דמעות מעצבנות

Bad life1

New member
דמעות מעצבנות

כבר כמה ימים שאני לא מפסיקה לבכות כאילו כל הדמעות
ששמרתי ולא הוצאתי החליטו לצאת בלי להודיע. לא רוצה לצאת מהמיטה רוצה
להיות לבד מתחת לשמיכה ולא לצאת לבחוץ כי בחוץ לא טוב.


״אינני בוכה אף פעם,
גיבור אני, לא בכיין
אך למה זה אמא, למה
בוכות הדמעות בעצמן״
 
דמעות

לילה טוב לך,

דמעות שנעצרו ונשמרו ויוצאות ויוצאות כמה ימים בלי הפסקה.
קצת מזכיר לי את הגשם שירד בשבוע שעבר אחרי תקופה ארוכה של יובש.

לפעמים זה נכון וטוב לתת לרגש לצוף ולעלות אל פני השטח.

יכול להיות שצריך רק לשמור על איזון מסויים
כמו שגשם יכול להיות גשם מציף ומשתק או גשמי ברכה
כך גם רגש שעולה יכול להיות כזה שלא מאפשר תפקוד בסיסי או שמדובר ברגש שעולה להשתחרר ואחר כך תבוא רגיעה ואולי אפילו הקלה מסויימת.

איך את מרגישה כלפי הבכי?
את מתחילה להרגיש הקלה? יצא לך לשתף מישהו מהסביבה הקרובה בנוגע למה שעובר עליך?

את מוזמנת להעזר בנו בפורום או בצ'ט כדי לעשות את הדרך חזרה מעונה "גשומה" של בכי לאיזון שיאפשר לך לצאת בקצב שלך מהשמיכה ולהיות בקשר עם מה שמחכה לך בחוץ.
ואולי גם לנסות ללמוד איך אפשר לתת לרגש לצאת כשעולה צורך כך שהוא לא יצטבר לאחר תקופה ארוכה של "יובש".
מה את אומרת?

שלך,
שחר
 

Bad life1

New member
היי שחר

אני לא אוהבת את הבכי כן יש קצת הקלה אבל נמאס לי ממנו
אני לא מספרת לאף אחד כי אני מפחדת שהם לא ידעו איך
להגיב ויש עוד מלא דברים שבגללם אני לא מספרת.
אני לא רוצה לצאת מחוץ לשמיכה כיף לי שם ובחוץ אני לא יודעת
איך להתמודד עם כל הדברים שיש בחוץ.
אני רוצה ללמוד איך לתת לזה לצאת כשהוא צריך לצאת ולא לשמור
הכל ושזה יתפוצץ מתישהו.
 
איזון

הי Bad life1 יקרה,

אני מניחה שהתחושה שיכולה להיות מתחת לשמיכה היא תחושה של חום והגנה
קצת מזכיר לי דבר דומה- תינוק שנמצא ברחם והוא עטוף ומוגן
עד שמגיע זמן הלידה ומתחיל מסע שבסופו התינוק יוצא מהמקום המוגן ומתחיל התמודדות שנקראת-החיים.

מהדברים שכתבת נראה שיש לך יכולת לזהות מתי מצב מסויים נכון לך ומתי הוא לא מאוזן
אני רוצה להציע לך להשתמש ביכולת המיוחדת הזאת ולנסות ליצור איזון בעוד ועוד תחומים ביום-יום שלך.
איזון בין תחושת פחד שלא יבינו לבין יכולת לתת אמון באדם קרוב שיכול להבין ואולי גם לעזור
איזון בין רצון להיות במקום מוגן ושמור לבין הצורך לצאת החוצה ולהתמודד באמצעות כוחות שאת מוצאת בעצמך
איזון בין היכולת לבטא כל מה שתרצי-רגש,מחשבה,רצון לבין מה שתרצי לשמור לעצמך.

אלה גבולות מאוד עדינים שאני מאמינה שתוכלי להגיע אליהם עם תשומת לב ועם הרבה הרבה סבלנות.

כשהדבר הכי חשוב שיכול לעזור לך ולכל אחד מאיתנו שרוצה להגיע לאיזון, זה היכולת לקבל את עצמך גם בכל זמן שהאיזון הזה עוד לא מושג.
את בדרך
בדרך אפשר לטעות ואפשר להתבלבל וזה בסדר
העיקר שאת בכיוון.

לילה טוב,
שלך,
שחר
 
למעלה