דקה דומיה

[גבריאל וזה הכל]

דקה דומיה

דקה דומיה העולם כולו נעצר לדקה יחידה על אלפים במספר הציפורים נאלמות דום הרכבים עוצרים את תנועתם לפעמים זה מרגיש כאילו דומם גם כל העולם כולם עומדים את ראשם מרכינים מה בכלל הם מבינים? היום יותר מתמיד איילי הזיכרון הורג מתגעגעת זה מכביד בבוקר כאילו הכל נגמר חייכתי כאילו הכאב נסגר הלב מתאבן הראש לא מתכנן מה שעתיד לבוא יגיע מה שעבר במילא לא ישפיע הצפירה הזו מבטאת 365 ימים בשנה כל יום כל דקה הדמעות זולגות כאילו נפרץ הסכר הלב מדמם לא רוצה להיזכר רוצה שתהיה כאן רוצה שלא תלך אף פעם מתגעגעת דומעת מבפנים אני נקרעת לא יכולה אוהבת אותך אחותך הקטנה..

 

[דנטל]

את מסתכלת על השמות בטלויזיה?

פעם מצאתי בזה קצת נחמה. היינו נשארים, החבר'ה, לראות את השם של ידיד שלנו שהיה אתנו בשכבה. זה כאילו שלכמה שניות כל המדינה מכירה אותו ויודעת שהוא איש יקר וזה היה מרגש וטיפה משמח.

 

[גבריאל וזה הכל]

אני מנסה

נשברת באמצע אני לא יכולה כל הכאב הזה כל הזמן אני רואה אותו אני שומעת את השיחה האחרונה שלנו הוא בכלל היה צריך להיות בבית לא שם הוא הלך כי הוא היה משוגע כי אינ וויתרתי הייתי צריכה להתעקש הייתי צריכה לשבור אותו עד שהוא יסכים.. סרט עליו אין אף אחד לא היה מסוגל לעשות.. כולם לא מעכלים..

 

[דנטל]

לא הבנתי, למה זה קשור לויתור שלך?