קצרה היריעה מלהכיל
לא ביקרתי בפורום הזה כבר זמן רב, ובכלל בפורומים השונים, וזה שינוי מרענן.
בשלוש השנים האחרונות עברתי כמעט כל משוכה אפשרית, ליוויתי את בני הבכור בהחלמתו מסרטן אגרסיבי וקשה, ליוויתי את אמי בהחלמתה מסרטן אגרסיבי וקשה (אמא וילד שחלו באותה מחלה בדיוק ועברו שניהם השתלת מח עצם בו זמנית), ליוויתי את אבי המבוגר אחרי תאונה קשה, תמכתי במשפחתי לאורך הדרך, שנים ארוכות וקשות, ושרדנו הכל ביחד.
התמודדתי עם דאגה להורים ולילדים, לפרנסה, כל זאת תוך כדי התנדבות למען הקהילה בתחומים שונים, ואין רגע דל והשמים הם הגבול.
בשנה וחצי האחרונה, בה אני מחלימה נפשית מכל המסע הארוך שעברתי, גיליתי מחדש את הספורט, התחלתי לרוץ, לגלוש, ולדאוג לבריאות שלי, ירדתי 22 קילו אותם העליתי בשנה וחצי שקדמו להן, והתחלתי לטפל בעצמי, למצוא את האושר שלי.
גיליתי שהאושר הפרטי שלי מצוי בחוויות סביבתיות בטבע, בטיולים, בגילויים במסעות אל הלא נודע.
אני אשת חוץ, פעילה ואוהבת חברה, שיכולה לתרום בפן הפיזי ובפן המורלי לכל קבוצת נשים. אני מנהיגה בטבעי, ויודעת כי אהיה נכס לקבוצה.
Girl power זו המהות שלי, והמוטו שמוביל אותי שנים רבות.
דאגתי לכולם כל השנים האלו, ועכשיו אני חושבת שמגיע לי גם חוויה מתקנת עבורי
מסע מסוג זה הוא חלום ארוך שנים שלי, אין באפשרותי לממן כזה, אשמח מאד לקחת בו חלק.