או קיי, התאוששתי, מה קורה?
אם הדיסק היה קופץ פעם פעמיים, אנשים היו אומרים שיש לנו תקלות טכניות. אם בעקבות הקפיצות היינו מתבלבלים פעם פעמיים, היו אומרים שאנחנו צריכים עוד להתאמן. אם סיכת הביטחון המפורסמת היתה רק משתחררת ולא ננעצת, היו אומרים שדודי מגוחך כי רואים לו את המפשעה. אם באמצע ההופעה לא הייתי רץ לרכב שלי (כדי להביא דיסק פלייבקים אחר) ולא הייתי מגלה שדודי השאיר את הדלת של האוטו שלי פתוחה לרווחה (חתולים שוטטו לי באוטו) באמצע האזור הכי פחות סימפטי של יפו, ב 12:00 בלילה!! אז כנראה שלא היה לי אוטו עכשיו. אם כל זה לא היה קורה, אז אפשר היה להגיד שלדנשה היתה הופעה לא מוצלחת. אבל מה שהיה שם היה על גבול הפראנורמאל. משהו בין מתיחה בפספוסים לסרט ´ספיינל טאפ´. והקהל התפוצץ מצחוק! כבר בשיר השני הופעת ההיפ הופ הפכה למופע סטנד-אפ בעל קונספט הזוי. "תראו תראו את הלהקה הזאת מנסה לשרוד על הבמה". מה אני אגיד לכם, זאת הגדולה האמיתית של נמרוד ודודי, ככל שתלחיצו אותם יותר ככה הם יהיו יותר מצחיקים. ומי שלא ראה את דודי שוכב על הבמה מתפתל מכאבים, ביד אחת הוא שולף סיכת ביטחון מהמפשעה וביד השניה מחזיק מקרופון ליד הפה וצועק "רופא רופא..." או "חייב..להמשיך...בהופעה... חייב...להמשיך...בהופעה.." לא ראה דבר מצחיק מימיו!! וגם הפעם, כמו בדינמו, נמרוד מאלתר BEATBOX לדודי ש"ס ולי. כנראה שכבר נכניס את זה לחלק קבוע בהופעה. ואחד הדברים שהכי הצחיקו אותי היה אחרי שנגמרה ההופעה דודי ונמרוד פותחים דיון עם הקהל על מה שהיה. נמרוד: יש שאלות מהקהל? קהל: יש טרמפ לבאר שבע? מישהו אחר: "יש אולי למישהו טרמפ לחיפה?" נמרוד:"יש שאלות מהקהל שלא קשורות לטרמפים?" בקיצור המון תודה למי שהגיע והיה כזה GOOD SPORT אני שמח שנהנתם גם אם זה היה על חשבוננו. ואם מישהו צילם את זה... שישמור את זה אצלו... אין לי שום עיניין לראות את זה.. שוב.