דנדשה

[מישל princess]

דנדשה ../images/Emo108.gif

הבנתי שאפשר להתלונן כאן ושסביר להניח שגם כולכן תבינו אותי..אז למה לא?! חברות שלי לא מבינות כ"כ כי לאפחת מהן אין קשר רציני ככה שיצא שאני לבד במערכה, אז טוב שיש איפה להתבכיין. ככה, חבר שלי משרת ביחידה ממש ממש ממש קרבית ומעצבנת ואני שונאת את זה, הוא אפעם לא פה! אפעם! הוא סגר החודש 28!! באלי להתאבד.. ועוד מה! אני צריכה כל הזמן להבין אותו..איך הצבא משביז אותו איך הוא מתגעגע לבית וכל הבלה בלה במוכר.אז ברור שאני מתנהגת כמו חברה טובה ותומכת ומקשיבה ומרגישה אותו, אבל רבאק! הוא בכר להגיע לסיירת הוא בחר לעשות מסלול מתקדם, הוא רצה ליהיות הכי קרבי שיש, עכשיו נשארה לו רק שנה והוא בוכה!! סבבה..יודעות מה שיבכה..קשה ל מותר לו! אבל אז הוא מתחיל להיכנס למחשבות שחורות.."איך הקשר הזה יצליח אם אני בקושי רואה אותך?..אי אפשר להמשיך ככה"..אני לא חושב שנצליח לשרוד את השנה הזאת"..."אני אוהב אותך ואני יודע שאני אוהב אותך יותר ברגע שנוכל ליהיות כל הזמן ביחד.."קשה לי להתאב בטלפון"!...וכל מיני כאלה..כבר בטח הבנתן את הרעיון. יופי ומה אני אגיד?!?!? נמאס לי שכל ההשבזות האלו נופלות על הקשר שלנו, אני אמורה להיות החלק המעודד בחיים שלו! כל פעם שהוא נכנס לאיזה מצב רוח אני זאת שצריכה לסבול את זה. שלא תבינו לא נכון, הוא הכי מדהים בעולם אני אוהבת אותו וטוב לי איתו כמו שלא היה לי טוב עם אפחד, אנחנו רוצים להתחתן והוא תמיד אומר שהוא יודע שאני האישה שלו רק שבאתי לו בזמן לא טוב..זה לא נוח לו חברה בצבא..אבל הוא לא מוכן לוותר עלי. בקיצור באלי לדפוק לו כאלה מכות לישר אותו כי נמאס לי מכל ההתבכינויות האלו!! דיברנו על זה והוא מבין והכל, אבל דברים לא משתנים, זה מצב נתון, ולצערי הרב הוא לא אופטימי כמוני..ולפעמים אני גם מרגישה שהוא לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, אחרת הוא היה נלחם ונשאר בכל מחיר לא?!... זהו-אוף.פרקתי.

 

[JOYE האחת]

מתוקה...

כמו שכבר כתבתי לך במסר... אם יש אהבה...והקשר הזה מספיק חשוב לך.. אתם חייבים לתמוך אחד בשני..!! לא פשוט לעבור את התקופה של הצבא,ובאמת שזהו המבחן הכי אמיתי שיש!! אבל אתם חייבים לדבר על זה ולתמוך אחד בשני,ולאהוב אחד את השני גם אם זה מרחוק.. במקום לבכות אחד לשני עד כמה שקשה לכם ועד כמה שזה לא ילך.. כי אם תמשיכו ככה..זה באמת לא ילך! תקחו את עצמכם בידיים,חבל להרוס קשר!!!! אם הוא לא מוכן לוותר עליך ,אז יאללה תתחילו לעבוד על זה..!! בהצלחה מתוקההההה

 

[מורוש60]

היי ברוכה הבאה!!

תראי לפי דעתי....את פשוט צריכה לומר לו...בידיוק מה שכתבת כאן....שאת מרגישה שאהבה שלכם לא שווה והדדית. תסבירי לו...מה את מרגישה....תשאלי אותו מה גורם לו לא להיות אופטימי...ותשאלי אותו למה הוא מותר אם הוא רוצה חתונה.... פשוט תגידי לו שגם את צריכה לפרוק!!...שגם את צריכה אוזן קשבת!! ושהיה בעיקר בהצלחה!!

 

[Svetik In Love]

...

היי, קודם כל ברוכה הבאה. שנית כל, יש לך כל זכות בעולם להתלונן ולקטר- להיות במצב של לראות את החבר כל 28 יום זה קשה וזה לגיטימי שרע לך. אני יכולה להבין אותך שזה נורא מתסכל לראות אותו נורא מעט ואז בשאר הזמן לשמוע כמה קשה לו ורע לו ועוד יותר שהוא לא בטוח בקשר - מה שלגמרי מערער לך את הבטחון, אך במקום לכעוס עליו נסי לראות זאת באור אחר. הוא תקוע בצבא, רע לו, הוא רוצה לראות אותך והוא מלא בחוסר בטחון לגבי הקשר שלכם רק בגלל שהוא כל כך רחוק- טבעי שיתערער לו הבטחון. במקום לבכות לו כל הזמן את צריכה לנסות להיות הכי תומכת שאת יכולה. תסבירי לו שגם לך קשה ועם זאת הקשר חשוב לך ותנסי להיות שם בשבילו ולהיות אוזן קשבת. הוא יעריך את התמיכה שלך. תחשבי על זה ככה, הוא נלחם כל יום ויום ביחידה קרבית עד שיוצאת לו הנשמה ואז את באה ובוכה לו שקשה? לא בדיוק מה שהוא רוצה לשמוע... מה שאני רוצה להגיד זה שהוא נלחם כל יום, על הקשר שלכם, ביחידה שלו ובכלל, ככה שהוא כן נלחם. אם את רוצה, אשמח לדבר איתך במסרים =)

 

[נמה פ]

מה? אם זה צריך להיות קשה למישהו, זה אך ורק לך

ברור שקשה לו בגלל שהוא בצבא והכל, אבל מבחינת הקשר את זאת שצריכה לשבת ולחכות, את זאת שצריכה להיות חזקה בשבילו, את זאת שתומכת. מבחינתו, זה שיש לו מישהי שמחכה לו כל כך הרבה זמן ומשהו לצפות לו כשהוא יחזור הביתה זה משהו שרק צריך להעלות לו את המוטיבציה ולעזור לו לעבור את הזמן. וחוץ מזה, אם הוא יוותר עליך, לא יהיה לו כלום - מי הוא ימצא ככה באמצע השירות? הוא יהיה לגמרי לבד והרבה יותר קשה לעבור את כל זה כשאתה לבד. הוא אפילו לא צריך להילחם בשביל זה, את זאת שצריכה לעשות את כל הלחימה ולהיות אופטימית ולשבת על התחת ולחכות ולסבול את כל החרא שלו כשהוא סוף סוף כן חוזר, כל מה שנשאר לו לעשות זה להתגעגע (הרבה) ולהעריך (קצת) ולאהוב (הכי בעולם) ולהראות את זה (מה שהחייל שלי לא עושה וקשה לי עם זה) ולגרום לך להרגיש מיוחדת במעט זמן שיש לו (כנ"ל). אז מה הוא מתבכיין ש*לו* קשה עם זה שזה זמן לא מתאים?! הוא בכלל לא צריך "להתאהב בטלפון", בטלפון הוא רק צריך לשמוע את הקול שלך בשביל קצת להרגיע את הגעגועים ולדעת שאת עדיין מחכה לו, עדיין חושבת עליו, עדיין שם בשבילו. (מצטערת על ההודעה האגרסיבית... זה עצבן אותי ממש שהוא מתייחס לעניין הזה ככה. אני בעד המכות לישר אותו )

 

[McBlack]

אם את חושבת שהקושי הוא רק של החברה,

אני מצטערת לבשר לך שאין לך מושג מה זה להיות חברה של חייל...

 

[נמה פ]

אני לא מסכימה איתך

ברור שקשה גם לחייל עם הגעגועים ועם העובדה שקשה לקיים קשר נורמאלי כשמתראים פעם בשבועיים [או חודש במקרה הסופר-קרבי הזה]. וקשה לו בכל מקרה כי הוא חייל וסובל בלי קשר. ועם זאת, אני חושבת שעד כמה שקיום הקשר עצמו הולך, הקושי הוא הרבה יותר של החברה. הזמנים קשים בשביל החבר אבל אם החברה שם ומוכנה לתמוך, מוכנה לחכות, ומוכנה לעשות את ההקרבה הזאת למענו - זה כל מה שהוא צריך מבחינת כמה שהצבא יכול לבוא ביניהם, אלא אם כן הוא לא אוהב אותה ואז זה לא עניין של צבא או לא צבא. מבחינתו, זה גם כל כך מקל עצם העובדה שהיא שם בשבילו גם מבחינת הצבא עצמו. החברה צריכה לשאת הרבה יותר עול בקטע של הקשר. היא צריכה לחכות לו שיחזור, לעודד אותו ברגעים הקשים, לוותר על צרכים שלה למענו, להיות מבינה בטירוף וסבלנית בטירוף, לתמוך, לאהוב. להיות חברה של חייל זה הרבה ביטול עצמי בקשר, אין מה לעשות. ולכן זה נראה לי נורא מעצבן כשהוא אומר שהוא בסה"כ אוהב אותה, ובכל זאת "העול של הקשר כבד לו מדי בזמן הזה", כשהיא זאת שצריכה לשאת ברוב העול של הקשר ואומרת שהיא יותר ממוכנה לעשות את זה ויותר ממוכנה להילחם על הקשר הזה כי הוא חשוב לה.

 

[McBlack]

שוב, כמו שאמרתי,

את כנראה לא מבינה הרבה בקשר עם חייל אם זה מה שאת חושבת... הם נכנסים לכלכך הרבה סרטים שהחברה עם אחרים (ג'ובניקים בעיקר) בזמן שהם אשכרה עושים משהו עם עצמם. הם חוזרים הביתה שפוכים אחרי כמה שבועות מתישים ומרגישים שהם לא מסוגלים לתת מה שהם רוצים שתקבלי. להיות חברה של חייל זה לדעת שאת לא היחידה שסובלת אבל להיות מוכנה להיות הסובלת הבלעדית. זה לעמוד איתנה מול העובדה שאת ההקרבות שלו הוא עושה למען המדינה. אבל אגוצנטריות ורחמים עצמיים? יש לך עוד דרך ארוכה...

 

[נמה פ]

...

ולהרגיע אותם ולהראות שהיא עדיין מחכה ועדיין סבלנית למרות הכל זה חלק מהעול של החברה בקשר. לא יודעת, אם אין בטחון בקשר אז הקשר קשה, מה אני אגיד לך, וזה לא קשור לצבא ולא לכלום. אם הוא לא יודע שחברה שלו לא עם ג'ובניק אז הפאק הוא לא בצבא ובזה שהוא חייל, הפאק הוא בקשר. תראי, אגוצנטריות ורחמים עצמיים זה בדיוק מה שזה לא. חברה שאוהבת מספיק בשביל להיות בקשר כזה שיש בו כל כך הרבה ביטול עצמי, אז וואלה, היא לא אגוצנטרית. אבל אחר כך לבוא ולהגיד ש*הוא* לא מצליח לעמוד בכמה שהצבא בא ביניהם כשהיא מוכנה לעשות את כל הדברים האלה? זה פשוט סותר את זה שהוא אומר שהוא רוצה לאהוב אותה. ברור שזה לא קשר קל מבחינתו וברור שיש קטעים שהצבא בא ביניהם, אבל אם היא מוכנה לעשות את כל הלחימה שהיא צריכה לעשות והוא לא מוכן לעשות את הקצת שהוא צריך בשביל הקשר, אז או שהוא באמת לא רוצה את הקשר הזה, או שהוא פשוט לא מבין מה יש לו, או שסתם ברגע של געגועים הוא נשבר והתבכיין קצת וצריך ליישר אותו. בכל אופן, אני חושבת שזה נוראי בתור חברה של חייל שמוכנה לעשות את כל הלחימה ואת כל ההקרבות לשמוע שהוא לא.

 

[McBlack]

שוב, את כנראה לא מבינה איך דברים עובדים...\=

מה שאת אומרת הוא טוב ויפה - תיאורטית. בפועל דברים לא עובדים ככה. ושוב, בגלל זה המוכנות להקריב בשביל מי שהכוחות שלו מוקדשים להקרבה למען המדינה היא חלק מהעניין...

 

[Ray512]

את פשוט טועה.

אני בכלל לא מבינה איך את יכולה לאמוד למי יותר קשה. חבר שלי נפרד ממני כי לשנינו היה קשה בקשר. לו היה קשה להחזיק את הקשר (כי מה לעשות, עד כמה שזה קלישאתי ופוצי מוצי לומר שאהבה זה מספיק, זה פשוט לא), ולי היה קשה לחיות עם עצמי בידיעה שאני לא רואה אותו. אבל כמו שאני לא ראיתי אותו, בדיוק באותה מידה הוא לא ראה אותי! (חוק שלישי של ניוטון. מתכונת בפיזיקה מחרתיים) כמו שאת מחכה, הוא בחרדות מזה שאולי ימאס לך לחכות יום אחד. ולא, זה לא מרמז על פאק בחייל או בקשר- זה אומר שהוא בנאדם. תחשבי שהיית רחוקה מהבנאדם שאת אוהבת, עם יכולות תקשורת מוגבלות, כשאת עושה את חובתך למדינה, והחצי השני שלך מסתובב לו חופשי בעולם ועלול למצוא מישהי אחרת. ואל תבלבלי עם שטויות על אהבה. כשאנשים סובלים (וחברות של חיילים כן סובלות, למרות האהבה) האהבה נעשית יותר שברירית, וקורים מקרים שנפרדים בגלל הצבא, כי בנות מבינות שהן לא צריכות את זה, שהן לא צריכות לחיות כל החיים בהמתנה. אבל ככה אנחנו, אנחנו בני אדם! אם מישהי מחליטה שהיא לא מסוגלת, זה לא אומר שהיא לא אוהבת מספיק. זה אומר שהיא פשוט לא מסוגלת יותר. וזה אנושי. אז בחייך, לחייל יכול להיות קשה כמו לבחורה. כן, הוא עסוק יותר מהחברה, יש לו כביכול פחות פנאי לחשוב עליה, אבל בכל דקה פנויה שיש להם- הם חושבים! ותאמיני לי, שלא קל להיות חייל לוחם בבסיס רחוק כשחברה שלך מסתובבת חופשייה בחוץ. הוא לא צריך לעשות קצת. זה סתם נדמה לך שזה קצת. הם סובלים, וגם להם קשה. כמו שהאקס שלי הגדיר באופן מאוד "מוצלח"- קשר זה כבד. צריך לסחוב ולטפח אותו. זה כמו קיטבג, נראה לי שהוא אמר. וזה קייס רציני. ומותר לו להחליט שהוא לא רוצה לעשות את הלחימה. כי זה כן לחימה. יותר פנימית מחיצונית. אני מצטערת אם יצאה הודעה עצבנית, אני פשוט מכירה את המצב מאוד מאוד מקרוב, וזה מרגיז אותי נורא לשמוע בנות שעושות מעצמן (או מאחרות כמוהן) קדושות מעונות כי יש להן חבר בצבא.

 

[חן1661]

ראיתי את הויכוח שלכן על ה"קושי"...

אני חושבת שקשר כזה הוא קשה לשני הצדדים באותה מידה. מצד אחד את צריכה לחכות לו ולאהוב אותו ולהבין כשקשה לו וכ'ו... מצד שני,כמו שכבר אמרו פה,הוא נמצא שם ולא יודע מתי תחליטי שפתאום ימאס לך ותחליטי שקשר מהסוג הזה לא מתאים לך. אני יכולה להגיד מהצד שלי, אני הכרתי את החבר שלי כשהוא היה פרח טייס,שזה קשה בפני עצמו כי את כל הפגישות הראשונות צריך לעשות בבסיס, וזה בכלל לא טרוויאלי שאנחנו ביחד היום(4 שנים). הקושי הוא פשוט אותו דבר לשני הצדדים, אי אפשר למדוד למי יותר קשה. לא יודעת מה איתכן,אבל במקום להתמקד בקושי אני פשוט מסתכלת על הצד הטוב(כמה שאפשר), שכשאני רואה אותו זה אחרי שהתגעגעתי שבוע שלם ואז לראות אותו זה פתאום ממש ממש משמח, יותר מאם הייתי רואה אותו כל יום...והשיחות בטלפון הרבה יותר מרגשות כי זה בכלל לא מובן מאליו שהוא מצליח למצוא זמן להתקשר. ועם הגישה הזאת בחיים לא עברה לי לרגע מחשבה בראש של לסיים את הקשר בגלל שהוא בצבא ושהתנאים הם לא אידאליים. תנסו לאמץ את הגישה הזאת, זה רק יקל עליכן.

 

[חן1661]

אהה ועוד משהו

אצלי הוא לא התגייס ל3 שנים הוא התגייס ל9 שנים (טייס זה 9 שנים), אז תתנחמו חח

 

[Ray512]

ברור

וזה מדהים לדעתי שהצלחת להחזיק קשר כזה- לרוב כשמתחילים להיות ביחד בצבא זה מאוד מקשה על העניינים. עם זאת- יש דברים בקשר שקשה לגשר עליהם, קשיים שמאוד קשה להתגבר עליהם, ויש אנשים שמחליטים פשוט לוותר. הויכוח לא נסוב על זה, ובטח שאין מה להתמקד בקשיים- אבל הם קיימים בכל זאת. הבחורה אמרה שלחיילים לא קשה בקשר, ושאין להם מה להתלונן, וזה פשוט לא נכון לדעתי.

 

[Svetik In Love]

...

מישהי פה חושבת רק על עצמה... תניחי קצת לאנוכיות ותראי שגם לחייל קשה, לא רק לך. (אני אומרת את זה בנימה טובה)

 

[McBlack]

הכינוי שלך מוכר לי. כבר היית פה פעם, לא?

את צריכה להבין שאת היא זו שצריכה לדחוף את הקשר הזה. הצבא לא מותיר אותו עם הרבה כוחות וסה"כ הוא רוצה גם בטובתך כשהוא מדבר על פרידה, קשה לו לחשוב על איך יהיה עוד שנה כי שנה זה נצח (תכלס... רק כשהוא יקבל את הסמר הוא יוכל להיות רגוע ולדעת שלא נשאר לו עוד הרבה). אני בטוחה שהוא נלחם מספיק בכוחות שמעבר ליחסים שלכם, את צריכה לזכור את זה. בכל מקרה, שיהיה לכם בהצלחה

 

[מישל princess]

אמממ..

אני שמחה להרגיע אתכן שזה היה משבר חולף, הוא סגר שבת של עונש לבד והתחיל לאכול סרטים..זה הכל. למי שחשבה לרגע שאני לא תומכת בו, אלא מתבכיינת לו, שתחשוב שוב. ברור שתמכתי והקשבתי והרגעתי! בגלל שאני לא יכולה להתפוצץ עליו כשקשה לי התפרקתי כאן. ודרך אגב מה הקטע של "את לא יודעת מה זה ליהיות חברה של חייל"...על כל הכבוד לזה שהם/הם חיילים, הם גם בני אדם שבחרו ליהיות במרכת יחסים, לא קבעתי לו עובדה הוא איתי מרצון, כי הוא אוהב אותי, אז כן אני חושבת שלפעים גם אם קשה, הוא עדיין צריך לבחול במילים לפני שהוא מדבר. והפעם למזלי הוא הבין שהוא טעה.. אז אין פה שום עיניין של אגוצנטריות ורחמים עצמים, בסך הכל בקשר יש שניים, ולא כל הקושי נופל על צד אחד, זה שקשה לו, לא אומר שלי קל. יש מציאות!!! אז אולי צריך לחדד את הרעיון- אין מה לדעת בלצאת עם חייל!, סובלנות תמיכה וכבוד, הם חובה בכל קשר זוגי. תודה לכל החמודות שתמכו. יומקסים לכולן.

 

[toxic babe]

אנחנו סך הכל באותו החרא

לא רואים אחד את השנייה המון זמן עד שזה לפעמים מגיע למצבים לא נעימים ומתחילים לריב סתם על שטויות. אם אתם מאמינים בזה ורוצים את זה נגד כל הסיכויים אז אין לכם בעיה להמשיך להיות ביחד... עוברים את זה, זאת בסך הכל תקופה שתחלוף. וחוץ מזה, קשה באימונים קל בקרב, זה ממש ככה מבחינת היחסים האלו. מאוד מאוד קשה לנהל יחסים עם כל כך הרבה הגבלות- פגישות פעם ב.. געגועים.. לרוב רק בסופ"ש... לפעמים אין זמן אפילו לדבר בטלפון... ברגע האחרון הוא יכול לסגור שבת וכו' וכו' זה מתסכל, אבל מה... זה שיעור לחיים. זה מלמד אותנו איך להתנהג במצבים מסויימים, גורם לנו לשמור על סבלנות כי אנחנו יודעים שהרגע הזה כן יגיע וזה יהיה כל כך מיוחד ומרגש!! ועכשיו אל תשאלו- עוד שבוע וקצת יש לנו שנה ביחד- והוא אמור לסגור שבת! אוחח המזל שלנו! אבל למה, למה הוא לא יכול לשים זין על הכל ולקחת גימל/אפטר, ראבק משהו?! הוא גם חובש וגם יש לו קשרים שהוא צ'יק צ'אק יוציא גימלים!!! למה הוא פשוט משלים עם המצב???

 

[מישל princess]

תשאלי אותו..כנראה

שיש לו אינטרס מסויים שהוא בחר לא להוציא גימלים. אם הוא השלים עם הרעיון שהוא לא יהיה איתך, אז בטוח שיש סיבה טובה שהוא החליט להישאר. הוא רוצה לצאת לקורס מסויים, יש לו קצין חדש? ..הכל יכול להיות. מה שבטוח זה לא קשור אליך, אז אל תדאגי. תשאלי אותו, למה הוא השלים עם זה. או שאולי בכלל הוא מתכנן לך הפתעה...אין לדעת.

 

[toxic babe]

הוא היה בקורס

ועכשיו הוא ממשיך עם הקורס, עושה סמינר.. לקראת גיור . כן הוא הסביר שעשו לו טובה עם השבתות והוא לא יכול לדפוק מישהו שהוא משרת איתו שנה. דוגרי, הוא יכול אם הוא רק רוצה. אבל הוא בנאדם כזה... הוא לא אוהב לשקר, זה לא הוא. בגלל זה אני כל כך אוהבת אותו, אבל עדיין... מותר לי להתבכיין.