John LennonS
New member
דם, יזע ודמעות
אני לא מכיר את ההיסטוריה של Blood Sweat & Tears אבל מה שאני כן יכול לאמר הוא שלא היו הרבה להקות כמו זאת בסוף שנות ה-60 (יש את Chicago, למשל). להקה שמשלבת ג'אז עם רוק. חצוצרות, מפוחיות, גיטרות, תופים וקלידים בין השאר יוצרים מוסיקה מיוחדת ושונה.הסולן העיקרי David Clayton Thomas הוא מה שמכנים זמר נשמה (Soul Singer). קולו עמוק ויפה ולא נופל משל מוריסון ואולי אף מתעלה עליו בשל הייחודיות שלו. אני רוצה לצתת פה משפט שכתב על הלהקה במגזין רולינג סטון ב 27 באפריל 1968: "Blood Sweat & Tears is the best thing to happen in rock and roll so far in 1968". וזה אומר הכל. בגלל הקשיים הכלכליים יש לי את רק אלבום הלהיטים שלהם ואני אחלוק איתכם את חווית השמיעה דרך הכתיבה כשאני מתייחס לשירים האהובים עלי ביותר: Spinning Wheel – פתיחה מוזרה עם כלים שאני לא מזהה (אני לא מוסיקאי דגול...), תופים ומוסיקה די ג'אזית. השיר אולי הידוע ביותר שלהם (יש\היה אותו בפרסומת של קולה) ויש בו משהו מאוד מפואר לטעמי. משהו מלכותי או אצילי. Lisa, listen to me – רוק עם ג'אז כמובן... תומס שוב מזמר לו כמו גדול. והקטע הטוב ביותר בשיר כמובן "He said: Lisa, listen to me…". ממש חגיגה. I love you more than you`ll ever know – קלידים עם חצוצרות וכול הכלים שבה לכם כדי לקבל אווירה ג'אזית, עצובה ולילית משהו. שינויים בקצבים כל הזמן עושים את השיר ל"לא נורמלי". God bless the child –שיר לא מהעולם הזה... עם שירים כמו זה יש לכול הבריטים מזל שלא נערך בסופו של דבר הקרב בין בריטניה לאמריקה. You`ve made me so very happy – השיר האהוב עליי באלבום השונה ויפה הזה. אני בינתיים לא התעייפתי לשמוע אותו. איזה רומנטי: “Thank you baby. I love you so much you see, you are even in my dream…I love you so much baby all I want to do is thank you baby". I can`t quit her – חילופי הקצבים עושים את השיר למעולה, ועוד מילה לא נאמרה על הזמר (לא קלייטון תומס במקרה זה, אלא Al Kooper). אווירה של שמחה עם נשמה ובלוז קצת. Hi-De-Ho – שיר שמתאים ללהקה של כנסייה, אבל כמובן שמדובר בשיר שונה קצת. And when I die – שיר שהדבר המעניין בו הוא ששלוש פעמים הוא משלה אותך שהוא מסתיים ולא מסתיים למעשה. שיר חזק ביותר. אז אם אתם מחפשים משהו אחר שלא מתנתק מהרוק זו הזדמנות טובה לתת ללהקה שמיעה.
אני לא מכיר את ההיסטוריה של Blood Sweat & Tears אבל מה שאני כן יכול לאמר הוא שלא היו הרבה להקות כמו זאת בסוף שנות ה-60 (יש את Chicago, למשל). להקה שמשלבת ג'אז עם רוק. חצוצרות, מפוחיות, גיטרות, תופים וקלידים בין השאר יוצרים מוסיקה מיוחדת ושונה.הסולן העיקרי David Clayton Thomas הוא מה שמכנים זמר נשמה (Soul Singer). קולו עמוק ויפה ולא נופל משל מוריסון ואולי אף מתעלה עליו בשל הייחודיות שלו. אני רוצה לצתת פה משפט שכתב על הלהקה במגזין רולינג סטון ב 27 באפריל 1968: "Blood Sweat & Tears is the best thing to happen in rock and roll so far in 1968". וזה אומר הכל. בגלל הקשיים הכלכליים יש לי את רק אלבום הלהיטים שלהם ואני אחלוק איתכם את חווית השמיעה דרך הכתיבה כשאני מתייחס לשירים האהובים עלי ביותר: Spinning Wheel – פתיחה מוזרה עם כלים שאני לא מזהה (אני לא מוסיקאי דגול...), תופים ומוסיקה די ג'אזית. השיר אולי הידוע ביותר שלהם (יש\היה אותו בפרסומת של קולה) ויש בו משהו מאוד מפואר לטעמי. משהו מלכותי או אצילי. Lisa, listen to me – רוק עם ג'אז כמובן... תומס שוב מזמר לו כמו גדול. והקטע הטוב ביותר בשיר כמובן "He said: Lisa, listen to me…". ממש חגיגה. I love you more than you`ll ever know – קלידים עם חצוצרות וכול הכלים שבה לכם כדי לקבל אווירה ג'אזית, עצובה ולילית משהו. שינויים בקצבים כל הזמן עושים את השיר ל"לא נורמלי". God bless the child –שיר לא מהעולם הזה... עם שירים כמו זה יש לכול הבריטים מזל שלא נערך בסופו של דבר הקרב בין בריטניה לאמריקה. You`ve made me so very happy – השיר האהוב עליי באלבום השונה ויפה הזה. אני בינתיים לא התעייפתי לשמוע אותו. איזה רומנטי: “Thank you baby. I love you so much you see, you are even in my dream…I love you so much baby all I want to do is thank you baby". I can`t quit her – חילופי הקצבים עושים את השיר למעולה, ועוד מילה לא נאמרה על הזמר (לא קלייטון תומס במקרה זה, אלא Al Kooper). אווירה של שמחה עם נשמה ובלוז קצת. Hi-De-Ho – שיר שמתאים ללהקה של כנסייה, אבל כמובן שמדובר בשיר שונה קצת. And when I die – שיר שהדבר המעניין בו הוא ששלוש פעמים הוא משלה אותך שהוא מסתיים ולא מסתיים למעשה. שיר חזק ביותר. אז אם אתם מחפשים משהו אחר שלא מתנתק מהרוק זו הזדמנות טובה לתת ללהקה שמיעה.
