שועלית המדבר
New member
דמעת מדברי
זאת!אשר מקוננת בנשמתי זאת שלא קופצת על סף עיני ומתפזרת על אישוני,זאת שלא מקוללת ברגע של כאב,זאת הגדולה, האין סופית,האילמת,האפלה,העקשנית ובוגדנית.כזאת את...דמעת כאב שלי. זאת שלא נותנת פסק זמן ולא נחמה של בכי זורם,בכי מתוק... זאת שפוגעת בי ודוקרת,ומכסה את עיני בדוק מאפיל. הנצחית שלעולם נישארת,זאת שתמיד פועמת,והופכת את העצב לאין סופי... מיי מעיין מצל נשמתי אדמה ארורה היכן שלא צומח פרח ואין מקום לאהבה. דמעה ניצחית זאת חרשת היא, מרירה שמגיעה עד סף עיני אבל לא זולגת דרך שביל לוהט, זאת שעוטפת את ישותי,ובשקט מתפזרת... טיפה שמתגבשת והופכת לאבן צמח טפיל המטפס אל מרומי ליבי וניזון ממנו ללא רחמים. חורף צחיח אשר לאביב לא יגיעה. זאת היא דמעתי,זאת שלא מגיעה אל סף עיני לעולם!לעולם! דמעתי העקשנית שלא הרטיבה את מדבר חיי. דמעתי זאת...לא תוכל ליראותה! כי בשלוות כאבי הפכה היא לפנינה. כדי ליראותה צריך נשמה ולך אין נשמה כדי ליראותה!
זאת!אשר מקוננת בנשמתי זאת שלא קופצת על סף עיני ומתפזרת על אישוני,זאת שלא מקוללת ברגע של כאב,זאת הגדולה, האין סופית,האילמת,האפלה,העקשנית ובוגדנית.כזאת את...דמעת כאב שלי. זאת שלא נותנת פסק זמן ולא נחמה של בכי זורם,בכי מתוק... זאת שפוגעת בי ודוקרת,ומכסה את עיני בדוק מאפיל. הנצחית שלעולם נישארת,זאת שתמיד פועמת,והופכת את העצב לאין סופי... מיי מעיין מצל נשמתי אדמה ארורה היכן שלא צומח פרח ואין מקום לאהבה. דמעה ניצחית זאת חרשת היא, מרירה שמגיעה עד סף עיני אבל לא זולגת דרך שביל לוהט, זאת שעוטפת את ישותי,ובשקט מתפזרת... טיפה שמתגבשת והופכת לאבן צמח טפיל המטפס אל מרומי ליבי וניזון ממנו ללא רחמים. חורף צחיח אשר לאביב לא יגיעה. זאת היא דמעתי,זאת שלא מגיעה אל סף עיני לעולם!לעולם! דמעתי העקשנית שלא הרטיבה את מדבר חיי. דמעתי זאת...לא תוכל ליראותה! כי בשלוות כאבי הפכה היא לפנינה. כדי ליראותה צריך נשמה ולך אין נשמה כדי ליראותה!