דרכנו

[camellia]

דרכנו ../images/Emo7.gif

אור הנר נמהל באור הירח על הכר שערך שחור בחלון צמרת עץ פורח והשקט חזר רואים לפי החיוך סערה הייתה, הנה חלפה לה ופניך שוב רוגעות כפני הים עם האור נוסיף ללכת הלאה עוד דרכנו רבה המסע עדיין לא תם לא קלה היא לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים וצונני פסגות רסיסים של אור בדמעותייך וחיוך שוב מגשש דרכו אליי כל הטוב עודנו לפנייך שימי ראש על כתפי תני לי ידך בידי עוד מעט ייתם הנר לגווע עוד מעט יומס השקט המבורך להמולת היום תתחיל לבקוע לא תלכי לבדך אני אהיה שם איתך... סדגש| קמליה

 

[shalti]

קמליה יקירתי

אני מרגיש צער בך ולא יודע למה אבל התחזקי יקירתי, מחר יום חדש, מלא באור חדש וטהור קחי קצת מהאהבה, הרי יש כל כך הרבה ממנה סביבנו באהבה שאלתי

 

[האלי]

רומנאס

בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת. לכל מבט ראשון - ניחוח הלילך, היה או לא היה - ישנם לילות כאלה: לילך היה לילו, לילו היה לא לך! נפגשו במקרה, גם מקרים יאמנו. היא היתה עצובה, הוא שקט ושתוי, הוא אמר: תסלחי לי, מה טוב עולמנו אם אפשר בו לפגוש איזה פלא בדוי. היא אותו אהבה, הוא - את בית המרזח, ושניהם אהבו את הלילה ברחוב. כל חצות, עת ליוום עד ביתה הירח, הוא חייך: "ליל מנוחה". היא שתקה: "לילה טוב!" היה או לא היה - הפשר לא נודע לי, במגעם שגבה סימפונית לולו... בכל פגישה מקרית יש משהו פטאלי: לילו היה לא לה, לילה היה לילו. היא אותו אהבה, הוא אהב את היין, ושניהם אהבו ללקט כוכבים. הירח אהב את שניהם כי עדיין הירח אוהב לאהוב אהובים. ושתקו יראים לנפץ את השקט. רק חיוך אישוניו מלטף את הראש. היא קינאה ביינו, כי שפתו מתנשקת עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש. היה או לא היה, תמימות היא או איוולת?! על סף-דלתה הצר גוועו הרבה לילות... היה או לא היה - חלום בדוי או פלא, לילו היה לא לה, לילה היה לילו. הימים לא חיכו... כה חופזים בימינו הימים, שהסבינו לחתור אל החוף, היא חשבה מה איום ומצחיק עולמנו, אם אפשר בו עדיין כל-כך לאהוב. היא אותו אהבה - הוא את בית המרזח, ושניהם אהבו את הפחד החד, ולבסוף נתרעד ושמע הירח את לחשה האומר לו בלילה אחד: היה או לא היה, הפשר לא נודע לי. לילי היה לילך, לילך היה לא לי. בכל פגישה מקרית יש משהו פטאלי; עייפתי לאהוב... שלום לך לא לי!

אלכסנדר פן.

 

[אחותו של שקספיר]

השיר שמתנגן לי בראש כל היום

לפתע מופיע כאן שחור על גבי לבן והמנגינה איתי זורמת. ופתאום-לראשונה שמתי לב למילים. כי הניגון נשמע לי עצוב. והנה- שיר כל כך אופטימי. נותנת יד שמה ראש על כתף לא לבד. כל כך עתידי ומלא תקווה. גם אם אתה מפחד מהעתיד גם אם הלילה נראה שחור גם אם הבוקר נראה מרוחק כל כך לא תלך לבדך אני אהיה שם איתך בשבילך. כל עוד תרצה ותהיה צריך ואחר כך אתפוגג לי בשקט אל עצמי.

 

[camellia]

אוף

אז שיגיע כבר מחר כי נמאס לי מהיום וכואב לי שנגמר אתמול

 

[אחותו של שקספיר]

גברת עם קמיליות יקרה,אולי אפשר

לראות אחרת את "היום" כי אנשים חיים רק את ההווה העבר-כבר היה.(טוב ורע שבו) העתיד- מוטל בספק,לא ידוע וההווה-זה מה שיש לנו,עכשיו לא מחר בבוקר, לא אחרי שהילד ילך לגן, בית ספר, צבא, לא אחרי שנעבור דירה, שנתחתן,שנתגרש,שהנכד יוולד וכו´. עכשיו. כמה אנשים בזבזו את החיים שלהם בהמתנה ל"מחר" שלהם שהרבה פעמים גם לא ענה על הציפיות והחלומות. אולי אפשר שההיום יהיה המציאות שאיתה רוצים לחיות. ואם לא טוב איתה, לשנות אותה-בעכשיו ולא פעם, מתישהו , ואולי אין לי מושג קלוש על ההווה העבר שלך ולכן ההתבטאות שלי כל כך מופשטת ותיאורטית.

 

[camellia]

התבטאות מופשטת ותיאורטית

ואגרסיבית גם למרות שאת צודקת

 

[dor50]

לאחותו של שקספיר....

אני נהנה כל פעם לקרוא את תגובותיך בפורום. גם תגובה מפי אשה מבינה וחכמה היודעת, שצריך לעשות היום ולא לחכות למחר. רק דבר אחד אני לא מקבל והוא "העתיד מוטל בספק". נכון שאנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד, אך עם נסתכל נכון נבין - שמה שאנמנו עושים היום בהווההוא שיקבע את עתידנו. העבר הוא עובדות שאינן ניתנות לשינוי, מעשינו בהווה קובעים מה יהיה העתיד שלנו. לכן אלינו לפעול בהווה (כל רגע ורגע) בהתאם למה שאנחנו רוצים שיהיה בעתיד. שיהיה לך יום נפלא ועתיד עוד יותר מקסים. צביקה

 

[אחותו של שקספיר]

בוקר טוב, וכנראה לא הסברתי נכון

את כוונתי. ברור שמעשינו כיום-משפיעים על העתיד שלנו. אבל לא רק. חברה שלי שעובדת בבית חולים לסופניים, אמרה לי פעם שיש שני סוגי אנשים ודרכם לקבל את המוות המתקרב אליהם. האחד, אלו שהלכו בשביל המרכזי של החיים שלהם, מיצו אותם, בחרו, היו שלמים עם הבחירות שלהם-ואלו משלימים עם הסיום הקרוב של החיים. ואחרים שלא, שכל החיים, הלכו בשבילים צדדיים, חיכו לאחר כך, ל"אחרי ש.." ופתאום נגמרים להם החיים, בכלל בלי שהספיקו- ואלו לא משלימים עם המוות הקרוב. ולמרות הדוגמא הקשה ,בגלל הקושי של רובנו לראות את הזמניות של החיים על פני האדמה , היא נתנה לי דחיפה אדירה משמעותית בגיבוש תפיסת עולם. לחיות עכשיו! בוקר טוב לך ולכולם.

 

[dor50]

שבת שלום... והסברת נכון

אבל אולי לא עד הסוף, וניסיתי להשלים זאת. מסכים אם מה שכתבת, אבל לשם כך לא צריך ללכת לביה"ח לסופניים. הציג זאת ממבט אחר: מי שיודע לשם מה הוא הגיע לעולם ויודע מה המטרה שלו בעולם הזה ומצליח להגשים אותה (את המטרה הסופית, לא מטרות הביניים), משלים גם עם סיום החיים, מי שעדיין לא הגשים את מטרת חייו או בכלל לא יודע מה היא מטרת חייו או לשם מה הגיע לעולם הזה, עדיין מחפש זאת ולכן קשה לו להשלים עם סיום החיים. לא רק הגשמת מטרת חיינו חשובה, אלא ואולי יותר חשובה היא הדרך בה אנחנו הולכים לשם הגשמתנו, והדרך היא בעצם מעשינו יום יום ורגע רגע, כלומר ההווה בו אנו חיים. שיהיה לך ולכולם שבוע נפלא הרבה אור ואהבה צביקה

 

[camellia]

האמנם אחות?

ספרי לנו על תפיסת העולם שלך ו.. אולי נשכיל?

 

[איש המערות]

חיפשתי במגרה ומצאתי משהו בעניין

אינני יודע מי כתב, אבל מתחבר לשירשור, מתחבר גם מאד אל דברים שעוברים עלי עכשיו. והיה בהגיע שעתך ללכת כי תיפול ותיבול כעלה שלכת ולהמשיך לא תוכל עוד הלאה ותיקרא לעמוד בפני בית דין של מעלה, מוטב שתדע בעוד יום מה צפוי אחרת תעמוד שם בראש חפוי שם לא ישאלו אם צברת הון רב או אם נפלת כגיבור בקרב לא ישאלו אם צדיק או רשע היית רק שאלה אחת תישאל: לפני מותך, האם חיית?!