במקום רגולציה, שקיפות
נושא חשוב העלית. אני נגד רגולציה מכל סוג, שתופעל על אימון. יש מספיק תחומים שיש עליהם המון רגולציה (כמו על פסיכולוגיה). לטעמי מי שרוצה ללמוד אימון, שילמד אימון. והשוק, אני חושבת, בורר יפה מי נשאר בשוק - מאמנים שבאמת מאמנים - ומי פורש די מהר. אבל... מה שמפריע לי בכל הנושא של הבתי"ס לאימון - זו האשליה שנמכרת שם. אני חושבת. אשליה שלפיה כל אחד יכול להכנס לשם, ולצאת מאמן. מה שלא נכון, כמובן. אי אפשר לקבוע מראש מי יוכל לאמן. לכל כלל יהיו יוצאים מהכלל. גיל הוא בד"כ פרמטר - ולפעמים לא. נסיון בד"כ פרמטר - ולפעמים לא. סבלנות בד"כ פרמטר - ולפעמים לא. וכך הלאה. אבל להפוך למאמן ממש - זהו תהליך ארוך מאוד. מאוד. וקשה להבין את זה עד שלא מגיעים לתחום. ולכן יש פה אשליה - אנשים חושבים שאחרי קורס של שנה, יוסמכו כמאמנים ואז הם יהיו מאמנים. ויתפרנסו מזה. וזה לא כך. כאשר מתאמנים אצל מאמן טוב, ומה שהוא עושה נראה כל כך קליל ופשוט, חושבים שאחרי קורס אימון יכולים לאמן כך, ולרוב זה לא נכון. ולכן חשובה פה השקיפות. צריך להגיד מעל כל במה אפשרית: להיות מאמן זהו מסלול ארוך מאוד. ומי שרוצה ומוכן לעבור אותו, מתאים, כנראה.