SpaWn an moon flower
New member
דסטני-פרק 10 חלק א'
"לכוון, להכין ולירות!" קרא אזולמון וברק כחלכל התנגש בעץ והפיל אותו, "יופי!" קראה איי והביאה עוד חבל שהיה עשויי מעלוקה, "רק עוד קצת ונוכל לעלות וללכת למצוא את סאקורה!" צעק טויה והרים את אגודלו, כאות עידוד. קיוטו ישב על הענף ובהה בעלים המתנופפים ברוח החמימה של הצהריים, דמעות כמעט עלו בעיניו, "סאקורה... אני רציתי כ"כ להגיד לך את זה ועכשיו את... אינך..." הוא קבר את ראשו בברכו, אך מהר מאד התאושש ואישוניו התכווצו בחימה, "אני אשיג אותה בחזרה!" הוא לחש וחשף זוג ניבים, "את עוד תראי אנימון" היא אמר ומבט זדוני הופיע על פניו והוא זינק מהענף, מתמרן במומחיות בין עצי היער...קיוטו עמד לקפוץ ולצאת לדרך אבל ליפני שהספיק שמע את קולו של ג'וני מאחוריו צועק:"היי מר. אנטי חברתי !",קיוטו היסתובב וג'וני המשיך:"סיימנו את החבל אפשר לטפס על הצוק המטומטם הזה אז על תלך רחוק !",לקיוטו לא היה ממש אכפת מג'וני אבל הוא העדיף להישאר אם השאר מסיבה שהוא לא הבין, הוא קפץ מהעץ והתחיל ללכת אחרי ג'וני שכבר עמד למרגלות ההר,ג'וני היסתובב לעבר איי ואמר:"אז מה עכשיו?", איי פשוט ענתה לו שהיא לא יודעת והיסתכלה בטיפה תיסכול על ראש הצוק,"אתה חושב שזה יציב ?" היא שאלה את ג'וני,ג'וני המבולבל פשוט שאל "מה ?" והיסתכל על איי,"החבל ראש שרירים !",אפילו שהיא קראה לו ראש שרירים הוא עדיין הרגיש שמח שהיא שואלת את דעתו 'לפחות היא לא מרביצה לי בראש אם התיק שוב...' הוא חשב לעצמו,"נו שעיר סלע !?" הוא שמע את איי ברגע שהתחיל טיפה להיכנס לחלום בהקיץ,"אה מה ? אה נכון החבל ! כן הוא כנראה יציב" ג'וני ענה לאיי בינתיים שקיוטו מיתקרב,"יופי..." מלמלה איי קיוטו נעמד לידם ואמר:"טוב נטפס למעלה ונלך לחפש את סאקורה",ליפני שמישהו אמר משהו קיוטו קפץ על החבל והתחיל לטפס במהירות,אזולמון עף למעלה במהירות וברגע שהגיע לצמרת חזרת לדרגת הטירון שלו שאף אחד עוד לא ראה,פלומון עלתה על גבו של באזקילמון לעומת מחאתו לדבר והוא נאלץ להרים אותה איתו לראש הצוק,שלושת הדיג'ימונים צעקו למטה:"נו אנחנו מחכים !", ג'וני היתקרב לחבל שם את הידיים על החבל והיתכונן לטפס, מאחוריו פתאום שמע:"אמממ ג'וני ?...", זה היה קולה של איי, ג'וני מייד היסתובב ושאל מה קראה ל"ראש שרירים ?" אבל ראה את איי עומדת טיפה במבוכה,"אוף מה קראה הפעם !?" הוא אמר בתסכול,איי טיפה היתביישה להגיד משהו אבל בסוף מלמלה:"אני לא יכולה לטפס ג'וני...",ליפני שג'וני אמר לה משהו טויה אמר:"גם אני לא!", ג'וני היסתכל למעלה על קיוטו שכבר כמאט עלה עד הסוף וצעק לו:"קיוטוווווווו ! רד למטה יש לנו בעיה !",קיוטו היסתכל למטה על הנקודות הקטנות שהיו החבורה שעמדה לה למטה ובלי פחד החליק למטה,הוא נחת ככה שהוא בדיוק יושב על הכתפיים של ג'וני שעמד בדיוק מתחת לחבל,ג'וני הרים את הראש למעלה ואמר:"נהנה מהנוף ?", אז הפיל את קיוטו, הוא נחת בדיוק על הרגליים ושאל מה הבעיה בכעס,"הם לא יכולים לטפס" ג'וני ענה לקיוטו שאחרי כמה שניות של היסתכלות על ג'וני אז על טויה אז על איי ובסדר הפוך חזרה לג'וני אמר:"טוב אז מה נעשה",איי מלמלה שוב"אני לא יכולה לטפס..." כאילו שהיא טיפה מיתביישת בעצמה,"נו מה את רוצה !? שאני אסחוב אותך על הכתפיים ?!" ג'וני ששמע את המילמול של איי אמר בכעס, זו הייתה שאלה שהיתחרט עליה כי בחוסר שום אפשרויות אחרות נאלץ ליסחוב את איי על הכתפיים שלו, קיוטו עשה את אותו הדבר לטויה והם כולם טיפסו עד למעלה, כשה הגיעו איי נפלה על הדשא ואמרה:"אני עייפה !...","את עייפה?!" אמר ג'וני בכעס "אני..." הוא המשיך אבל ליפני שהספיק לסיים איי שוב הרביצה לו בראש אם התיק שלו"אני לא מאמין !" טויה צעק בינתיים שאיי וג'וני מיתווכחים "אני רואה את השביל שבו התחלנו ! אתם מבינים !? אנחנו בקושי היתקדמנ מאז שהתחלנו ללכת ליפני בערך עשר שעות !",קיוטו בלי רגשות מלמל:"טוב נאלץ לעצור ללילה" והיסתכל על השמיים המשחירים מעליו והעננים השחורים היתקרבים מקצה האופק לעברם,"לילה טוב" הוא אמר והלך לישון כשה הוא נישען על גזע עץ גדול ששכב קטוע על האדמה, איי עמדה להגיד לו משהו אבל הוא כבר נירדם,טויה נירדם מרוב עיפות על השדה שעליו נישכבר ברגע שסיימו לטפס כשה הדיג'ימונים מיתכרבלים עליו ומישתמשים בו ככרית, תוך שניות כבר היה חשוך,איי הורידה תרמיל מהגב שלה שאף אחד לא שם לב עליו והוצי משם שמיכה וכרית,"אתה יכול לקבל את זה בחזרה לעכשיו" היא אמרה לג'וני כשה היא מושיטה לו את התיק שלו חזרה "אבל בבוקר אני לוקחת אותו חזרה כי אתה כל הזמן בורח לנו לאן שבא לך", אז נשכבה על השמיכה, היא שכבה לכמה דקות ולבסוף היסתובבה אחורה וראתה את ג'וני מנסה להישכב בנוח על האדמה הקשה,"אני מיתערבת שאין לך כלום בתיק הזה חוץ מאוכל..." היא אמרה לג'וני שהיסתובב בהפתעה,"חשבתי שאת כבר יושנת..." הוא מלמל חזרה אליה, היא חייכה עליו והוציא עוד שמיכה מהתיק שלה,"ששש... על תספר לאף אחד שיש לי אותה !" היא אמרה לו והושיטה לו את השמיכה,"תגידי מאיפה..." ג'וני התחיל לדבר אבל ליפני שסיים איי שכבר הבינה מה עמד לשאול אמרה לו:"הייתי בדרך למסיבת פיג'מות כשה קיוטו העיף אותי לכאן..." היא אמרה והיסתכלה על קיוטו היושן שעיקם את האף מתוך שניה למשמע השם שלו,ג'וני פתח את הפה אבל איי קטעה אותו שוב ואמרה:"אין סיבה להודת לי..." היא היסתובבה אם הגב לג'וני היתכרבלה בשמיכה שלה ואמרה בשקט:"ראש שרירים..." בבוקר הם לקחו את החבלים שעשו ליפני שהלכו לישון ותלו בצידו השני של ההר,טויה יכל לטפס למטה לבד וגם איי אבל היא העדיפה לגרום לג'וני שוב לסחוב אותה למטה כשה היא חובטת לו בראש כל שניה אם התיק שלו וצוחקת, הוא נאלץ לינשוך את הלשון ולחרוק שיניים כי לא יכל לעשות כלום הרי אם יעזוב את החבל הוא יפול, כשה היא למטה היה כבר מאוד עצבני"ולמה זה היה?!" צווח עליה ג'וני, "אני בת! לא אכפת לך?!" היא צעקה עליו "וואו..." מלמל טויה ונחת על האדמה, "אתה בסדר קיוטו?" הוא הרים את ראשו, קיוטו הנהן, "טוב..." קיוטו הסתכל על השמיים, מבטו נעשה מרוחק, עיניה הירוקות של סאקורה עלו במוחו כל שנייה, שיערה החום מתנופף ברוח האביבית, קיוטו הביט על השאר ונאנח, "מצטער" הוא לחש וזינק אל האוויר. "קטאנה, תשמרי עליה" ציווה אנטו והצביע על סאקורה השרועה על האדמה הלחה, "בטח!" היא זייפה חיוך וסימנה לטופמון לעקוב אחריה, טופמון סחב את סאקורה אחריו, הם נכנסו לחדר חשוך והשליכו את סאקורה לבפנים, החבלים שקשרו אותה התפוררו וסאקורה נשמה בהקלה, היא הוציאה את הדיג'יכלי שלה מכיסה העיינה בו, "אין פה אפשרות למצוא את המיקום שלי?!" היא רטנה והסתכלה על הדיג'יכלי, לפתע קרן אור נירתה על קיר המערה הלח והולוגרמה של כלב אפור-כחלכל הופיעה באוויר... קיוטו קיפץ מצוק אחד לשני, הוא המשיך לחשוב על סאקורה, זה מה שגרם לו להמשיך, הסלע תחתיו התמוטט והוא החל בדרכו לתהום עמוקה, "לאאא!" הוא צעק, לפתע הוא נחת על בועה לבנבנה, זו הייתה צורת הטירון של אזולמון, "רק התחמקתי, הא?" בקע קול מן הצללים, "טויה..." מלמל קיוטו ונשען על הסלע מאחוריו, "תמשוך אותו לפה טאסמון...
"לכוון, להכין ולירות!" קרא אזולמון וברק כחלכל התנגש בעץ והפיל אותו, "יופי!" קראה איי והביאה עוד חבל שהיה עשויי מעלוקה, "רק עוד קצת ונוכל לעלות וללכת למצוא את סאקורה!" צעק טויה והרים את אגודלו, כאות עידוד. קיוטו ישב על הענף ובהה בעלים המתנופפים ברוח החמימה של הצהריים, דמעות כמעט עלו בעיניו, "סאקורה... אני רציתי כ"כ להגיד לך את זה ועכשיו את... אינך..." הוא קבר את ראשו בברכו, אך מהר מאד התאושש ואישוניו התכווצו בחימה, "אני אשיג אותה בחזרה!" הוא לחש וחשף זוג ניבים, "את עוד תראי אנימון" היא אמר ומבט זדוני הופיע על פניו והוא זינק מהענף, מתמרן במומחיות בין עצי היער...קיוטו עמד לקפוץ ולצאת לדרך אבל ליפני שהספיק שמע את קולו של ג'וני מאחוריו צועק:"היי מר. אנטי חברתי !",קיוטו היסתובב וג'וני המשיך:"סיימנו את החבל אפשר לטפס על הצוק המטומטם הזה אז על תלך רחוק !",לקיוטו לא היה ממש אכפת מג'וני אבל הוא העדיף להישאר אם השאר מסיבה שהוא לא הבין, הוא קפץ מהעץ והתחיל ללכת אחרי ג'וני שכבר עמד למרגלות ההר,ג'וני היסתובב לעבר איי ואמר:"אז מה עכשיו?", איי פשוט ענתה לו שהיא לא יודעת והיסתכלה בטיפה תיסכול על ראש הצוק,"אתה חושב שזה יציב ?" היא שאלה את ג'וני,ג'וני המבולבל פשוט שאל "מה ?" והיסתכל על איי,"החבל ראש שרירים !",אפילו שהיא קראה לו ראש שרירים הוא עדיין הרגיש שמח שהיא שואלת את דעתו 'לפחות היא לא מרביצה לי בראש אם התיק שוב...' הוא חשב לעצמו,"נו שעיר סלע !?" הוא שמע את איי ברגע שהתחיל טיפה להיכנס לחלום בהקיץ,"אה מה ? אה נכון החבל ! כן הוא כנראה יציב" ג'וני ענה לאיי בינתיים שקיוטו מיתקרב,"יופי..." מלמלה איי קיוטו נעמד לידם ואמר:"טוב נטפס למעלה ונלך לחפש את סאקורה",ליפני שמישהו אמר משהו קיוטו קפץ על החבל והתחיל לטפס במהירות,אזולמון עף למעלה במהירות וברגע שהגיע לצמרת חזרת לדרגת הטירון שלו שאף אחד עוד לא ראה,פלומון עלתה על גבו של באזקילמון לעומת מחאתו לדבר והוא נאלץ להרים אותה איתו לראש הצוק,שלושת הדיג'ימונים צעקו למטה:"נו אנחנו מחכים !", ג'וני היתקרב לחבל שם את הידיים על החבל והיתכונן לטפס, מאחוריו פתאום שמע:"אמממ ג'וני ?...", זה היה קולה של איי, ג'וני מייד היסתובב ושאל מה קראה ל"ראש שרירים ?" אבל ראה את איי עומדת טיפה במבוכה,"אוף מה קראה הפעם !?" הוא אמר בתסכול,איי טיפה היתביישה להגיד משהו אבל בסוף מלמלה:"אני לא יכולה לטפס ג'וני...",ליפני שג'וני אמר לה משהו טויה אמר:"גם אני לא!", ג'וני היסתכל למעלה על קיוטו שכבר כמאט עלה עד הסוף וצעק לו:"קיוטוווווווו ! רד למטה יש לנו בעיה !",קיוטו היסתכל למטה על הנקודות הקטנות שהיו החבורה שעמדה לה למטה ובלי פחד החליק למטה,הוא נחת ככה שהוא בדיוק יושב על הכתפיים של ג'וני שעמד בדיוק מתחת לחבל,ג'וני הרים את הראש למעלה ואמר:"נהנה מהנוף ?", אז הפיל את קיוטו, הוא נחת בדיוק על הרגליים ושאל מה הבעיה בכעס,"הם לא יכולים לטפס" ג'וני ענה לקיוטו שאחרי כמה שניות של היסתכלות על ג'וני אז על טויה אז על איי ובסדר הפוך חזרה לג'וני אמר:"טוב אז מה נעשה",איי מלמלה שוב"אני לא יכולה לטפס..." כאילו שהיא טיפה מיתביישת בעצמה,"נו מה את רוצה !? שאני אסחוב אותך על הכתפיים ?!" ג'וני ששמע את המילמול של איי אמר בכעס, זו הייתה שאלה שהיתחרט עליה כי בחוסר שום אפשרויות אחרות נאלץ ליסחוב את איי על הכתפיים שלו, קיוטו עשה את אותו הדבר לטויה והם כולם טיפסו עד למעלה, כשה הגיעו איי נפלה על הדשא ואמרה:"אני עייפה !...","את עייפה?!" אמר ג'וני בכעס "אני..." הוא המשיך אבל ליפני שהספיק לסיים איי שוב הרביצה לו בראש אם התיק שלו"אני לא מאמין !" טויה צעק בינתיים שאיי וג'וני מיתווכחים "אני רואה את השביל שבו התחלנו ! אתם מבינים !? אנחנו בקושי היתקדמנ מאז שהתחלנו ללכת ליפני בערך עשר שעות !",קיוטו בלי רגשות מלמל:"טוב נאלץ לעצור ללילה" והיסתכל על השמיים המשחירים מעליו והעננים השחורים היתקרבים מקצה האופק לעברם,"לילה טוב" הוא אמר והלך לישון כשה הוא נישען על גזע עץ גדול ששכב קטוע על האדמה, איי עמדה להגיד לו משהו אבל הוא כבר נירדם,טויה נירדם מרוב עיפות על השדה שעליו נישכבר ברגע שסיימו לטפס כשה הדיג'ימונים מיתכרבלים עליו ומישתמשים בו ככרית, תוך שניות כבר היה חשוך,איי הורידה תרמיל מהגב שלה שאף אחד לא שם לב עליו והוצי משם שמיכה וכרית,"אתה יכול לקבל את זה בחזרה לעכשיו" היא אמרה לג'וני כשה היא מושיטה לו את התיק שלו חזרה "אבל בבוקר אני לוקחת אותו חזרה כי אתה כל הזמן בורח לנו לאן שבא לך", אז נשכבה על השמיכה, היא שכבה לכמה דקות ולבסוף היסתובבה אחורה וראתה את ג'וני מנסה להישכב בנוח על האדמה הקשה,"אני מיתערבת שאין לך כלום בתיק הזה חוץ מאוכל..." היא אמרה לג'וני שהיסתובב בהפתעה,"חשבתי שאת כבר יושנת..." הוא מלמל חזרה אליה, היא חייכה עליו והוציא עוד שמיכה מהתיק שלה,"ששש... על תספר לאף אחד שיש לי אותה !" היא אמרה לו והושיטה לו את השמיכה,"תגידי מאיפה..." ג'וני התחיל לדבר אבל ליפני שסיים איי שכבר הבינה מה עמד לשאול אמרה לו:"הייתי בדרך למסיבת פיג'מות כשה קיוטו העיף אותי לכאן..." היא אמרה והיסתכלה על קיוטו היושן שעיקם את האף מתוך שניה למשמע השם שלו,ג'וני פתח את הפה אבל איי קטעה אותו שוב ואמרה:"אין סיבה להודת לי..." היא היסתובבה אם הגב לג'וני היתכרבלה בשמיכה שלה ואמרה בשקט:"ראש שרירים..." בבוקר הם לקחו את החבלים שעשו ליפני שהלכו לישון ותלו בצידו השני של ההר,טויה יכל לטפס למטה לבד וגם איי אבל היא העדיפה לגרום לג'וני שוב לסחוב אותה למטה כשה היא חובטת לו בראש כל שניה אם התיק שלו וצוחקת, הוא נאלץ לינשוך את הלשון ולחרוק שיניים כי לא יכל לעשות כלום הרי אם יעזוב את החבל הוא יפול, כשה היא למטה היה כבר מאוד עצבני"ולמה זה היה?!" צווח עליה ג'וני, "אני בת! לא אכפת לך?!" היא צעקה עליו "וואו..." מלמל טויה ונחת על האדמה, "אתה בסדר קיוטו?" הוא הרים את ראשו, קיוטו הנהן, "טוב..." קיוטו הסתכל על השמיים, מבטו נעשה מרוחק, עיניה הירוקות של סאקורה עלו במוחו כל שנייה, שיערה החום מתנופף ברוח האביבית, קיוטו הביט על השאר ונאנח, "מצטער" הוא לחש וזינק אל האוויר. "קטאנה, תשמרי עליה" ציווה אנטו והצביע על סאקורה השרועה על האדמה הלחה, "בטח!" היא זייפה חיוך וסימנה לטופמון לעקוב אחריה, טופמון סחב את סאקורה אחריו, הם נכנסו לחדר חשוך והשליכו את סאקורה לבפנים, החבלים שקשרו אותה התפוררו וסאקורה נשמה בהקלה, היא הוציאה את הדיג'יכלי שלה מכיסה העיינה בו, "אין פה אפשרות למצוא את המיקום שלי?!" היא רטנה והסתכלה על הדיג'יכלי, לפתע קרן אור נירתה על קיר המערה הלח והולוגרמה של כלב אפור-כחלכל הופיעה באוויר... קיוטו קיפץ מצוק אחד לשני, הוא המשיך לחשוב על סאקורה, זה מה שגרם לו להמשיך, הסלע תחתיו התמוטט והוא החל בדרכו לתהום עמוקה, "לאאא!" הוא צעק, לפתע הוא נחת על בועה לבנבנה, זו הייתה צורת הטירון של אזולמון, "רק התחמקתי, הא?" בקע קול מן הצללים, "טויה..." מלמל קיוטו ונשען על הסלע מאחוריו, "תמשוך אותו לפה טאסמון...
((( טוב תמשיכו, ועל תתיחסו למגעילות של טרייר