דמיון
כבר עבר, לא נשכח, אבל התקרר. מדי פעם עולות המחשבות, פנטזיות, אבל כבר מרוחק . כבר יודע שזהו, את לא שם. ופתאום, אותו מקום , את נכנסת , אני מפסיק לנשום, דפיקות חזרות בלב, הדם שלי גואש מתחמם, זו את ? שורה אחרונה, מישהיא עם בדיוק האנרגיה שלך, יושבת מדברת מגיבה, אפילו לא מאד דומה, אבל זו ממש את. ובכל פעם שאני מביט רק מקצה העיין אני רואה אותך, זה השיער, הלבוש, המחשוף והחיוך, זו התשוקה. וככה באמצע פתאום אני סוער כל כך, נמשך, זכרונות מוטרפים של רגעים בודדים. מישהו אחר כך בטח ישאל אותה, למה הוא תמיד מדבר אלייך, היא לא תדע למה, זה בגללך.
כבר עבר, לא נשכח, אבל התקרר. מדי פעם עולות המחשבות, פנטזיות, אבל כבר מרוחק . כבר יודע שזהו, את לא שם. ופתאום, אותו מקום , את נכנסת , אני מפסיק לנשום, דפיקות חזרות בלב, הדם שלי גואש מתחמם, זו את ? שורה אחרונה, מישהיא עם בדיוק האנרגיה שלך, יושבת מדברת מגיבה, אפילו לא מאד דומה, אבל זו ממש את. ובכל פעם שאני מביט רק מקצה העיין אני רואה אותך, זה השיער, הלבוש, המחשוף והחיוך, זו התשוקה. וככה באמצע פתאום אני סוער כל כך, נמשך, זכרונות מוטרפים של רגעים בודדים. מישהו אחר כך בטח ישאל אותה, למה הוא תמיד מדבר אלייך, היא לא תדע למה, זה בגללך.