דרך הלוחמים!!!
אני רק יכול להגיד לכם מהי לא דרך הלוחמים; רק אתם יכולים להגיד לעצמכם מהי כן דרך הלוחמים. דרך הלוחמים איננה יכולה להתקיים מחוצה לנו. קראו את המשפט הזה בלי להשתמש במחשבותיכם - ותבינו אותו. כאשר אנחנו משלים את עצמנו לחשוב ש"דרך הלוחמים" קיימת מחוצה לנו, אנחנו בעצם יוצרים מציאות שיש בה שלושה מרכיבים: 1. אנחנו 2. המציאות 3. דרך הלוחמים - מעין "מודל" הקיים במחשבתינו, מחוץ למציאות, שאפשר לפנות אליו ולהיעזר בו באופן כזה, אנחנו פועלים כדלקמן: אנחנו נעים בתוך במציאות וכשאנחנו רוצים לדעת מה לעשות ואיך לבחור, אנחנו פונים אל החלק השלישי הזה, שנקרא כביכול "דרך הלוחמים" ואז חוזרים אל המציאות ויודעים מה לעשות בה. דרך פעולה זו סותרת לחלוטין את "דרך הלוחמים". דרך פעולה זו תואמת את דרך הפעולה של האדם "הרגיל", אשר בינו לבין המציאות יש מודל שהוא מאמין בו וסומך עליו ומסתמך עליו ונשען עליו. זה מה שמנתק אותו מהמציאות, מונע ממנו לראות אותה וכמובן לא מאפשר לו לקחת אחריות כלשהי. אני לא מדבר על הקשב הראשון. הקשב הראשון איננו האוייב! בלעדיו, אין לנו דבר. בלעדיו, אין לנו את המציאות ולא יכול להיות לנו גם "קשב שני" כלשהו. ב"דרך הלוחמים" יש רק אותנו ואת המציאות. ב"דרך הלוחמים" אנחנו לא שמים מודל, או משהו אחר, בינינו לבין המציאות. אנחנו מתבוננים במציאות - ופועלים. המציאות יותר מדי גמישה וכאוטית וזורמת ומשתנית מכדי שהיא תוכל להיכלל בתוך "מודל" מת הנמצא בתוך ראשנו. ב"דרך הלוחמים" אנחנו מסתכלים על המציאות עצמה - ולומדים אותה. באותו רגע. ברגע הבא היא כבר שונה. היא מורכבת ושונה מרגע לרגע. היא איננה יכולה להיחזות מראש על ידי מודל כזה או אחר. כתבתי ל-White Crane בהקשר זה: << אתה מתייחס אל "דרך הלוחמים" כאילו היא מין משהו שקיים מחוצה לך משהו שנמצא שם ואתה צריך לבחור אם להיכנס אליו או לא מוצר שאתה בוחן אותו כדי לבדוק אם הוא שווה או לא האם הוא שווה את המחיר או לא... דרך הלוחמים איננה קיימת. דרך הלוחמים נוצרת תחת פסיעות רגליך. בתנאי שאתה לוחם. לפיכך, אינך יכול לבחון את דרך הלוחמים, אינך יכול להסתכל עליה, אינך יכול להבין אותה או לחשוב עליה (הדבר שעליו תחשוב איננו דרך הלוחמים) אתה יכול רק לצעוד בה. אז איך תחשוב אם היא כדאית או לא אם אינך מכיר אותה? אם היא לא קיימת? דרך הלוחמים נוצרת תחת פסיעות רגליך. היא לא היתה שם קודם ואתה לא יוצר אותה לפי תבנית או הוראות חיצוניות. אתה יוצר אותה בעזרת האחריות שלך, בעזרת הרצון שלך, בעזרת הכמיהה שלך, בעזרת הדמיון שלך, בעזרת העוצמה שלך, בעזרת האהבה שלך, בעזרת פסיעות רגליך אשר הינן פסיעות רגליו של לוחם. >> אני יכול להגיד לכם מה לוחם איננו עושה. מה לוחם כן עושה? זאת רק אתם יכולים לדעת, מפני שזה איננו דבר קבוע.
אני רק יכול להגיד לכם מהי לא דרך הלוחמים; רק אתם יכולים להגיד לעצמכם מהי כן דרך הלוחמים. דרך הלוחמים איננה יכולה להתקיים מחוצה לנו. קראו את המשפט הזה בלי להשתמש במחשבותיכם - ותבינו אותו. כאשר אנחנו משלים את עצמנו לחשוב ש"דרך הלוחמים" קיימת מחוצה לנו, אנחנו בעצם יוצרים מציאות שיש בה שלושה מרכיבים: 1. אנחנו 2. המציאות 3. דרך הלוחמים - מעין "מודל" הקיים במחשבתינו, מחוץ למציאות, שאפשר לפנות אליו ולהיעזר בו באופן כזה, אנחנו פועלים כדלקמן: אנחנו נעים בתוך במציאות וכשאנחנו רוצים לדעת מה לעשות ואיך לבחור, אנחנו פונים אל החלק השלישי הזה, שנקרא כביכול "דרך הלוחמים" ואז חוזרים אל המציאות ויודעים מה לעשות בה. דרך פעולה זו סותרת לחלוטין את "דרך הלוחמים". דרך פעולה זו תואמת את דרך הפעולה של האדם "הרגיל", אשר בינו לבין המציאות יש מודל שהוא מאמין בו וסומך עליו ומסתמך עליו ונשען עליו. זה מה שמנתק אותו מהמציאות, מונע ממנו לראות אותה וכמובן לא מאפשר לו לקחת אחריות כלשהי. אני לא מדבר על הקשב הראשון. הקשב הראשון איננו האוייב! בלעדיו, אין לנו דבר. בלעדיו, אין לנו את המציאות ולא יכול להיות לנו גם "קשב שני" כלשהו. ב"דרך הלוחמים" יש רק אותנו ואת המציאות. ב"דרך הלוחמים" אנחנו לא שמים מודל, או משהו אחר, בינינו לבין המציאות. אנחנו מתבוננים במציאות - ופועלים. המציאות יותר מדי גמישה וכאוטית וזורמת ומשתנית מכדי שהיא תוכל להיכלל בתוך "מודל" מת הנמצא בתוך ראשנו. ב"דרך הלוחמים" אנחנו מסתכלים על המציאות עצמה - ולומדים אותה. באותו רגע. ברגע הבא היא כבר שונה. היא מורכבת ושונה מרגע לרגע. היא איננה יכולה להיחזות מראש על ידי מודל כזה או אחר. כתבתי ל-White Crane בהקשר זה: << אתה מתייחס אל "דרך הלוחמים" כאילו היא מין משהו שקיים מחוצה לך משהו שנמצא שם ואתה צריך לבחור אם להיכנס אליו או לא מוצר שאתה בוחן אותו כדי לבדוק אם הוא שווה או לא האם הוא שווה את המחיר או לא... דרך הלוחמים איננה קיימת. דרך הלוחמים נוצרת תחת פסיעות רגליך. בתנאי שאתה לוחם. לפיכך, אינך יכול לבחון את דרך הלוחמים, אינך יכול להסתכל עליה, אינך יכול להבין אותה או לחשוב עליה (הדבר שעליו תחשוב איננו דרך הלוחמים) אתה יכול רק לצעוד בה. אז איך תחשוב אם היא כדאית או לא אם אינך מכיר אותה? אם היא לא קיימת? דרך הלוחמים נוצרת תחת פסיעות רגליך. היא לא היתה שם קודם ואתה לא יוצר אותה לפי תבנית או הוראות חיצוניות. אתה יוצר אותה בעזרת האחריות שלך, בעזרת הרצון שלך, בעזרת הכמיהה שלך, בעזרת הדמיון שלך, בעזרת העוצמה שלך, בעזרת האהבה שלך, בעזרת פסיעות רגליך אשר הינן פסיעות רגליו של לוחם. >> אני יכול להגיד לכם מה לוחם איננו עושה. מה לוחם כן עושה? זאת רק אתם יכולים לדעת, מפני שזה איננו דבר קבוע.