לחרדים, כי הרי התירוץ הזה לא תקף לגבי רובם. וכן אני יודעת שיש גם חרדים שמתגייסים לנחל החרדי, ואסור לעשות הכללות, אבל זה מה שאני הבנתי ממה שורד כתבה כתגובה. ואולי תשובה עניינית מצידך היתה יכולה להיות- אני חרדית אבל הילדים שלי דווקא כן משרתים/ישרתו בצבא... בכל מקרה, האמת היא שקשה לי להאמין שרבים מילדנו יצליחו להתמודד עם המסגרת הצבאית. אני לפחות לא חושבת שבני יצליח, אבל היום הוא בן 9 ומישהו שאל אותו - האם גם אתה מתכוון להתגייס לצבא והוא ענה - יש לי ברירה? את השאלה שאל אותו מישהו באוסטרליה (בה אנו מתגוררים כעת בשליחות) בזמן המלחמה. והתשובה של הבן שלי דווקא עודדה אותי. שנה טובה לכולם, אביטל
 

yonitbrk

New member
לשמחתי לא נתקלתי בו אישית

אך מחזקת את ידיכם, ומקווה בשבילכם שתצליחו.
 
סיפור שחוזר על עצמו

עופר שלום , לא נתקלתי ב"ד"ר " אישית אך עם השנים הגעו אלי לקליניקה ילדים והורים עם סיפורים שונים ומשונים,ברשותך אדאג שהמהלך שלך יגיע לידעתם ובתקווה שירתמו לעניין (עם חלקם כבר עברו שנים לא מעטות ). בכל מקרה , המאבק נשמע נכון וצודק!!! בהצלחה גדולה גדעון
 

n o g a h

New member
גם אנו

מנפגעי ד"ר סמואל, אמנם העוול תוקן בוועדת ערר, אך היחס המשפיל, התוקפנות בנוכחות ביתנו והמסקנות המאוד לא מקצועיות פגעו בנו מאוד, ואנו מוכנים להצטרף למאבקך.
 

akunh123

New member
איך אפשר לעזור

בשלב זה העזרה הכי טובה היא בכך שיגיעו אלי כמה שיותר עדויות על המפגשים עם ד"ר סמואל. נא הפיצו גם בקרב חבריכם שאינם מגולשי הפורום. המייל שלי לכל תיאור כאמור (ואני שוב מדגיש כי כל מי שיעביר לי תיאור כאמור יקבל את טיוטת המכתב לפני שהיא תצא כדי שידע למה הוא מצטרף) הוא [email protected]. תודה, עופר.
 
עופר חזק ואמץ

תמיד יהיו "פקידים" שכאלו וכולנו מכירים את ההקשרים שבהם "פקידים" רק "מילאו הוראות" ויישמו מדיניות ממשלתית- להגנת ה"ציבור הרחב" ,כמובן, מ"נצלנים" כמונו. סחף החיים הנורא הזה על כל המשקל שמוטל עלינו כהורים הוא שעוצר בעדינו מלהילחם, ובדיוק על כך המפלצות האלו באשר הן סומכות. אבל פעם בתקופה מגיע גם תורנו להחזיר מלחמה שערה. אז חזק ואמץ כי הדרך לא תהיה קלה. אנחנו אומנם לא זכינו לברכותיו של איש מקסים זה אך אני מקווה שכל מי שכן יצטרף אליך במאבק קודש זה.
 
גם אני יצאתי ממנו בוכה.

הגעתי אליו חודשיים אחרי האבחון, מבולבלת ולא מוכנה להתנהגות מילולית אלימה ובוטא. לא רציתי שהילד יהיה נוכח בפגישה והוא ערך מזה סימפוזיון שלם, שזה אומר שהילד מבין מה שאומרים לו לכן הוא בסדר. אז אמרתי לו שהילד אוטיסט לא מטומטם. הוא שאל הרבה שאלות מטומטמות. כמו אם אני אשאיר חלון פתוח האם הילד יקפוץ? מה שמפליא הוא שלמרות שעניתי לו והרמתי את הקול....ויצאתי רועדת ובוכה עם תקווה אפסית לקצבה. בסוף קבלנו אותה אחרי חודש. זה כנראה ה"קיק" שלו.
 

מיכל שב

New member
איפה נרשמים?../images/Emo46.gif

הרופא הזה מופיע לי בסיוטים
אני אחפש מחר את העותק של המכתב שכתבתי (אך לא שלחתי
) להנהלת בטל"א אחרי המפגש המרנין איתו ואצור איתך קשר. כל הכבוד
 
למעלה