life is beutiful
New member
דן"ח מצב../images/Emo190.gif
חזרתי בשנית מהמופע של ריטה. למה בשנית? כי בפעם הראשונה לא ממש הבנתי מה קורה במהלך ההופעה והחלטתי לאזור אומץ ולשוב ולראות את המחזה המופלא שכולם מדברים עליו. הייתכן שפספסתי עד כדי כך בראשונה? יצאתי לבדוק הכצעקתה... קבלת פנים כיד המלך ציפתה גם הפעם, אותו "בדרן" עם כל שאר הרקדנים מפזזים להם להנאתם בינות מוכרי הארטיקים (טילונים ) ושאר דיילים המנסים בכל כוחם למכור את הדיסקים של המופע. "אין לי דעות קדומות על מופע" ניסיתי לשכנע את עצמי "מעולם לא ראיתי את המופע הזה ואני כאן בשביל להנות" האורות אט אט כבו, וכבר נדמה שאפשר לזהות תוים מוכרים מתוך הרפרטואר הקבוע של ריטה. אבל הרגשתי כמו בדיסקוטק, עם עיבודים קופצניים (סטייל הדיסק האחרון של שירים מימון שמתנגן אצלי פעם בחודשיים אולי), שלושה שירים ראשונים וריטה מחליפה שלוש תלבושות, הייתכן שזו בעצם תצוגת אופנה ? לא ממש ברור מה קורה עם ריטה , עולה לבמה , יורדת, שרה , לא שרה. אילו חפצה נפשי לראות קרקס , לא הייתי קונה כרטיס למופע זה - שכן ליצנים היו בהופעה, אקרובטים ברמה מאוד גבוהה גם היו , רק חיכיתי כל הזמן שיקפוץ איזה אריה מאולף מבעד למסך ובעקבותיו שני פילים , סוס וקוף קטן שירקיד אותם לצלילי המוזיקה שלא חדלה. ונכון , ריטה שרה מדהים את האופרה, וגם הכניסיני היה מרגש, אך רק בשלושת השירים האחרונים היה אפשר להבין באופן חד משמעי שזו אכן ריטה שרה על הבמה, שזו אחכן אותה זמרת שיודעת לרגש ולהכנס עמוק לנשמה. אף בן אדם שהיה במופע לא יכול להכחיש את העובדה שזה מופע מושקע מאוד , ניכרת בו ההשקעה בכל שניה , מצמוץ וקריצה. תיאום מושלם בין הפועלים על הבמה (אחרת זה יכול להסתיים באסון), אך חסרו לי עיניים - אותן עיניים שיכולות להמס פלדה ולגרום לחיוך על השפתיים גם בימים קשים כאלו בהם מדינת ישראל שרויה במלחמה. "מה ההבדל בין הבמה כאן לבמה בקיסריה?" שאלו אותי יודעי דבר - התשובה לא אחרה לבוא, בקיסריה עם מסכי הענק, אפשר להתחבר לריטה בקלות יתרה, בקיסריה ריטה נמצאת יותר זמן על הבמה ובקיסריה אין 70 רקדנים שיצליחו למשוך את תשומת הלב מריטה . בקיסריה האוירה הקסומה רק עוטפת את קולה של ריטה וגורמת לדמעות להשתחרר ביתר קלות. אין לי כל כוונה להעביר ביקורת כזו או אחרת על המופע המושקע ביותר בתולדות ישראל. כולי רק תקווה שריטה תחזור לעבוד במרץ על דיסק חדש וטוב שבעקבותיו ילוו אותנו הופעות של ריטה לרוב (גם בחרוזים התחלתי לכתוב?). וכך בכל מקום שלא תופיע נוכל שוב להתרגש עד דמעות, לחבק, לחזק ולהתחזק מכל חיוך וכל מבט. שיהיה לכולנו שבוע נפלא
חזרתי בשנית מהמופע של ריטה. למה בשנית? כי בפעם הראשונה לא ממש הבנתי מה קורה במהלך ההופעה והחלטתי לאזור אומץ ולשוב ולראות את המחזה המופלא שכולם מדברים עליו. הייתכן שפספסתי עד כדי כך בראשונה? יצאתי לבדוק הכצעקתה... קבלת פנים כיד המלך ציפתה גם הפעם, אותו "בדרן" עם כל שאר הרקדנים מפזזים להם להנאתם בינות מוכרי הארטיקים (טילונים ) ושאר דיילים המנסים בכל כוחם למכור את הדיסקים של המופע. "אין לי דעות קדומות על מופע" ניסיתי לשכנע את עצמי "מעולם לא ראיתי את המופע הזה ואני כאן בשביל להנות" האורות אט אט כבו, וכבר נדמה שאפשר לזהות תוים מוכרים מתוך הרפרטואר הקבוע של ריטה. אבל הרגשתי כמו בדיסקוטק, עם עיבודים קופצניים (סטייל הדיסק האחרון של שירים מימון שמתנגן אצלי פעם בחודשיים אולי), שלושה שירים ראשונים וריטה מחליפה שלוש תלבושות, הייתכן שזו בעצם תצוגת אופנה ? לא ממש ברור מה קורה עם ריטה , עולה לבמה , יורדת, שרה , לא שרה. אילו חפצה נפשי לראות קרקס , לא הייתי קונה כרטיס למופע זה - שכן ליצנים היו בהופעה, אקרובטים ברמה מאוד גבוהה גם היו , רק חיכיתי כל הזמן שיקפוץ איזה אריה מאולף מבעד למסך ובעקבותיו שני פילים , סוס וקוף קטן שירקיד אותם לצלילי המוזיקה שלא חדלה. ונכון , ריטה שרה מדהים את האופרה, וגם הכניסיני היה מרגש, אך רק בשלושת השירים האחרונים היה אפשר להבין באופן חד משמעי שזו אכן ריטה שרה על הבמה, שזו אחכן אותה זמרת שיודעת לרגש ולהכנס עמוק לנשמה. אף בן אדם שהיה במופע לא יכול להכחיש את העובדה שזה מופע מושקע מאוד , ניכרת בו ההשקעה בכל שניה , מצמוץ וקריצה. תיאום מושלם בין הפועלים על הבמה (אחרת זה יכול להסתיים באסון), אך חסרו לי עיניים - אותן עיניים שיכולות להמס פלדה ולגרום לחיוך על השפתיים גם בימים קשים כאלו בהם מדינת ישראל שרויה במלחמה. "מה ההבדל בין הבמה כאן לבמה בקיסריה?" שאלו אותי יודעי דבר - התשובה לא אחרה לבוא, בקיסריה עם מסכי הענק, אפשר להתחבר לריטה בקלות יתרה, בקיסריה ריטה נמצאת יותר זמן על הבמה ובקיסריה אין 70 רקדנים שיצליחו למשוך את תשומת הלב מריטה . בקיסריה האוירה הקסומה רק עוטפת את קולה של ריטה וגורמת לדמעות להשתחרר ביתר קלות. אין לי כל כוונה להעביר ביקורת כזו או אחרת על המופע המושקע ביותר בתולדות ישראל. כולי רק תקווה שריטה תחזור לעבוד במרץ על דיסק חדש וטוב שבעקבותיו ילוו אותנו הופעות של ריטה לרוב (גם בחרוזים התחלתי לכתוב?). וכך בכל מקום שלא תופיע נוכל שוב להתרגש עד דמעות, לחבק, לחזק ולהתחזק מכל חיוך וכל מבט. שיהיה לכולנו שבוע נפלא