דף חדש.

דף חדש.

השנה-שנתיים האחרונות היו עבורי תקופה לא קלה. הן מבחינת המישור האישי והן בכל מה שקשור למערכות יחסים שהיו לי (חברים,ידידים..). כל התסכול שהצטבר נבע מהעובדה שאני לא יודעת לעבור הלאה וההתעכבות הזאת גרמה לי להרבה צלקות. פעם הייתי מתחברת לעצמי ופעם בורחת. ובלי לשים לב הייתי גוררת את העצב הזה אחרי. אבל די. אני רוצה לפתוח דף חדש, אני רוצה לעשות כ``כ הרבה דברים שלא עשיתי בלי לסחוב את העבר שלי לכל מקום וסתם להפוך כל דבר שאני עושה למדכא. וזהו, בעיקרון רציתי לשתף. אשמח אם יהיה לכם איזה עצה/רעיון או חומר למחשבה. :)
 

אור גינאל

Well-known member
יש עובדה מעניינת לגבי העבר

אף אחד לא יכול לשנות את העבר ,ואני אגיד לך גם יותר מזה גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו ירד מהשמים הוא לא יכול לשנות את העבר,,, אז למה את ממשיכה להתמקד בו ? ולסחוב אותו כמו שק כבד לכל מקום שאת הולכת ? תתמקדי במה שאת עושה עכשיו ,תעשי פוקוס על ההווה, גם אם את מתכננת תוכניות לעתיד את עושה פוקוס על ההווה . תתחברי לבנות גילך, זה המקום שלך , תשאירי את עינייני המבוגרים למבוגרים ,תנצלי כל שניה של ההתבגרות שלך כי זאת תקופה שלא תחזור וזאת התקופה הכי חשובה בחיים שלך . אז למה לך להיות עצובה ? בשביל מה זה טוב ?
 

ע ו פ ר ה

New member
ממליצה על ספרים

של קייטי ביירון. אני קראתי את הספר:לאהוב את מה שיש . מאוד אהבתי את הרעיון. היא עובדת עם 4 שאלות שעוסקות במחשבות שלנו. תוכלי גם למצוא חומר באינטרנט אם תחפשי בגוגל קייטי ביירון או דפי העבודה של קייטי ביירון. באהבה עופרה מנחה בדמיון מדורך ו - NLP, פרחי באך וביורוגונומי
 

unicorn1a1

New member
אתה יודע,

קצת הצחיק אותי לקרוא את מה שכתבת. "אז למה לך להיות עצובה? בשביל מה זה טוב?" "אז למה את ממשיכה להתמקד בו?..." כאילו שכל זה נובע מתוך בחירה. זה הזכיר לי את עצמי בכל מיני מצבים כאלו. שהרגשתי כל כך תקועה, כל כך מיואשת, כל כך לא יודעת מה לעשות עם עצמי והכי- לא מסוגלת לצאת מזה. לא יודעת אפילו איך או מאיפה להתחיל. ואז אנשים באו ואמרו לי- נו, תצאי מזה כבר. למה את כזאת. תפסיקי. כאילו שאני לא רוצה להפסיק. כאילו שאני לא רוצה לצאת מזה. ולא הצלחתי להסביר להם אף פעם שזה לא כל כך פשוט!!! אולי רק אנשים שהיו במצב כזה יבינו עד כמה זה לא כל כך פשוט (למרות שאולי מבחוץ זה נראה אחרת). ולפעמים (אני יכולה לומר שאצלי זה תמיד) רק הורס עוד יותר כשאומרים את כל זה. כאילו חושבים שאני סתם עושה את עצמי. שאני לא מתחשבת. שאני יכולה אבל לא רוצה. אתה באמת חושב שזאת בחירה שלנו להיות במצבים האלו? (ואני שואלת ברצינות).
 

מיקמיק24

New member
לא נראה לי שהוא טען שזו בחירה

הוא רוצה להראות לה שהמצב שהיא נמצאת בו עכשיו הוא לא טוב, והיא צריכה להוציא את עצמה ממנו, וגם הראה לה סיבות טובות לשאלה איך להוציא את עצמה מזה. בסופו של דבר אגב, מצב נפשי הוא סוג של בחירה (אני לא מדברת על מצבי רוח שנובעים מאיזושהי הפרעה או אי איזון נוירולוגי כמובן): את מחליטה מה שווה את הצער שלך, את השמחה שלך, את הכאב שלך, את הכעס שלך וכו'. הכל בראש, והכל בשליטתך. לא החיים עצמם, לא הארועים, אלא תפיסתך שלך את הארועים האלה. התפיסה היא שמכוונת את חייך ואת רגשותייך.
 

unicorn1a1

New member
קצת באיחור... אבל

אני יודעת שהוא לא טען שזו בחירה. סתם היה נראה לי מוזר הניסוח שלו... ובקשר לבחירה- הדברים שלך נשמעים לי מאוד הגיוניים אבל לא כל כך מחוברים למציאות (לפחות המציאות שלי). אני מסכימה שבמידה מסוימת יש לנו שליטה על הדברים, אבל כשאני מגיעה למצב כזה ומנסה להגיד לעצמי שהכל תלוי בי ושאני יכולה להרגיש אחרת- זה לא כל כך הולך... יום טוב. ושקט.
 

avia0911

New member
אשמח אם תספרי לי עוד על עצמך

את נורא מזכירה לי את עצמי... קו מחשבה נורא דומה אשמח לשמוע עלייך עוד
 
למעלה