אופק דגנית
New member
דף אינטימי שלי..
מאז שזוכרת את עצמי..סוחבת אותה.. את הסקפטיות את הרגשי נחיתות.. מאז שזוכרת את עצמי..מסתכלת על האנשים על כל מה שקורה סביב.. והכל נראה לי גבוה יותר..לי.. ולי.. אין ספק שהכל בה מאותו חוסר הערכה עצמית או חוסר פםרגון או תמיכה או כל מה שלא היה.. שפשוט לקח לי כלכך הרבה זמן להגביה את עצמי..להעמיד אותי במצב כזה..שארגיש שווה.. <משהו שמניסיון כילדה..לא מחסירה מילדי ולו ליום אחד..את הגאווה הגדולה שלי מהם ואת הערכה והביטחון בהצלחתם.. להם לא יהיה את הבדלי הגובה האלה..> התהליך לא קל.. והוא מגיע לכל תחום בחיים ולכל רבד ולכל מגע בין אנשים ועם אנשים.. בתחום המיקצועי בתחום הבנזוגי..ובכלל. ואתם יודעים להסתכל על העולם בצורה כזו..זה משתק כל איבר בגוף..שום כלום כמעט לא נשמע לפקודת ביצוע.. ואז הבריחה היא הדרך שהיתה מוכרת לי.. ויש כלכך הרבה דרכים ומקומות לברוח בהם..העיקרי שבהם זה להישאר בגבולות המוכרים לי..ומה שנשאר להאחז בו זה החלום וחהדמיון< כלי נהדר כלי מתוחכם..> עכשיו.. אחרי שיכולה להרגיש שווה בתוך כולם עם כולם.. שווה במה שלי יש להציע לתת ..שווה בתחושה שווה עכשיו שלפעמים נדמה שאחרים רואים בי ואותי בצורה שאני עדיין לא רואה.. עכשיו שהדרך צועדת קדימה..לעבר הגשמה עצמית לעבר המוכנות הזו לפתוח מעגל.. עכשיו שלספקטיות יש עדיין קול בתוכי אבל חלש חלש..שמהר מאוד נחלש.. כל הגוף.כל הלב..כל מה שיש בי שהיה אגור מפחד לצאת..שמה אולי.. אולי יצליח אולי זה ידרוש עוד הרבה כח..אולי..זה יגיב שונה.. אני כן יודעת לאן הדרך תוביל..אני לא יודעת איך..כמה..ואת מי אפגוש ואת מי ארצה לידי..יד ביד <וזה שלב שמוכנה לשלב יד ביד כבר..> אני יודעת למה..תשוקה בלתי מוסברת של צורך למשהו אחר..טוב יותר. לילה /בוקר טוב..
מאז שזוכרת את עצמי..סוחבת אותה.. את הסקפטיות את הרגשי נחיתות.. מאז שזוכרת את עצמי..מסתכלת על האנשים על כל מה שקורה סביב.. והכל נראה לי גבוה יותר..לי.. ולי.. אין ספק שהכל בה מאותו חוסר הערכה עצמית או חוסר פםרגון או תמיכה או כל מה שלא היה.. שפשוט לקח לי כלכך הרבה זמן להגביה את עצמי..להעמיד אותי במצב כזה..שארגיש שווה.. <משהו שמניסיון כילדה..לא מחסירה מילדי ולו ליום אחד..את הגאווה הגדולה שלי מהם ואת הערכה והביטחון בהצלחתם.. להם לא יהיה את הבדלי הגובה האלה..> התהליך לא קל.. והוא מגיע לכל תחום בחיים ולכל רבד ולכל מגע בין אנשים ועם אנשים.. בתחום המיקצועי בתחום הבנזוגי..ובכלל. ואתם יודעים להסתכל על העולם בצורה כזו..זה משתק כל איבר בגוף..שום כלום כמעט לא נשמע לפקודת ביצוע.. ואז הבריחה היא הדרך שהיתה מוכרת לי.. ויש כלכך הרבה דרכים ומקומות לברוח בהם..העיקרי שבהם זה להישאר בגבולות המוכרים לי..ומה שנשאר להאחז בו זה החלום וחהדמיון< כלי נהדר כלי מתוחכם..> עכשיו.. אחרי שיכולה להרגיש שווה בתוך כולם עם כולם.. שווה במה שלי יש להציע לתת ..שווה בתחושה שווה עכשיו שלפעמים נדמה שאחרים רואים בי ואותי בצורה שאני עדיין לא רואה.. עכשיו שהדרך צועדת קדימה..לעבר הגשמה עצמית לעבר המוכנות הזו לפתוח מעגל.. עכשיו שלספקטיות יש עדיין קול בתוכי אבל חלש חלש..שמהר מאוד נחלש.. כל הגוף.כל הלב..כל מה שיש בי שהיה אגור מפחד לצאת..שמה אולי.. אולי יצליח אולי זה ידרוש עוד הרבה כח..אולי..זה יגיב שונה.. אני כן יודעת לאן הדרך תוביל..אני לא יודעת איך..כמה..ואת מי אפגוש ואת מי ארצה לידי..יד ביד <וזה שלב שמוכנה לשלב יד ביד כבר..> אני יודעת למה..תשוקה בלתי מוסברת של צורך למשהו אחר..טוב יותר. לילה /בוקר טוב..
