דמויות אהובות

דמויות אהובות

לא, זו לא עוד שאלת "מי הדמות האהובה עליכם". פשוט שמתי לב שיש כמה סוגי דמויות שאנחנו מסוגלים לאהוב. יש דמויות שאנחנו מזדהים איתן, יש דמויות שאנחנו מעריכים אותן, ויש דמויות שאנחנו פשוט חושבים שהן טובות. אני אתן דוגמה מהדמויות האהובות עלי: קדום כל ישנה סאנסה, וגם אריה ובראן. עם הדמויות האלה אני מזדהה, ומכאן באה האהבה אליהן. אח"כ יש גם אוברין מארטל ומלכת הקוצים. איתם אני לא מזדהה, ואני גם לא חושב שהם נחמדים במיוחד, למעשה הם די איומים. א-ב-ל הם דמויות שפשוט כיף לקרוא עליהן, כי הדיאלוגים איתם פשוט שנונים ומשעשעים, ומעניין לקרוא על מה שהם עושים. ויש גם את גארלאן טיירל (בהקשר לדיון שהיה למטה). אני לא מזדהה איתו, הוא לא דמות מפותחת ומרכזית מספיק בשביל זה, ואני גם לא מעריך את השנינות שלו, כי עוד לא ממש נתקלתי בה, ולא מעניין אותי מה שהוא עושה כי הוא עוד לא עשה הרבה. אבל מההערות הספורות שלו לטיריון ולסאנסה ניתן לראות שהוא אדם חביב וטוב לב, דבר שהוא די נדיר במעלה מלך. לכן אני אוהב אותו. זה סוג נדיר, יכול להיות שרק אני מרגיש ככה, אני לא יודע. יש הרבה אנשים שאוהבים את טייווין. תמיד הזדעדעתי לשמוע את זה כי הוא אדם נוראי לדעתי. אבל אני יכול להבין למה אוהבים אותו, זו אהבה מהסוג השני, כמו שאני אוהב את אוברין ומלכת הקוצים. אני לא חושב שמישהו באמת מזדהה עם טייווין (תקנו אותי אם אני טועה). זה יכול גם להסביר למה כולם כל כך אוהבים את טיריון. כי טיריון הוא דמות שעונה על שלושת הסוגים: הוא גם מעורר הזדהות, גם מעורר הערכה ומספק דיאלוגים משעשעים, והוא גם טוב לב, אפשר לומר. מה דעתכם? זה מתאים גם לדמויות שאתם אוהבים?
 
כל אחד וטעמו

אני לדוג' מעריך מאוד את סטאניס,דגשחור ואחרים-אבל בצורה מפתיעה מוצא הזדהות עם אוברין ותיאון. הדוגמאות שהבאת נכונות-אך לא לכולם.יש אנשים שיזדהו עם בוא נגיד דאבוס,ויעריכו דמויות דרוגו או רוברט. מה שאני רוצה לפתח זה איזה דמויות אנו גם שונאים? קודם כל יש את ה"רע":דוג' מושלמת היא אליסר ת'ורן,גרגור קלגאן,אמורי לורץ' -מי אוהב אותם? הדמויות השניות שראיתי הן האנוכיות (לא אנוכיות במובן של שאפתנות-אלה עיוורות למשהו אחר מלבד עצמם) כמו קיטלין,סאנסה וכו' הסוג השלישי (מבחינתי לפחות) זה הדמויות שהסופר מנסה להראות כחיוביות אך עם זאת הן שליליות לא פחות הדוג' הקלאסית היא דאני: גם היא וגם בולטון בגדו,רצחו ורימו אנשים ישרים-אבל את בולטון (ופרי) שונאים רוב הקוראים את המעשה של דאני מקבלים לא רק כלגיטימי אלה גם "חיובי" וזה מה שאני שונא טוב יש לי יותר אבל נמשיך יותר מאוחר
 
לזה התכוונתי

שיש סוגים שונים של דמויות שמעוררים בנו "אהבה". אבל זה לא בהכרח אותם סוגים אצל כל אחד. הסיבות לדמויות ששונאים גם נראות לי נכונות, אבל אני לא מסכים איתך שקייטלין וסאנסה אנוכיות (טוב, סאנסה במשחקי הכס בהחלט כן, אבל אח"כ כבר לא).
 
אנוכיות

הן כן-סאנסה לעורך כל הסדרה עסוקה ב"סבל" שלה עצמה,קייטלין שופטת את רוב על זה שפעל ברגש-אבל היא בעצמה עשתה מעשה חמור לא פחות
 
בסוחרי העבדים מאסטאפור

תקרא את הקטע ותגיד לי במה הוא שונה ממה שעשה בולטון בחתונה האדומה?
 

Envinyatar

New member
אדארד היה ישר מאד

וגם מת מאד. זה אחד הלקחים החזקים ביותר מהסדרה, וזה גם מה שהופך את טיריון (בעיקר בעימות המלכים) לדמות שונה כל-כך ומעניינת כל-כך: הוא פועל למטרות שהן (פחות או יותר) חיוביות ומוסריות, אבל מבין יפה מאד, שבכדי להשיג אותן חייבים להשתמש בעורמה ובתחבולות - אחרת מסיימים כמו אדארד. לגבי דאני - אין ספק שהצדק שלה אכזרי מאד, למרות הכוונות הטובות - ומצד שני, היא פועלת בעולם מאד אכזרי, כך שקשה לתייג את המעשה שלה במונחים של שחור/לבן. מצד אחד, סוחרי העבדים מוצגים כשיא הניוון והאכזריות באופן שגורם לקורא לא לרחם עליהם יותר מדי, מצד שני
בפרק ההמשך של דאני שהוצג ברשת, רואים (ובמידה מסוימת אפשר אפילו להבין או קצת להזדהות) גם עם הצד השני - כאשר מציגים שם את הנער שאביו נרצח ואימו נאנסה ונרצחה מול עיניו בידי העבדים המורדים - וזה מה שתורם לתחושת הפסימיות והמלכוד.
 
נקודת מבט

אני אשאל ככה-אילו הדרקון שלה לא הייה עומד למכירה-נראה לכם שהיא הייתה טורחת? ונמשיך הלאה-גם לבולטון יש את כל הסיבות בעולם:כבית החזק בצפון במשך מאות ואלפי שנים שללו הסטארקים הבוגדניים את כוחו והתעלו עליו,כמנהיגים מיושנים נעולים בקוד מוסר מיושן הם גררו אחריהם את הצפון לבור של טירוף פעם אחר פעם-כשהשיא הוא המרד האמוציונלי והטיפשי במלוכה עם הלורד הצעיר הנמהר והאמוציונלי. סיבה מספיקה לא?
 

הלדין

New member
אם להוסיף,

רוז בולטון היה בצד של הבאראת'יאונים בעת המרד. נאמר ב-"משחקי הכס" על עצתו לקפד את ראשו של באריסטאן סלמי כשהיה שבוי אצל כוחותיו של רוברט. וחוץ מזה, מי ששיכנע אותו לבגוד בסטארקים היו בני פריי. הביטוי "המלך שאיבד את הצפון" עלה על שפתיו של אחד מהם ב-"עימות המלכים" ורוז חוזר עליו בסעודה עם ג'יים. רוז לא היה מעלה על דעתו בכוחות עצמו את הרעיון לבגוד בבית סטארק.
 
להיפך

נראה לי שדווקא רוז הוא ה"מוח" מאחורי הבגידה, והוא תכנן את זה קודם יחד עם טייווין. וולדר פריי הצטרף רק לאחר נישואיו של רוב לג'יין- מה שהיה מתוכנן כמובן. אבל אלמלא זה היה קורה, וולדר פריי היה ממשיך לתמוך ברוב על מנת שנכדו (של וולדר, מנישואיו של רוב אם אחת מבנותיו) יהיה בעתיד המלך בצפון.
 

לישקפה

New member
מה יש לאהוב בסאנסה?

בחורה שממלאת נאמנה אחרי הסטריאוטיפ הבלונדיני. כסף יוקרה ויופי חיצוני היו יותר חשובים לה מנאמנות בסיסית לאבא שלה. היא האחראית לרציחתו ולכל מה שבה בעקבותיה. טיפשה, רדודה וחסרת עמוד שדרה.
 

YanivLib

New member
בסוף משחקי הכס

יכולתי לתאר אותה רק במילה אחת: פוסטמה. פשוט פוסטמה. אבל עם הזמן התחלתי להרגיש חיבה כלפי סאנסה, ובהחלט להזדהות איתה. מאחת הדמויות השנואות עלי היא הופכת לאט לאט לדמות די מגניבה. היא פיתחה רצון משלה, מוסר, והכי חשוב: שיקול דעת. היא פתחה את העיניים וראתה שג'ופרי הוא ילד פסיכוטי ונוראי, שמתחת למסכה הנוקשה שלה סרסי היא פשוט בנאדם לא משהו, ושמתחת לחזות הקשוחה של סאנדור יש משהו שאנחנו לא רוצים שיצא לאור, מה שזה לא יהיה. היא התחילה לראות. חוץ מזה שיש לה המון פוטנציאל, תחת פיקוחו של פטיר היא תגדל להיות שחקנית גדולה במשחקי הכס (טורנירים מאורגנים בשבתות אצלי בבצפר). כסף, יוקרה ויופי חיצוני הם בהחלט וטיבים מושכים, אבל סאנסה רואה מעבר להם. וכשחושבים על זה, סאנסה הייתה מעוניינת בדברים האלו רק כשהיו לה אותם. כשהיא איבדה אותם היא די חטפה זאפטה איומה.
 

Envinyatar

New member
זה רק חלק מהתמונה

יש בסאנסה, בעיקר אחרי הספר הראשון, גם הרבה צדדים אחרים הנה למשל, דיון שנערך כאן. (התגובה הקצרה שלי והויכוח שצמח בעקבותיה. מה שלמעלה ויתר הפתיל לא רלוונטיים)
 

כריכרכה

New member
אבל כל אחד אוהב את בני דמותו

אני מניח ששקרנים פתולוגים (ולא חסרים כאלה בעולם) מתים על אצבעון, למשל. מן הסתם אנשים שמעדיפים אנטי-גיבורים יזדהו עם דמויות שונות מאשר אלו המעדיפים גיבורים וככלל כל אחד יזדהה עם הדמויות הקרובות יותר לאופיו לדימויו בעיניו. לגבי הדיאלוגים, נו, אתה יכול לומר בהחלט שאנשים מתעניינים בדמויות מעניינות, מוכשרות או בעלות כושר דיבור, או נמצאות בתפקידים חשובים ולפיכך מעניינים. כמובן שאני חולק על הסיווג המוסרי, אבל מן הסתם כל האנשים חושבים על עצמם כעל אנשים טובים ומוסריים וישליכו זאת גם על אופיים המשתקף בדמויות אותן הם אוהבים.
 
לא בהכרח

זו בהחלט יכולה להיות סיבה לאהוב דמות, אבל זו לא סיבה יחידה וגורפת. הדמויות האהובות עלי הן לאו דווקא דמויות שדומות לי.
 

Ploral Reaction

New member
אצלי זה קשור נטו לעניין בפרקים של

אותה דמות. לא מתתי על הפרקים של בראן, ולא סבלתי בכל צורה שהיא את הפרקים של אריה. בגלל זה אני גם מחבב אותם פחות, מה לעשות זה ככה אצלי אסוציאצטיבית. באותה מידה אהבתי בגלל זה את טריון, דאבוס ודמויות אחרות שהם לא ממבט אשון שהפרקים עליהם עניינו אותי.
 
נכון, עוד סיבה

אצלי זה לא תמיד היה ככה. למשל הרבה מהפרקים של בראן שיעממו אותי, אבל אני אוהב אותו כדמות. לעומת זאת את קייטלין אני לא אוהב, אבל הפרקים שלה בד"כ מעניינים לדעתי. אבל היו כמה מקרים שכן, כמו למשל טיריון. וזה עוד הסבר למה טיריון אהוב כל כך: גם מעורר הזדהות, גם דמות מרתקת, גם מעורר הערכה, גם אדם טוב וגם הפרקים שלו מעניינים. ממש סופר דמות
 
למעלה