דרושה מוטיבציה!

[ל י י ד י ב א ג]

דרושה מוטיבציה!

הי,
חדשה פה. מצטערת אם לא שרשרתי כשצריך. אלמד להבא...
אני בת 39. עם שני מדהימים בבית.
תמיד התעסקתי בספורט. היו תקופות יותר אינטנסיביות והיו תקופות שפחות, אבל הקפדתי להיות פעילה 3-4 פעמים בשבוע. לפני פרוץ הילדים חות מספורט פר אקסלנס הלכתי המון ברגל.
בתקופות האינטנסביות רצתי, השתתפתי בשיעורי קיקבוקסינג, פילאטיס, יוגה ועוד.
באלו שפחות הקפדתי על הליכות ספורט ארוכות ומהירות.
מאז הלידה השנייה (לפני שנה ושבעה חודשים), אני פשוט לא מצליחה לחזור לזה.
מתחילה בהליכות ומפסיקה. נרשמתי לחדר כושר בישוב בו אני גרה, הלכתי שבועיים והפסקתי. ניסיתי להתחיל לרוץ לפי אפליקציה שהורדתי מהאינטרנט (לפי COUCH TO 5K), רצתי קצת ו... הפתעה הפעתה- הפסקתי.
ניסיתי עם חברות ולבד ו... כלום! כשאני כבר כן מנסה לעשות ספורט אני חוזרת בהיי ממש. אבל איכשהו עד הפעם הבאה אני שוכחת.
יש לי מיליון תירוצים כ-ל הזמן. אין לי זמן (שני ילדים קטנים...), אני עייפה, אין לי כוח. חם בחוץ. קר בחוץ. מה לא. יש אמנם סיבות אובייקטיביות שמקשות על מציאת הזמן והמקום לעשות ספורט, אבל באמת...
ורע לי עם עצמי. מרגיש לי כבד. ושמן (על אף שאין לי עודף משקל משמעותי, אולי 3-4 קילו) ובעיקר מאד מאד עצלן.
ומבאס אותי שזאת הדוגמה האישית שהילדים שלי יקבלו ממני. אבא שלהם ספורטאי חובב, רוכב שטח שהספורט בנשמתו. אנחנו רוצים לגדל אותם עם המון פעילות גופנית מכל הסוגים. הוא בהחלט נותן לי רוח גב, אבל איכשהו גם הוא לא מצליח להניע אותי לפעול (כשאני מדברת על זה איתו אני מרגישה אשמה שאני לא פעילה. לא כי זה מה שהוא חושב אלא בגללי).
אז מה אני רוצה מכן? לא לגמרי יודעת. אולי שתעזרו לי למצוא את המוטיבציה שאבדה לי...?
ברור לי שתוך חודש חודשיים אני אתמכר חזרה ואהיה שוב על הסוס. אבל לא מצליחה להביא את עצמי לשם...
אשמח לשמוע אתכן!
תודה מראש

 

[גמדים קטנים]

כל ההתחלות קשות

ואחרי שעשית הפסקה, אז מה לעשות, זאת התחלה. עד שלצאת לאימון הופך להיות הרגל כמו צחצוח שיניים, צריך לעבור את המשוכה הראשונה, והיא לא קלה בכלל. ברגע שתעברי אותה, ותיצרי הרגל, יהיה לך כבר הרבה יותר קל (טוב, כתבת את זה בעצמך, אבל זה תמיד עוזר כשמישהו אחר אומר את זה).
אז אל תרגישי רע עם זה שקשה לך, זה נורמלי לגמרי.
תתחילי עם מטרות קטנות: למשל, להתאמן פעמיים בשבוע, במשך חודש. אפילו חצי שעה כל פעם (אולי זאת נראית לך מטרה גדולה, ואם ככה, אז תקטיני אותה). תתחילי עם מטרה שנראית לך ממש קלה, וככה תבני מוטיבציה. בהדרגה. ותבטיחי לעצמך פרס שתקבלי אם תעמדי במטרה.
תכתבי את המטרה ביומן, וממש תקבעי לך פגישה עם עצמך. ותגידי לבעלך שיבעט אותך מהבית כשמגיע הזמן.
ותעדכני אותנו כאן! אין כמו לכתוב את הפוסט הבא בראש תוך כדי ריצה.
ואגב - חם בחוץ!!!

 

[מור שלז]

את בדרך הנכונה, ועושה כל מה שצריך

היית שם פעם, ואת זוכרת כמה שהספורט עושה לך טוב.
ואת מאמינה בערך החינוכי של הספורט, ובדוגמא האישית לילדים.

זו כבר נקודת התחלה מצויינת, שאין לרבות מאיתנו שהתחילו מאפס.
ויחד עם זאת, כפי שגמדים כבר כתבה לך - זו עדיין התחלה. וכל ההתחלות קשות...

ועם שני ילדים קטנים, זה עוד יותר קשה.
זה לא שאין לך משמעת, ואין לך מה להרגיש רע עם עצמך - אובייקטיבית זה קשה.

ואובייקטיבית, את עושה בדיוק מה שצריך: את מחפשת. מחפשת את הדרך שלך. כי מה שעבד לנו לפני כמה שנים - לא עובד היום. הדרך כל הזמן משתנה, ואנחנו צריכות להתאים את עצמנו, ולמצוא את הדרך מחדש. ומה שהתאים לך לפני שהיית אמא, לא מתאים היום.

ואני קוראת אותך ואת עושה בדיוק מה שצריך: מחפשת, מנסה, מתייעצת. ובסופו של דבר תמצאי את הדרך שלך. עם חברות או לבד, בחדר כושר או בקבוצה, עם אפליקציה או עם פורום, את תמצאי. אני בטוחה בזה, כי אני קוראת אותך ומרגישה כמה שזה חסר לך, וכמה שאת רוצה את זה.

ואת מוזמנת להשאר איתנו כאן, ולשתף ולהתייעץ ואולי תגלי, כמו שרבות מאיתנו גילו, שהפורום הזה, והחברויות הוירטואליות שנוצרות איתו, זה אחלה מקור למוטיבציה!

 

[אמא לאינדיאנים]

קודם כל ברוכה הבאה!

לא קל ילדים קטנים, ולפי מה שאני רואה מהחתימה שלך גם בהפרשים קטנים.
אולי עם מישהי יחד? להיות מחויבת לאדם נוסף יכול לעזור.
ועוד המלצה לכתוב כאן, אחרי שכותבים מה הולכים לעשות "לא נעים" לא לעשות את זה....חחח מה שלא יהיה המון המון בצלחה!

 

[עוד נועה]

כבר עשית משהו נכון

באת לפה

הפורום הזה מאד עוזר להתמיד.
יש פה נשים עם ילדים קטנים שמתאמנות ואפשר להתמך אחת בשניה וללמוד את כל הטריקים הקטנים שעוזרים להתאמן גם בתנאים לא הכי טובים.

אני אישית בעד הצבת מטרות ובניית תכנית אליהן. מה דעתך על מרוץ הנשים שמור פרסמה? יש מספיק זמן להתאמן ונראה לי שאירוע כזה יכול לזרוק אותך קדימה.

כל כך נכון מה שכתבת על ההתמכרות עוד חודש חודשיים. זה בערך הזמן שזה לוקח. כתיבה פה יכולה להביא אותך לצלוח את התקופה הקשה הזו עד שזה כבר יהיה, כמו שגמדים כתבה - "כמו לצחצח שיניים"

אם זיהיתי נכון את הניק שלך, את מפורום אחר שבו מאד מקובל לעשות גם מפגשים. אני צודקת? יש לנו מפגש ביום שלישי הבא. (המפגשים פה קצת יותר נדירים). נראה לי שזה יכול לעזור לך להרגיש פה בבית. אם את רוצה פרטים נוספים, את מוזמנת לפנות אלי בפרטי.

 

[oggi2]

היי

אין לי הרבה מה להוסיף, אבל בהצלחה, אם אני לא טועה, באיזור שאת גרה הנוף מרהיב לריצות בוקר מוקדמות או ערב מאוחרות.
מחכה לראות תמונות מהשטח.

 

[אשי23]

been there

אני כל כך מבינה אותך...
גם לי יש שני ילדים. הקטן גם בן שנה ושבעה חודשים. וגם לי היה קשה מאוד אחרי הלידה לחזור לפעילות. ואצלי, היה (לי) חשש אמיתי שלא אצליח בכלל לחזור, כי פעילות גופנית היא לא משהו שהיה תמיד חלק מהחיים שלי - עוד אחת עם סיפור של בטטת כורסה ש"ראתה את האור" לפני כמה שנים, התחילה לעשות ספורט וירדה המון במשקל (50 ק"ג...). כמה חודשים אחרי הלידה ניסיתי לרוץ והבנתי שאני לא שם (אם תחפשי יש סיכוי שתמצאי הודעות קיטור של בנושא פה בפורום). ניסיתי לעבוד עם התוכנית של couch to 5k ולא הצלחתי להתמיד (הגעתי בערך עד שבוע 4 או 5, כשבדרך כל פעם הפסקתי, התחלתי מהתחלה וכו'- בגדול לא הצלחתי להתמיד ב-3 אימונים בשבוע). מה שלי עזר בסופו של דבר היה קשר עם מאמנת אלופה בלתת מוטיבציה (שני בלוך - מדהימה!!). מה שעבד היה העובדה שהיא דחפה, אבל במקביל, גם אני רציתי "להדחף". רציתי להצליח לחזור לשם. לא התאמנתי איתה, אבל היא כתבה לי תוכנית אימונים והאמינה שאני יכולה לעמוד בה (אני קצת פחות האמנתי...). פעם בשבוע נפגשתי איתה לשיעור ספינינג ואחריו דיברנו על השבוע שהיה ועל השבוע שיהיה. באחת הפעמים שיצאתי בבוקר לריצה מצאתי פתאום מודעה על קבוצת ריצה לנשים שרצה קרוב אליי הביתה ובדיוק בשעות שנוחות לי (מוקדם מוקדם בבוקר). החיבור לקבוצה עזר לי (ועדיין עוזר) לשמור על מסגרת סבירה של אימונים (פעמיים בשבוע בבוקר עם הקבוצה, ועוד פעמיים עצמאית).
שמתי לעצמי כמטרה את טריאתלון נשים (שהיה ב-1/6 השנה), עד הרגע האחרון לא הייתי בטוחה אם אני באמת עושה אותו (בעיקר בגלל האופניים), אבל שוב, בדחיפה של שני, הצלחתי!

בקיצור - הטיפ שלי הוא לנסות למצוא מסגרת כלשהי שלא תהיה תלויה רק בך וביכולת שלך לדחוף את עצמך החוצה - בין אם זה מאמנ/ת, בין אם זו קבוצה. אפילו רק לתקופה הראשונית - משהו שייתן לך את התנופה הראשונית.

המון בהצלחה!

 

[ל י י ד י ב א ג]

ואוו! תודה רבה לכולכן! קראתי, הפנמתי,

והחלטתי כך:
בחודש הראשון אחזור ל3-4 אימונים קלים בשבוע (הליכה קלה, קצת חדר כושר) כדי לתת לגוף את הדחיפה שהוא צריך ולהיזכר כמה אני אוהבת את זה..
בספטמבר, כשיתחיל קצת קצת להתקרר, אתחיל במשהו קצת יותר אינטנסיבי.
תודה על ההזמנה למפגש, אבל לצערי המרחק יכריע (כן,ז את אני מהפורום ההוא).
אשמח לשמוע המלצות על מאמנות שיכולות לתת תכנית אימנוים בשלט רחוק. אולי זה מה שאני צריכה?
תודה!

 

[עוד נועה]

נשמעת תכנית טובה

קיבלת פה המלצה על שני בלוך

לא מכירה את שני כמאמנת אבל שמעתי עליה הרבה מאד דברים טובים. יצא לי לפגוש אותה במפגש לקראת טרינשים בו הרצתה. מאד התרשמתי ממנה.

גיגלתי אותה ומצאתי את כתבה עם טלפון. מקווה שהוא עדכני. http://marmelada.xnet.co.il/51074/מישהו-לרוץ-איתו/

אם את מעוניינת בליווי למרוץ נשים, אני אשמח. הוא קצת מוקדם לתוכניות שלך אבל לא נשמע בלתי אפשרי לרו 4 ק"מ ב22.9

 

[ל י י ד י ב א ג]

אני אשמח- תרצי לאמן אותי מרחוק למירוץ?

כי אם כן, אני אשמח. נשמעת לי כמו מטרה ראויה

 

[עוד נועה]

אני אשמח מאד לעזור אבל אני לא מאמנת...

שלחי לי את הנייד שלך בפרטי. נדבר...

 

[אשי23]

הטלפון בכתבה על שני עדכני