דת, חוק והומוסקסואליות: מבט עולמי
כפי שניתן להיווכח מהמפה המסכמת נכון תקופה זו את מצב ההכרה בהומוסקסואליות וההשלכה החוקית מכך במדינות השונות, התוצאות לא מפתיעות במיוחד וגם לא יותר מדי מעודדות: 1. עיקר ההתקדמות היא בצפון מערב אירופה ובקנדה, כצפוי, שכן במדינות אלו נתפתחה מאוד הפוליטיקה המעוגנת בזכויות האדם והאזרח ובהשקפות עולם ליברליות ודמוקרטיתו מהותיות אחרות. במדינות אלו כיום נישואין חד-מיניים מותרים בחוק. למעשה, במדינות אלו כיום אפשר להכריז על תום מאבק ממושך (מבחינה חוקית-משפטית), שהסתיים בהצלחה ומהווה אות ניצחון של הרוח האנושית בדבר חופש, שיוויון ואחווה- שמעניק תקווה לאנשים חופשיים במקומות אחרים בעולם. 2. בחלק מצוצמם אחר של מדינות ומחוזות דמוקרטיים וליברליים בקנדה ובמערב אירופה, כמו בריטניה וצרפת, שכיח יחסית ניהול משק משותף בין בני אותו מין כחלק מהמאבק לזכות והכרה בהומוסקסואלים ומאבקם המתמשך, הקרוב לידי סיום, לשיוויון בחברה. 3. ברוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות והמפותחות כיום, כמו גם בישראל, אין כל איסור בחוק על הומוסקסואליות (בישראל נפטרו מאיסור זה אך זה רק לפני כעשור וחצי!) ויש ניהול משק משותף בין בני אותו מין כחלק מהמאבק לזכות והכרה בהומוסקסואלים ומאבקם לשיוויון בחברה. יש לציין שאין איסור כזה, אך ברוב המקומות עדיין יש פולמוס נרחב סביב הנושא ומתנגדים רבים. כך למשל בארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, כביכול, יש מחוזות שמרניים רבים שנציגיהם הנבחרים מתנגדים לכך ולכן עושים הכל למנוע התקדמות במאבק: כך למשל לאסור על נישואין בין בני-אותו מין, השלב הבא והאחרון במאבק (הזכות לנישואין, הזכות למשפחה). מבחינת התפרשות על פני שטח הגלובוס, קל להבין מהמפה כי זה המצב השכיח כיום: מאבק שהגיע לשלב ביניים, אך רחוק מסיומו, כי הוא נעשה בסביבה שבה עדיין רבים לא מקבלים ומתנגדים להומוסקסואליות. לרוב במקומות כאלה יש היבטים שמרניים בעוד נושאים רבים ומגוונים. בכל המדינות בעלת אופי דתי/שמרני דומיננטי, הומוסקסואליות אסורה ויש עונש על כך, כשחומרת העונש מתפרשת על פני דרגות שונות: 4. בחלק ניכר ממדינות אלו שבהן חודרות יותר רוחות דמוקרטיות, ליברליות ומדעיות, המגובות בזרם צעיר וחדש של משכילים, יש על כך עונש מסויים שכיח כמו קנס. דוגמאות למדינות כאלו: כל מדינות צפון אפריקה (כמו לוב, מצרים ותימן) ומדינות מזרח אפריקה, לשם חדרו בשנים האחרונות כוחות קדמה מן המערב. 5. במספר מדינות מעין אלו העונש השכיח על כך הוא מאסר בכלא. בהודו נאבקים עדיין עשרות מיליונים לשחרורם, הן המנטלי והן הפיזי. 6. למרבה הצער, בחלק ניכר ממדינות אלו, שגאוגרפית מקפות את המזה"ת ואת ישראל, מי שנתפס עושה משכב זכר או מקםד או מעודד רעיונות שכאלו- דינו מיתה בחוק. במדינות אלו הדת מרכיב חזק עוד יותר ומכוון מלמעלה ע"י השלטון, שנוהג בעריצות כלפי העם. במדינות אלה, כמו איראן וערב הסעודית, ישנה שכבה דקה בלבד של משכילים ורוב העם בעלי תפיסות עולם דתיות מאוד, עד כדי זרם שכיח של פודמנטליזם דתי. (הערה חשובה: כותב הודעה זאת, אני, רק מביא מידע זה לפרסום מתוך אתר אחר שמהווה מאגר מידע מקוון פתוח, שכל המידע הכלול בו לא בהכרח אומת מדעית. נא לעיין גם בכתב הויתור של Wikipedia)
כפי שניתן להיווכח מהמפה המסכמת נכון תקופה זו את מצב ההכרה בהומוסקסואליות וההשלכה החוקית מכך במדינות השונות, התוצאות לא מפתיעות במיוחד וגם לא יותר מדי מעודדות: 1. עיקר ההתקדמות היא בצפון מערב אירופה ובקנדה, כצפוי, שכן במדינות אלו נתפתחה מאוד הפוליטיקה המעוגנת בזכויות האדם והאזרח ובהשקפות עולם ליברליות ודמוקרטיתו מהותיות אחרות. במדינות אלו כיום נישואין חד-מיניים מותרים בחוק. למעשה, במדינות אלו כיום אפשר להכריז על תום מאבק ממושך (מבחינה חוקית-משפטית), שהסתיים בהצלחה ומהווה אות ניצחון של הרוח האנושית בדבר חופש, שיוויון ואחווה- שמעניק תקווה לאנשים חופשיים במקומות אחרים בעולם. 2. בחלק מצוצמם אחר של מדינות ומחוזות דמוקרטיים וליברליים בקנדה ובמערב אירופה, כמו בריטניה וצרפת, שכיח יחסית ניהול משק משותף בין בני אותו מין כחלק מהמאבק לזכות והכרה בהומוסקסואלים ומאבקם המתמשך, הקרוב לידי סיום, לשיוויון בחברה. 3. ברוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות והמפותחות כיום, כמו גם בישראל, אין כל איסור בחוק על הומוסקסואליות (בישראל נפטרו מאיסור זה אך זה רק לפני כעשור וחצי!) ויש ניהול משק משותף בין בני אותו מין כחלק מהמאבק לזכות והכרה בהומוסקסואלים ומאבקם לשיוויון בחברה. יש לציין שאין איסור כזה, אך ברוב המקומות עדיין יש פולמוס נרחב סביב הנושא ומתנגדים רבים. כך למשל בארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, כביכול, יש מחוזות שמרניים רבים שנציגיהם הנבחרים מתנגדים לכך ולכן עושים הכל למנוע התקדמות במאבק: כך למשל לאסור על נישואין בין בני-אותו מין, השלב הבא והאחרון במאבק (הזכות לנישואין, הזכות למשפחה). מבחינת התפרשות על פני שטח הגלובוס, קל להבין מהמפה כי זה המצב השכיח כיום: מאבק שהגיע לשלב ביניים, אך רחוק מסיומו, כי הוא נעשה בסביבה שבה עדיין רבים לא מקבלים ומתנגדים להומוסקסואליות. לרוב במקומות כאלה יש היבטים שמרניים בעוד נושאים רבים ומגוונים. בכל המדינות בעלת אופי דתי/שמרני דומיננטי, הומוסקסואליות אסורה ויש עונש על כך, כשחומרת העונש מתפרשת על פני דרגות שונות: 4. בחלק ניכר ממדינות אלו שבהן חודרות יותר רוחות דמוקרטיות, ליברליות ומדעיות, המגובות בזרם צעיר וחדש של משכילים, יש על כך עונש מסויים שכיח כמו קנס. דוגמאות למדינות כאלו: כל מדינות צפון אפריקה (כמו לוב, מצרים ותימן) ומדינות מזרח אפריקה, לשם חדרו בשנים האחרונות כוחות קדמה מן המערב. 5. במספר מדינות מעין אלו העונש השכיח על כך הוא מאסר בכלא. בהודו נאבקים עדיין עשרות מיליונים לשחרורם, הן המנטלי והן הפיזי. 6. למרבה הצער, בחלק ניכר ממדינות אלו, שגאוגרפית מקפות את המזה"ת ואת ישראל, מי שנתפס עושה משכב זכר או מקםד או מעודד רעיונות שכאלו- דינו מיתה בחוק. במדינות אלו הדת מרכיב חזק עוד יותר ומכוון מלמעלה ע"י השלטון, שנוהג בעריצות כלפי העם. במדינות אלה, כמו איראן וערב הסעודית, ישנה שכבה דקה בלבד של משכילים ורוב העם בעלי תפיסות עולם דתיות מאוד, עד כדי זרם שכיח של פודמנטליזם דתי. (הערה חשובה: כותב הודעה זאת, אני, רק מביא מידע זה לפרסום מתוך אתר אחר שמהווה מאגר מידע מקוון פתוח, שכל המידע הכלול בו לא בהכרח אומת מדעית. נא לעיין גם בכתב הויתור של Wikipedia)
