"דמיון בכתב"..

[חברה היחידה]

"דמיון בכתב"..

אש שמעתי לעצתך (אודי) ופתחתי ספר גרפולוגיה ישן ("הכר בני אדם לפי כתב ידם"/אמנון אלוני), אותיות חטויות לצערי לא מצאתי, לעומת זאת בחלק ה' שבספר - מפתח התכונות מצאתי את המידע הבא: "דמיון - תפיחות, רוחב או תפיחות של אותיות. כמו כן אותיות מסוימות מופיעות בצורות שונות. אגב ספר יפה ומומלץ

 

[אודי בן יעקב]

עכשיו נותר לחפש כתב שיש בו תפיחות

ולנסות לבחון היכן ובאיזה הקשר מופיע אצלו הדמיון. תפיחות יתר עשויה לשקף גם אשליות, בריחה מהמציאות, לפעמים זה מגיע לדרגה של גיחוך ואף חולניות, כאשר אדם מבקש להתנתק ממהותו ומתחזק באשליותיו שהוא אחר. גם זה שמפנטז שההיא רמזה לו שהיא 'רוצה', בשל היותה ביישנית, ולכן הוא רק הגשים את ייחוליה, בעצם מדמיין מציאות מדומה כדי לא להודות בהיותו בעייתי ומופרע. למשל: מוצאים זאת אצל אמהות/אבות מלאי רגשי אשמה על שאהבתם ודאגתם נתונה לעצמם, ומתוך שכנוע פנימי שגובל באשליה הללו מבקשים להוכיח לעצמם שאין כמותם מסורים, ודואגים ואכפתיים לילדיהם. לכן, התפיחות משקפת גם צורך בהתפארות וחיזוקים, צורך בהערכה וכבוד. ולפעמים להיפך: התפיחות מלמדת על דרגת רגישות גבוהה, שגובלת בדמיון, להיעדרם של אלה בהתייחסות הסביבה. מנקודת מבטם, למרות כל מה שעשו.. נדמה להם שלא מספיק מעריכים, מפרגנים, מחשיבים, גומלים ועוד, ואילו הסביבה רואה אותם מגזימים, מטפחים ציפיות, נסחפים אחר דמיונם ולא רלוונטיים.

 

[חברה היחידה]

מעניין..

האמת שהתבוננתי מספר פעמים בכתב, לא מנופח - ממש לא מנופח, הייתי אומרת אפילו צר. ומבלי להיות מקצועית, חשבתי לעצמי (בעבר שאלתי כאן בפורום) נניח ומישהו כותב אותיות שבעייני נראות כמו חוט (בעייני בלבד, אנני יודעת, אם זו הייתה כוונתך כשאמרת לי אותיות חוטיות). ניקח לדוגמא את האות ל' שנכתבת כקו אלכסוני הפונה בחדות כלפי מטה, אני בעייני שלי חשבתי מספר פעמים, אולי אותו שכזה למרות שאין בה נפח מורה על דמיון בגלל רצונה העז לעלות כלפי מעלה, לעוף ולדמיין.. האם אני מדמיינת? או שיש משהו בדבריי?

 

[אודי בן יעקב]

או קי, ניקח לדגמא את ה ל':

נניח שאין בה נפח, והיא טסה למעלה על משקל לעוף ולדמיין, אז מה הקשר בין זה לבין הפניות החדות אלכסוניות כלפי מטה ? האותיות באיזור עלי כגון: ל' ץ' ף' וכד' יכולות לטפס גבוה מדי עם שאיפות, יעדים, אפשרויות מימוש יומרות ושויץ. בכל אלה, מתוך ההתרחקות מהמציאות והריאליה שבאצע, תיתכן הפרזה. כגון: הפרזה בהערכת סכויים, הצבת יעדים, יכולת אישית להתגבר ולהשיג דבר מה, מתן הבטחות מעבר ליכולת/נכונות לקיים. אפשר לראות בכך יסוד לא מציאותי, מצד שני, הרבה אנשים שיזמו, העיזו, גילוי מעוף ואופטימיות, נראו לספקנים וחששנים סביבם כלוקים ברגש עליונות או, "לא ראליים". בחינת שאר הסימנים והכוחות באישיות יכוונו אותנו לפרשנות, ולא פחות חשוב למינון של הדברים. זה שמפריז בהערכת יכולתו עלול לסחוף אחריו להרפתקנות וסכונים, ולהתפכחות יש מחיר כואב, גם לכיס.