דע את עצמך/ילדך

[קרן משם]

דע את עצמך/ילדך

משחק חדש יוצא לדרך... 10 שאלות עליכם ועל ילדכם. (כדאי לציין בתחילת ההודעה את שם וגיל הילד). בואו נעשה שרשור ארוך ומעניין...שנוכל ללמוד ממנו הרבה עלינו כהורים, על ילדיי הפורום ובכלל... ולשאלות : 1. מה הרגע שאת/ה הכי אוהב/ת בשיגרת היום? 2. מה הספר והקלטת הכי אהובים? 3. מה הפעילות/משחק הכי אהוב? 4. מה המשפט הכי מרגיז ששמעת בטיפת חלב? 5. מה המשפט הכי מקומם ששמעת מהסביבה לגבי הילד? 6. מתי הרגשת בפעם הראשונה אמא/אבא? 7. מה היה הרגע הכי מאושר שחווית עם הילד? 8. מה היה הרגע הכי מפחיד? 9. איזו תכונה היית מאחל לו/לה הכי הרבה? 10. מה התכונה הכי טובה שלך כהורה? יאאלה לדרךךךךך

 

[קרן משם]

10 התשובות שלנו

מתי, ליהיא ליאור בני שנתיים וחודש 1. מה הרגע שאת/ה הכי אוהב/ת בשיגרת היום? כשאני מוציאה אותם מהמעון...ממש את השניות הראשונות שהם קולטים אותי...אני מכורה לרגעים האלה! ובנוסך שליאור באה בבוקר ומעירה אותי עם נשיקה (היא היחידה מבין השלושה שיוצאת לבד ממיטת התינוק שלה) 2. מה הספר והקלטת הכי אהובים? אין ספר ספציפי אבל ככלל ספרים עם חיות וכמה שיותר צבעוניים....קלטת-הם מאוד אוהבים לראות את עצמם בוידאו ומגיבים לזה יותר מלכל קלטת אחרת. 3. מה הפעילות/משחק הכי אהוב? כל דבר שצריך לדחוף (עגלות, ארגזים, מכסחת דשא וכו´) ובינבות, בנוסף מתי מכור למכוניות (בן או לא?) 4. מה המשפט הכי מרגיז ששמעת בטיפת חלב? אין (לא ביקרנו שם) 5. מה המשפט הכי מקומם ששמעת מהסביבה לגבי הילדים? "בטח מאוד קשה לך" הממממ איזה שאלה אדיוטית! 6. מתי הרגשת בפעם הראשונה אמא/אבא? קשה לי לשים את האצבע על דבר מסויים...בכלל אני חושבת שאני עוד לא מאמינה/מרגישה ממש אמא, לרוב מרגישה רובוט שחייבת להספיק הכל ובזמן! 7. מה היה הרגע הכי מאושר שחווית עם הילד? כשמתי נגמל מהחמצן בגיל 8 חודשים (הוא נגמל בבית הוריי לאחר שיומיים הייתי איתו שם ונתתי לו את כל כולי!) 8. מה היה הרגע הכי מפחיד? חודש לאחר הלידה נסענו להונגריה (לקנות את כל הדברים שלהם) והם היו עוד בפגיה (הרופאה נתנה את אישורה לנסיעה הזאת) וכל כמה שעות התקשרתי להתעדכן למצבם...לאחר יום וחצי שלי בהונגריה שמעתי שמצבו של מתי קשה מאוד ולא ברור אם הוא יצא מזה (ממש במילים האלה אמרה לי הרופאה כשאני רחוקה 3000 קילומטר משם) תוך 3 שעות הייתי על המטוס בדרכי חזרה אליו (לבעלי לא מצאו מקום בטיסה הזאת והוא חזר יום אחריי) הסתבר שמתי עבר החייאה מלאה קשה מאוד (דלקת ריאות שדבקה בו קשות) למחרת חזרתי מתי התאושש פלאים וההנשמה הופסקה (הוא הרגיש שחזרתי?) 9. איזו תכונה היית מאחל לו/לה הכי הרבה? בטחון עצמי וכנות 10. מה התכונה הכי טובה שלך כהורה? רגועה וקולית(לעיתים זה חסרון כי אני מסוגלת להיות גם אדישה) אחרת לא הייתי מצליחה להגיע הלום.

 

[אורן של איה]

תשובותינו...

1. הבוקר- שאיה רק פותחת עיניים. ישר חיוך כזה גדול שהלב שלך מתפקע.. 2. יש כאלו דברים???? עוד לא.... 3. לשים אותה על הבטן???? גם פה עוד אין... 4. "יכול להיות שאתה צודק. צריך לבדוק.." - מי מקבל משכורת, אתם או אני? 5. מה? כמו חבילת חמאה (לגבי משקל הלידה). 6. לא מזמן. כששמתי לב שאני מנסה לעשות FAST FORWARD בעבודה כי אני מתגעגע כמו ילד בן 16... 7. החיוך הראשון. אחרי הכל לקבל כזה חיוך..מי היה מאמין... 8. חסר כזה? הלידה ושלושה חודשים אחריה... 9. סבלנות וסובלנות.... 10. אני תמיד אוכל להבין אותה. לא תמיד להסכים, אולי, אבל תמיד להבין...

 

[אמא של עמרי]

התשובות שלנו

1. לאסוף אותו מהגן . והאושר שמציף אותו כשאבא חוזר מהעבודה . 2.סיפור (כרגע) " הילד שאהב את הירח ". קלטת : טיף וטף 3.להסביר על טרקטורים וכלי תחבורה . 4.דווקה לא הרגיזו ביכלל . 5.כנ"ל 6.מהרגע הראשון . 7.אין ספור רגעים . 8. כשניכנס בגיל שנה לניתוח כשהמתנתי בחוץ ממש התפלצתי . 9.איכפתיות לזולת . וסובלנות . 10. המון סבלנות ואהבה טוטלית !

 

[דורית ובניה]

התשובות שלי

אני אתן תשובות לגבי עומר (לגבי אופירי נתתי פעם בפורום להיות הורים): 1. הרגע שבו אני לוקחת אותו מהגן. הוא כל כך שמח לראות אותי ואני נמסה כל יום מחדש. 2. ספר וקלטת הכי אהובים- כרגע אוהב את הסדרה של פו הדב אבל זה משתנה כל שבועיים- שלושה. 3.פעילות הכי אהובה- ללא ספק הצגות, משחקי תפקידים, תחפושות וכו´. אח"כ- קריאת ספרים. 4. לא הלכתי איתו בכלל לטיפת חלב, תודה לאל (היה לנו מעקב בבית). 5.היו המון משפטים מקוממים. הכי שנאתי את "הוא יהיה בסדר בסוף" עם מבט של רחמים בעיניים. 6. הרגשתי אמא מהרגע שיצא מבטני רק לא הבנתי למה במקום להיות מאושרת אני כל כך עצובה (ואז עוד לא ידעתי מה צפוי לי..). 7. הכי מאושר- אחרי הניתוח שעבר בגיל שנתיים כשהיה סוף סוף ילד "רגיל". 8. היו המון רגעים מפחידים אבל משהו שנחרת בזכרוני הוא נסיעה לחמותי ביום שבת, היינו ברחוב פנקס בתל אביב, אני מרגישה שעומר נסתם (הוא היה עם טרכאוסטומי עוד), מנסה לשאוב את הליחה (או בשפה שלי- לסקשן) והחור סתום לגמרי. עומר מתחיל להכחיל והמזל שהיתה לנו קנולה נוספת באוטו וגם מספריים. תוך 3 שניות החלפנו קנולה והוא חזר לנשום. אני לא בטוחה שאתם מבינים במה מדובר אבל בואו נאמר שאם המזל וקור הרוח לא היו לצידנו היה רע מאוד מאוד. 9. מאחלת לו רק שיהיה מאושר. באמת באמת- שום דבר מעבר לזה. 10.תכונה הכי טובה שלי כהורה היא "קוליות". אני באמת באמת לא לא מתרגשת משטויות, לא נכנסת לעימותים מיותרים ונותנת לילדים לחיות את חייהם פחות או יותר בשלווה מבלי להטריד אותם יותר מדי.

 

[shirar1]

התשובות שלי

1. נטע - כשהיא קמה בבוקר ומייד מפטפטת לעצמה. גל - כשהוא מתרפק עליי. 2. מיץ פטל (הנפלא, אף פעם לא נמאס), הבית של יעל (דוקא חבל, כ"כ משעמם!). קלטת - שטוזונים. 3. לשמוע סיפורים,לצפות בטלויזיה,לשחק באמבטיה ולהדביק מדבקות על סביבה. 4. אנחנו מבקרים בטיפת חלב רק לחיסונים. מתייחסים אלינו בחשש רב, ומעולם לא נשמעה מילת ביקורת. הסיבה: האחות שמלווה אותנו מהתחלה (אני מאד מחבבת אותה), היתה אמורה להגיע אלינו לביקורי בית בגלל שגל היה מחובר לחמצן. בפועל, בפעם הראשונה שהיא הגיעה, הייתי במהלך החייאה.. אני עם אמבו, מנסה לשמור על שפיות עד שיגיע האמבולנס, והיא - מנסה למדוד לו דופק. למרות שהוא צרח, היא כ"כ נלחצה מהסיטואציה, עד שהיא התייחסה רק למכשיר סטורציה שהראה 0 בגלל שהוא לא מודד כשתינוק זז ככה. והיא כל הזמן אומרת לי "אין לו דופק, זה מראה אפס!". 5. "בטח היה לכם כל כך קשה, אנחנו מעריצים אתכם". אין משהו שגורם לי להגיע לרחמים עצמיים יותר מהר. 6. כששניהם היו סוף סוף בבית ביחד. ויותר מזה, כשגל נגמל מהחמצן (שנה וחודשיים) ויכולנו להפסיק להיות רופאים וטכנאים ופשוט להיות הורים. 7. כשגל התחיל ללכת, כשנטע התחילה לשיר ולדבר. 8. נטע - כשכל הרופאים רכנו מעליה ביום הראשון וניסו להסביר לנו שאין כמעט סיכוי שהיא תחיה. גל - היום לפני שנה (ואוו!) משיעול סתמי הגיע תוך חצי יום לטיפול נמרץ עם וירוס נשימתי נוראי (לא RSV!). היינו שעות במיון כי מאד רצו לנסות להוציא אותו מזה ושנלך הביתה במקום להתאשפז. ניסו בכל מחיר לא להנשים אותו, כי לביפידיסטים קשה מאד לצאת מהנשמות (ילד אחר בלי BPD כבר היה מונשם מזמן באותו מצב). מתישהו אחד הרופאים החזיק אותו, ותוך שניות הוא האפיר לגמרי וקרס. הייתי בטוחה שעוד רגע הוא ימות לנו בידיים. מה אני אגיד לכם, מכל הדברים הטראומטיים ב- 200 ימי אשפוז, כמעט לאבד ילד בגיל שנה וחצי זה ממש, אבל ממש, לא אותו דבר, וזה היה הרגע המפחיד ביותר. 9. בטחון עצמי, ושיהיו כמו כולם. 10. קוליות, כנראה שזה מאפיין את כולנו פה, אחרת לא היינו שורדים.

 

[אינה של יערה]

תשובות

1. מה הרגע שאת/ה הכי אוהב/ת בשיגרת היום? להוציא אותה מהמיטה בבוקר מתוקה כמו סופגניה ומתרפקת עלי. לראות אותה נהנית על המגלשות. 2. מה הספר והקלטת הכי אהובים? אלונה לא, מרים והים, הבית של יעל, the foot book של ד"ר סוס. "שירים קטנים" לדורותיהם ("ג´וליאן"), טלטאביז ("לה-לה"). 3. מה הפעילות/משחק הכי אהוב? כל מה שקשור לטיפוס, ריצה, התנדנדות, מגלשות... והדבקת מדבקות (על נייר, על עצמה, עלי ועל הסביבה). 4. מה המשפט הכי מרגיז ששמעת בטיפת חלב? היו ממש ממש בסדר ולא נרשמו יציאות דביליות

5. מה המשפט הכי מקומם ששמעת מהסביבה לגבי הילד? "לא נורא, היא תגדל. אלה הכי ממזרים הקטנים האלה". 6. מתי הרגשת בפעם הראשונה אמא/אבא? כשהתחלתי לתשאל את רופאים לגבי תוצאות של בדיקות. כשהלכתי לחתום על ההסכמה לניתוח ההרניה. 7. מה היה הרגע הכי מאושר שחווית עם הילד? כל יום יש שמונת אלפים רגעים כאלה... קשה כבר לספור 8. מה היה הרגע הכי מפחיד? כשירדה ל-750 גרם ונראתה כמו שלד קטן עם זוג עיניים. 9. איזו תכונה היית מאחל לו/לה הכי הרבה? בריאות, בריאות, בריאות, ושתדע לאהוב ולהיות נאהבת. 10. מה התכונה הכי טובה שלך כהורה? אני מסוגלת להקריא לה את אותו ספר 10 פעמים בלי לאבד סבלנות, ולא נכנסת איתה למאבקי כוח מיותרים.

 

[ניר של שני]

התשובות שלי

1. מה הרגע שאת/ה הכי אוהב/ת בשיגרת היום? כששני רואה אותנו כשהיא קמה בבוקר וכשחוזרים מהעבודה - היא מתחילה לצחוק ולהתלהב. 2. מה הספר והקלטת הכי אהובים? ספר עוד אין לנו, קלטת - אצבעות ובייב ון-גוך 3. מה הפעילות/משחק הכי אהוב? האמבטיה 4. מה המשפט הכי מרגיז ששמעת בטיפת חלב? לא הייתי איתה כמעט בטיפת חלב, בד"כ חגית הולכת איתה, אבל מדובר במשפטים בנוסח: "מה, היא עוד לא...?" 5. מה המשפט הכי מקומם ששמעת מהסביבה לגבי הילד? לא זוכר משהו מיוחד 6. מתי הרגשת בפעם הראשונה אמא/אבא? כשהיא נולדה (ניתוח קיסרי בחירום). חיכיתי מחוץ לחדר הלידה - ואז הוציאו אותה באינקובטור (בלי הנשמה). היה לה כזה חיוך מרוח על הפנים... 7. מה היה הרגע הכי מאושר שחווית עם הילד? יש המון כאלה, כל הזמן. 8. מה היה הרגע הכי מפחיד? ביום שהיא נולדה, הגעתי בצהריים לטיפול נמרץ, וראיתי את כל הרופאים והאחיות סביב, מתעסקים עם משהו שנראה כמו בלון ירוק. כשרציתי להכנס, לא נתנו לי, והייתי בטוח שזהו. הכל נגמר. אח"כ התברר לי שהעבירו אותה מאינקובטור פתוח לאינקובטור סגור 9. איזו תכונה היית מאחל לו/לה הכי הרבה? אושר ושמחת חיים 10. מה התכונה הכי טובה שלך כהורה? אהבה. כבר בפגיה אמרו לנו שאנחנו חריגים, כמעט עברנו לגור שם (חגית שאבה חלב עד גיל חצי שנה, שני לא היתה מוכנה לינוק).

 

[טל של אשחר]

תשובות

אשחר - בן שנה אתמול (מזל טוב ). 1.הרגע הכי אהוב - קפיצות השמחה כשאני באה לקחת אותו . 2.עדיין אין ספרים .(באמת הגיע הזמן ) 3.המשחק האהוב - להיות מוסע על יד אחיותיו בבימבה . 4.טיפת חלב שלנו עשר , אין שום הערה מרגיזה . 5. המשפט הכי מקומם - יום אחרי הלידה מנהל המחלקה שלי (פרופסור): "חבל שזה בן כי בנים שורדים פחות ". 6.באולטרא סאונד הראשון הרגשתי לגמרי אמא. 7. הרגע הכי מאושר - כל רגע כעת כשאני מביטה על הפלא שנוצר רק ב27 שבועות .(או כמו שאמר היום במסיבה חבר שלנו - אני רואה שהזמן שהבן שלי היה עוד ברחם היה סתם בזבוז (היינו אמורים ללדת ביחד ). 8.הרגע הכי מפחיד -להתעורר מהניתוח ולשמוע על הטובוס והמשקל. 9. תכונה - אושר והמון בריאות (מי כמונו יודע שאין חשוב מזה ). 10. אני כהורה- יודעת לתת לילד את הקרדיט לפתור בעיות בעצמו .