כתיבה
היו כל מיני דרכים לתעד מידע, השאלה כמובן מה רצו לתעד כתובות מלכים למשל כתבו בד"כ במקום פומבי, על סלעים בולטים או מצבות (אסטלות) שנבנו לצורך זה והוצבו במרכזי ערים או גבולותיהן טקסטים שרצו לשמור בארכיון ניתן היה לכתוב ע"ג קלף או פפירוס [סופרים שכתבו בכתב היתדות, בעזרת חרט (בניגוד לעט ודיו) השתמשו במקרים כאלה בלוחות טין =חומר] כיוון שהחומרים הללו (קלף ופפירוס) היו יקרים ולא זמינים לכולם, פתקים ומכתבים נהגו לכתוב על גבי אוסטרקונים, משמע על גבי שברי חרסים (תוכלי לבדוק בגוגל 'חרסי ערד', 'חרסי לכיש' ועוד] ישנם כמה מקרים יוצאי דופן. יוצאי דופן אין משמעם בהכרח שמקרים אלה היו נדירים, אלא רק שהממצא הארכיאולוגי שלהם נדיר. בין המקרים האלה ניתן למנות כתיבה על מתכת, כמו הספרים עם דפי העופרת שנתגלו לאחרונה בירדן (תקופת בית שני) או לוחית הכסף עם ברכת כהנים שנתגלתה בכתף הינום (סוף בית ראשון). דוגמה מעניינת נוספת התגלתה בספינה טבועה שהתגלתה ליד טורקיה. בספינה התגלה לוח כתיבה שכנראה היה מצופה שעווה. היתרון בכתיבה על שעווה הוא שניתן למחוק ולערוך את הכתוב. לגבי שאלותייך. השאלה היא למי את מתכוונת כשאת מדברת על 'אבותינו'. אם את מדברת על אבותינו הישירים, עם ישראל הקדום, אזי העדויות הראשונות מגיעות מהאלף הראשון לפנה"ס. התאריך המדויק, ראשית האלף הראשון או 150-200 שנה לאחר מכן, ובמילים אחרות ברזל א' או ברזל ב', נתון במחלוקת.
