דת ובדידות

דת ובדידות

בוקר טוב. חדש כאן וחילוני אבל שומר קצת מהמצוות. בעיקר את אהבת לרעך כמוך. מאד מענין לראות את הדברים מבעד לעיניהם של דתיים ושומרי מסורת כי לבעוט במוסכמה או הבנה שגדלים על-פיה היא דבר לא קל.לחיות על פי מוסכמה אחרת זה כבר ענין של אומץ והבנה אחרת. קראתי את הודעתו של סב והתרגשתי ממנה..בחירה בדרך וע"י כך ויתור על דבר ובעיקר ענין מהותי הוא דבר לא קל.לא קל ולא פשוט. פתחתי כאן שרשור כי תהיתי על דעתכם בנוגע לבדידות, שהוא נגע בה. בדידות קיימת גם בגיל מבוגר עם ילדים ונכדים. האם המוות לא יגיע גם אם הילד שלנו יהיה ליד מיטתנו או באוסטרליה או בכלל לא יהיה? האם נזירים בטיבט או נזירות במנזר יגלו את בדידותם באין משפחה? נראה, שלא קל לחיות עשרות שנים בגיל מבוגר בלי מחזר ולא להיות מחוזר ואולי גם לא להיות מוזמן אף למרק חם אצל השכן ממול אבל מוזר היה בעיניי שאני שומע זאת מאדם דתי. ולמה? אני גר במקום קטן. במושב. עובד עם בעלי חיים ובעוד דברים שונים, שיכול ליצור בהם, בחיי. לפני כ- 4 חודשים פתאום ירד לי הדבר בענין האור האלוקי . כך..פרות, שהאכלתי בירק, גדלו וילדו ונותנות חלב. חלק מהירק בונה את גופם וחלקו הופך לצואה. בצואה אני משתמש לגינה שלי ושל לקוחות שלי, ויש שכן אחד, איש גדול, שמשתמש בצואה לעצי הפרי שלו. אתם צריכים לראות את הפרי, וכמה הוא נהנה ממנו ומה יפות עבודותיו, שנמכרות בעולם ואחרים נהנים מהם בעוברם בכיכר בעיר הגדולה. האם לא בא הכל מאותו מקור? רצונו של הירק להיות פרה ורצונה של פרה להיות אדם רצונינו שלנו להיות אור גדול? ושביעות רצונינו ממעשה ידינו וחיינו. נאמר בתהלים בפרק צ' :" שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו". האם האמונה בה' לא ממלאת את ליבו של אדם? האם בזכות האמונה לא ניתן להגיע לייעוד על פני האדמה ולזכות באהבה שלא תלויה באדם? אוכל לומר שפעם הייתי צריך כל ערב גבר, אבל היום בהסתכלי לאחור, כבר לא ישנתי עם בחור מינואר 2005(לא מדבר על סקס). פתאום הצורך הזה לא קיים וזה הרבה בזכות האמונה ושמירת הנפש. מצטער שיצא כ"כ ארוך. ועוד יום ארוך לפנינו.. שבת שלום.
 
סליחה, הרצון קיים עד מאד

לישון ערב ערב, מחובק. אבל הצורך הוא משחק בידי ולא ההיפך.
 

dkey

New member
אני לא מסכים

לחיות בזוגיות הוכח מחקרית כמוסיף לבריאות. אנשים בודדים מאריכים חיים פחות.
 

יודיX3

New member
בוקר

הראש שלי לא מתפקד כרגע באופן שהייתי רוצה. לפני כשעה וחצי ביצעתי החייאה לאדם זקן שנמצא מוטל בחדרו. רבע שעה החייאה של עיסוי קשה יותר מאימון מתיש בחדר כושר. הוא היה כבר מת כשהגעתי אבל לא שואלים שאלות- רק ממשיכים עד שהרופא יגיע. זו הפעם הראשונה שאני חווה דבר כזה. אז מה אנחנו בסך הכל? יצורים ברי חלוף רוויי מגבלות. לו העולם היה אידאלי כפי שתיארת היינו כנראה מלאכים. אבל מה לעשות, כבני אנוש יש לנו את הצרכים הבסיסיים ביותר- כמו אכילה, שינה, מגע, אהבה.. האם אלוהים חייב להכנס פה לתמונה? האם מציאת משמעות לחיים היא הדרך לאושר? האם אנו צריכם להתנזר מהעולם ולמצוא את האושר באופן פילוסופי ולא מוחשי? גם אתה ידידי, הרגשת צורך לחלוק עימנו את התובנות שלך. אלוהים לא היה מספיק עבורך לשם כך? עצם הפנייה לאנשים אחרים, אינטראקציות, דיבור, שיתוף וכן אהבה הם הטבע שלנו. לגזור על אדם בדידות מתוך בחירה והשלמה היא גזירה שאין לעמוד בה. גם אם אתה לא מחבק כרגע גבר כבר הוכחת שלא יכלת לשמור דבר בבטן או מול אלוהים בלבד, ואם תרשה לי להמר- לא תוכל להחזיק מעמד לבד רק מול אלוהים מכיוון שזה לא הטבע שלך כנציג המין האנושי. רציתי לכתוב דברים נוספים אולי אח"כ כשאוכל לחשוב.
 

יודיX3

New member
תודה ../images/Emo13.gif למרות שסטטיסטית

ביודר מוגן הסיכוי לכך גבוה במיוחד...
 
חוויה לא נעימה בכלל

צר לי. בנוגע לכך שכולנו צריכים אנשים לשתפם ולהיות בחברתם - נכון הוא. ומה עם בחורים? יצירות אלוהים. האם אסתפק בג'ורנל ולא ארצה את מגע ידיו, את גופו ואונו? אבל התכוונתי שבדידות יכולה לללות כל אדם בחייו. כתב מישהו בהערותיו לסבב שאם לא יתן לאשתו עונתה, אז ..האם אישה יכולה לקיים פעם בחודש או חצי שנה יחסי מין עם בעלה? האם זו לא בדידות? האם זה אנושי? תרופה לבדידות היא אהבה אלוקית. כך נראה לי. אני רחוק מזה. לא אוכל להרפות מחשיבה על גבר ואמנם מראות הטבע יפים אבל הזכרונות מגברים חזקים ממנו.. זהו בערך. שבוע טוב.
 

יודיX3

New member
אתה גוזר על עצמיך חיים של בדידות

ברור לי שאדם יכול להיות מוקף חברים ולהיות אדם בודד מאד. אך מנסיוני האישי דווקא בגלגול הקודם שלי (החיים בחברה הדתית) הייתי בודד- רבנים- רק לאחד שתיים הרגשתי שיכולתי לפנות, וגם זה בצורה חסויה דרך האינטרנט. הורים- פחדתי מתגובתם ולא העזתי לספר. חברים- לא העזתי לספר לאף חבר. דווקא במציאת בן זוג לחלוק עימו אהבה, רגעים של אושר, רגעים של משבר, להקשיב, לעזור, לבלות ביחד, לחלוק חיים משותפים, ולדבר על הכל- תחושת הבדידות נמוגה.
 
מדהים ביותר ! ../images/Emo24.gif

הכתיבה שלך מרגשת ביותר וההסתכלות שלך על החיים עמוקה ומדהימה ביותר. והצגת בצורה יפה ביותר את האמת האלוקית - איך הכל הוא חלק מהרמוניה אחת גדולה. ממש התפעלתי מהדימויים ומהכתיבה. אני מסכים איתך שבזכות האמונה האדם זוכה לעלות לדרגות רוחניות גבוהות ביותר ויכול להתעלות מעל תאוות ויצרים. אבל יחד עם זאת מוסבר בחסידות שבכדי להתחבר באמת בצורה מושלמת באור האלוקי צריך להתחבר בצורה מושלמת עם כמה שיותר יהודים. למרות שאנו בגופים מחולקים מבחינת הנשמה אנו גוף אחד. כל יהודי הוא חלק אלוה ממעל ממש, וכל אחד מהוה סוג של גילוי אלוקי בעולם, כמו חלק מפאזל וכולנו ביחד מהווים תמונה שלימה של גילוי האור האלוקי. משום כך טבע בנו הקב"ה את הצורך הבסיסי לחברתם של אחרים, כדברי הרמב"ם שלדבריו היהודי הוא יצור חברתי. מכאן ניתן להבין שחשובה מאוד ההתחברות עם אחרים. התחברות אינה אומרת דוקא מיניות. תיתכן אהבה ומגע גם בלי מיניות, ואפילו אהבה בלב ונפש כמו אחים קרובים ביותר. אבל יחד עם זאת אני מסכים שבזכות האמונה והתורה האדם יכול להבדיל בין אהבה אמיתית טהורה לבין אהבה התלויה בדבר, קרי בסיפוק יצרי אגואיסטי כמו הדוגמא של אהבת אמנון לתמר (ראה פרקי אבות). כמו כן בזכות האמונה והתורה האדם מודע לכך שמשך היום יש לו דרכים נוספות להתחברות לאור האלוקי גם ללא הזולת והמגע הפיזי איתו, למשל ע"י לימוד תורה, קיום מצוות, (כמו תפילין) ותפילה. אבל כמובן שאסור לשכוח את המשפט של הבעל שם טוב: "נשמה של יהוד יורדת לעולם וחיה 70-80 שנה רק בשביל לעשות טובה ליהודי אחר, בגשמיות ובפרט ברוחניות". שיהיו לך תמיד חיים מלאים באור ושתזכה להפיץ הרבה אור לעולם חיבוק באהבה, ניר
 

יודיX3

New member
תיאוריה לחוד ומעשית לחוד

ומעשית- אני בספק אם אדם מסוגל לספק את יצרו הטבעי ע"י לימוד תורה, קיום מצוות, ותפילה. קח דוגמא בנושא אחר לחלוטין: קח קבוצת אנשים גדולה שומרת המצוות ומאמינה כמו מגורשי גוש קטיף. לו היו נוקטים בגישה שלך- מה להם כל ההפגנות? הבכי? המרירות על העולם? מה זה "השבר בציונות הדתית" שכולם מדברים עליו? כבר לא רוצים להתגייס לקרבי? כבר אין מוטיבציה? אני לא בא אליהם בטענות מכיוון שיצרם הטבעי של אנשים אלו הוא שגזלו את בתיהם, ועשו להם עוול נוראי. לא שמעתי על פתרונות של "לימוד תורה, קיום מצוות, ותפילה- ויהיה בסדר" מפי רבנים. גם רגשות כגון נקמה או הרצון להתאבל- הם טבעיים, ולו האדם היה מתעלה על עצמו ורואה עצמו באופן פילוסופי תיאורתי כחלק אלוה ממעל- מה לו ולתחושות ולרגשות האלו? גם סיפוק יצרי אגואיסטי הוא טבעי. האדם לא בא לעולם על מנת להתנזר ממנו ורק להתחבר לאור האלוקי. (וגם אהבה שאינה תלויה בדבר, אגב,- בסופו של דבר, במציאות, היא מערכת יחסים של "תן וקח" ואין כאן שום קשר אם מדובר באיש ואישה או איש ואיש). שורה תחתונה- אני בספק אם יש אדם בעולם שמסוגל לנתב את כל חושיו, יצריו, תאוותיו, ומעשיו לרעיון שהוא חלק מאיזה אור אלוהי. ובשום פנים ואופן לא הייתי מצפה שאנשים יתנהגו כך- כי בהיות האדם ייצור חברתי, בעל דרישות טבעיות- לעשות הכל לשם שמים ולא לשם עצמו יהיה נגד הטבע האנושי.
 
חברותא או מיתותא

נכון.. מסכים אתכם שיש להתחבר לאנשים ולא ניתן לחיות בבדידות. ברור, שהייתי מעדיף לחיות עם בן זוג בשיתוף ובשיחות מאשר לבין קהילה של אנשי רוח, ובה לא אוכל לגלות מי אני. אבל חיי רוח הם לאו דווקא ללכת לבית כנסת להתפלל. אפשר גם לקדש שבת ולחדול מעבודה יומיומית באותו יום, לתת מנוח לנשמה, למחשבה. וכאן אנחנו מסכימים, שעדיף ללכת עם ציווי הלב כי מי שבוחר בחיים, שלא מאימים לטבעו, נלחם בעצמו כל חייו וכאן היא בדידותו. חוסר היכולת לספר לאדם הקרוב ביותר מה רצוני הגדול ביותר גוזר עליי בדידות. אני לא עד כדי כך בודד ומשתף ויש דברים ומעטים שהם ביני לבין ה'.
 

יודיX3

New member
ובשורה התחתונה אני מסכים עמך

שבסופו של יום יבחר האדם את מה שעושה אותו מאושר.
 
למעלה