ד"ר אריקה לנדאו

ערסlight

New member
ד"ר אריקה לנדאו

אז אתמול ראיתי בערוץ הורים ראיון של יוסי שריד מראיין את הגברת הקשישה. ד"ר לנדאו היא פסיכולוגית ילדים שכבר שנים מטפחת מסגרות לילדים המחוננים. להלן כמה דברים מהראיון: מהי מחוייבות הורית? מחוייבות הורית היא להכין את הילדים לקראת החיים [נקודה] זה אומר שכל היתר... לתת להם מה שלא היה לנו, לגונן מעבר לנדרש, להפיל עליהם את ראית עולמנו, את פחדינו, את המוסר שלנו... כל אלה דרכים מסרסות. הדרך הטובה ביותר לחינוך- דוגמה אישית. הסמכות צריכה לבוא ללא מרות. [אלה לא מילים נרדפות] ילד מחונן מורכב משלושה "מנועים": - אינטליגנציה [IQ] - בשלות ריגשית, שמספקת את המוטיבציה, [הד"ר נגד שימוש במושג "אינטליגנציה ריגשית" הפסיכולוגיה שנים נאבקת להפרדת השכל מהרגש בהתיחסות והמילה אינטליגנציה באה מעולם השכל] - יצירתיות, שמספקת את הדרך. חשבתי שכדאי שתקראו.
 
איך מסתדר

להכין אותם לחיים בלי להעביר להם את ראית עולמנו, את פחדינו, את המוסר? הרי כל זה בא לנו מהנסיון שלנו בחיים
 

ערסlight

New member
להכין לחיים

אני מציע לך את הדרך בה אני הבנתי את זה. זה לאפשר להם להתנסות, לתת להם לבדוק את גבולותיהם [גם אם זה מפחיד אותנו] לבחון את הדברים בעצמם ולקבוע את דעתם [שיכולה להיות מנוגדת לשלנו, או לא מקובלת עלינו] זה לתת להם ללמוד עם כמה שפחות הנחות יסוד [שבאות מהמקום שכאילו אנחנו יודעים יותר - ואנחנו לא!] זה יותר לתת כלים ופחות תשובות.
 
בחלקו אתה צודק

יש גבולות שלא אתן להם לנסות לעבור בגלל שיודע מה מחכה להם בסוף לקבוע את דעתם גם היום נותן להם למרות גילם ובדרך כלל לא מתווכח איתם אבל אם הנסיון שרכשנו בחיינו לא יעזור להם...אז מה הטעם??? יש דברים מסוימים שלא אפרט שאם ילדי יהיו בכיוון אני אלחם בזה רק כדי שלא יאכלו קש. ואולי אני קצת סוטר את עצמי אבל חושב שבסופו של דבר הם יהיו די בעלי דיעה משלהם בהרבה מובנים ואתן לך דוגמא קטנה אנחנו 9 אחים ואחיות כולנו גדלנו בבית דתי מאוד אדוק מאוד וימני מאוד היום רק 4 מתוך 9 דתיים ורק אחד ימני
 

ערסlight

New member
מה הטעם...

הניסיון שלנו בחיינו הוא שלנו. [למישהו אחר עשויות להיות מסקנות אחרות ממצב דומה] אנשים לומדים רק מהתחת של עצמם. מה שכן, אתה יכול לישם בחייך את לקחי העבר. את זה הילדים יקחו. מהסיפור שלך על משפחתך, אני מסיק שרובכם לא סברתם שהחיים בבית ההורים ראויים לאימוץ.
 
מסקנה מוטעית

כולנו לקחנו הרבה והמערכות בנינו מראות זאת ואלה דברים שאני מקווה שאוכל להוריש לילדי את הערך הזה של אחים ואחיות שתמיד יהיו שם אחד בשביל השני כדי לתת יד כתף או כל דבר אחר וזה בניגוד להרבה משפחות שאני רואה שומע מכיר אבל מה שכן היית אמור להסיק שלמרות שגדלנו בבית דתי נתנו לנו להחליט בעצמנו אם זה מתאים לנו או לא וכך לגביי פוליטיקה.
 

חזקוש

New member
התפיסה של אריקה לנדאו קיצונית לטעמי

ובזמנו בבית הספר הציעו לי לשלוח את בני הצעיר להשתלם אצלה ולאחר בדיקה דחיתי את ההצעה. (היום אני שמח על כך) התפיסה של לנדאו מקורה בחשיבה הפוסט-מודרניסטית זו התפיס ה שפוררה במערב את העולם האתי ועולם הערכים המקובל ובמקומות רבים נוצר כאוס ערכי ואתי. יש ערכים הומניים אנושיים בסיסים שעלינו להקנות לצאצאינו. מנגד ילדים זקוקים לסמכות הורית למשען סמכות הנוצרת באמצעות גבולות שמציב ההורה. דרך ושיטת ההקניה היא התורה האמיתית ואם היא נעשית כראוי אזי נכונה להורה הצלחה. אין ילד רע יש הורה מחנך רע או טוב. חזקי
 

miri362

New member
ולזה בדיוק היתכוונה המשוררת

אלו החיים האמתיים החיים שאנחנו עוברים מיתמודדים ולפי כל התאוריות הם אמורים ללמוד ולא לחזור על הטעויות שלנו (למרות שזה קורה הרבה ) אצלי לדוגמא הבן הגדול שלי שהוא אכן מכונן (לתיפארת מדינת ישראל ) מרגישה שלמד מהשגיאות שעשינו מקווה שימשיך כך .
 
פשוט מאד בתיאוריה -

לא לתת לניסיון החיים שלנו להכתיב את נתיב החיים של ילדינו - אלא לתת לניסיון החיים שלנו להיות חלק מנתיב החיים שלהם, שאותו - הם חייבים לעשות לבד. לא קל להיות הורה...
 
גם להכין לקראת החיים לא מנותק

מהניסיון האישי של כל אחד. ניסיון לעשות את הניתוק הזה הוא בלתי אפשרי. לא כל דבר יש צורך להתחיל מנקודה אפס. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. בשלבים, שילד מתקשה לעשות את ההבחנה בין "רע" ל"טוב" <שגם זו ראיה פחות או יותר מושתתת על ניסיון....>, רצוי שננחה אותו<ההנחיה עצמה מושפעת מהניסיון שלנו בחיים>. יותר מאוחר נאפשר לו לעשות את ההבחנה כראות עיניו. להמשיך ולייעץ על סמך ניסיוננו לא פסול. ייתכן וירצה לאמץ ייתכן ויבחר לא. לנושא המוסר - בהרבה מקרים דווקא פה נדרשת הכוונה....ילד מושפע לא רק מהבית, גם מהסביבה ולא תמיד ניחן ביכולת לעשות את ההפרדה וההבחנה בין "נכון" ל"לא נכון", לעתים גם ללחץ חברתי יש השפעה. לעתים מדובר במקרים קשים. לא יהיה נכון לומר, בהרבה מקרים, שאסור לנו לנסות ולהנחיל את ערכי המוסר שלנו. <דוגמא מאד קיצונית לערכי מוסר למשל מעשי האונס של נערים בבתי ספר. האם כהורה, שרואה לאן בנו מתדרדר - וזה עוד במקרה הטוב, כי הרבה הורים אף לא מצליחים להבחין בתהליך הזה- האם כהורה תעמוד מהצד ולא תנסה להנחיל לו במקרה זה כמה ערכי מוסר? או שתתן לו ללמוד על בשרו ? אני מניחה שלא חשבת על זה כשכתבת את דבריך, רק רוצה לומר, שבחיים לא הכל שחור לבן וההתמודדות הזו עם חינוך הרבה יותר קשה והיכולת לדעת מתי אתה עובר את הגבול ומתי לשים את הגבול לא תמיד כל כך ברורה ביומיום ולא תמיד כל כך פשוטה במיוחד ולאור הרצון שלך לנסות ולעשות את הטוב ביותר. לבוא ולומר אחד שתיים שלוש הרבה יותר קל....
 
לדעתי וניסיוני

בראש וראשונה "חינוך" צריך להיות גמיש,הרי אי אפשר להתמיד לאורך זמן בשיטות חינוך קלאסיות,מודרניות,שמרניות וכיוצא בזה...דוקא המונח הקולי "לזרום" מתאים יותר לדעתי . אני במשך השנים למדתי שחוקים משתנים מעת לעת והכי נכון "לחנך"זה פשוט להפסיק לחנך.אבל להיות קשוב ומוכן לשינויים ובראש וראשונה לתמוך ולאהוב ללא גבולות.
 
למעלה