אני עושה דברים אחרים
גולשת שעות על גבי שעות, עובדת, רואה טלויזיה... מכיוון שאני נשארתי לגמרי לבד אימצתי חתול מקסים ויש לי גם גרביל (הבן זוג שלו מת לפני שבועיים) ואני מטפלת בהם. וכשמתחילים הזכרונות והמחשבות הרעות, שיחזור הרגעים האחרונים בחייה, שיחזור תקופת המחלה, חוסר האונים, המוות שמתה בזרועותי ושאר הזוועות שחווינו אמא ואני, אני מסיטה איכשהוא את המחשבות הרחק ממני ועוברת לדברים שטחיים ואחרים. רק ככה אני יכולה להתמודד. עדיין לא יכולה להרגיש ולגרד את העצב, כי אני פוחדת ליפול לתהום עמוקה.