בשיטה של היום
כל דבר יכול לקרות, אף על פי שמכבי בנויה היום לשיטה הזו של המשחקים ואני מדברת על פיינל פור. אני הייתי שנה שעברה במשחק מול בני השרון בחצי גמר גביע ופשוט תפסתי את הראש איך הם הצליחו לקרוא כל מהלך שעשינו. הייתי גם במשחק הגמר של הליגה וגם לא האמנתי שירושלים הובילו כל המשחק. אבל, יש אנשים שיגידו, שנגמרו השנים הטובות של מכבי, מכבי השתנתה. אולי זה נכון, אבל לא אוהדים קבוצה בגלל הניצחונות שלה הרי, אלא בגלל הקבוצה עצמה. אני יודעת שמכבי כבר 8 או 9 שנים כמו בית שני שלי. אני הרבה במשרדים של מכבי, מרבה לבוא למשחקי ליגה אם אני יכולה (אם אין לי עבודה/לימודים) ולכל משחק יורוליג מאז שיש לי מנוי. מי שמכיר את מכבי מבפנים יודע שזה כמו משפחה וזה מה שאני אוהבת בקבוצה הזאת ולמה בשבילי הקבוצה הזאת מעל הכל. יש אנשים שיגידו שהשנה הזו מזכירה את עונת 92-93. נכון זה מאוד מזכיר. אומנם הייתי כולה בת 12 אז, אבל אני זוכרת הכל. העונה אכן מזכירה, אבל לא כל שנה מכבי תהיה טובה בהכל. אין מה לעשות, שחקנים משתנים מאמנים משתנים זה לא כל שנה אותו דבר. תקחו את זה איך שאת רוצים, אבל לדעתי נכנסנו לעידן חדש במכבי. ושוב לא כל שנה מכבי חייבת להגיע לגמר בכל מפעל שהוא, לא אוהדים קבוצה בגלל נצחונות. הייתי בפראג והייתי בפיינל פור בארץ, אין על האוהדים, אין על היחס של הקבוצה שבפראג הגענו אלפי אנשים למלון ושרנו להם שירים ושחקן שחקן יצא לחלון להודות לנו בחדר עיתונאים, שבחיים לא תראו קבוצה עושה דבר כזה. הכמויות של האוהדים גם במשחקי חוץ, והייתי במשחק חוץ בחו"ל שהיינו 700 אוהדים, שמגיעים לכל משחק מראים כמה הקבוצה אהודה לא קשור לנצחונות ולהפסדים, אף על פי שבפראג קצת פיקפקתי באוהדים לגבי זה. סתם נקודה למחשבה לכולם... שירלי
