דלקות בשתן ‏

[kikona126]

אני למדתי משהו אחד

כמה שאני מגיעה לזריקות יותר פחדנית ככה הן פחות כואבות לי, כי אני מצפה למשהו שהוא ממש כואב ואז מגלה שזה לא... וכשמפתיעים אותי עם זריקה זה כבר משהו אחר... תשאלו את הרופא מצרפת... כשאני חושבת על זה, כשיש לי מגרנות אני מתעללת באנשים...

 

[אורטל262]

תודה רבה זואילי

על העזרה! קצת קשה לא להילחץ מכל הדברים האלה שצצים לפני הניתוח ואני אעדכן את הרופאים ובטח גם אחפור להם על כל מה שקרה בזמן האחרון ‏.‏ בכל מקרה תודה רבה לך על כל העזרה!‏

 

[kikona126]

עשית צילום?

לי לפני שגילו שזה אנדו שללו כל דבר אפשרי, והצילום הזה עד היום משרתת אותי ומציל אותי מאבחנה של אבן בכבד (או אולי בכיס מרה)... מה שכן לא חוסך את הבדיקה ה"ידנית" על האיזור שתמיד מקפיצה אותי ואז מובילה אותי לעוד אחת (אחרי הכנסת אוויר והוצאת אוויר... יום אחד גם הרופאת משפחה שלי תקבל ממני מכות... הגניקולוג קיבל

הניורולוגית קיבלה

(מי מרביץ לאנשים עם פטיש ועוד ברגל???? ועוד אחרי זה מוציא מחט מהכיוון השני שלו???) הרופא שיניים קיבל זרם של מים מהמכשיר שלו

לרופא בצרפת סגרתי את האור במרפאה (גם נחשב במיוחד כשיש מגרנה)

זהו רק הרופאת משפחה נשארה רעיונות? שימי לב שמשכי כאבים משפיעים על תפקוד הכבד וגם הופכים אותו לכאוב... את לוקחת משכחי כאבים כרגע? ואם כן האם הרופא משפחה יודע? רק להבהרה אצלי החשש הראשוני מהתקפי הכאבים של האנדו היה אבן בכיס מרה או משהו בכבד, כי אחותי עברה ניתוח מספר חודשים קודם לכן בגלל בעיות בשניהם... אז כל הבדיקות למינהן היו ממש במידי...

 

[אורטל262]

היי ‏kikona

הרופא משפחה שלי יודע על המשככי כאבים שאני לוקחת כי אני חייבת לעבור דרכו אם אני רוצה לקבל את ההנחה של הקופה ‏.חוץ מהפרקוסט והליריקה אני גם שמה מדבקות על הגב לפי מה שהבנתי זה מורפיום ואני עדיין מתה מכאבי גב ‏.‏ הקטע המעצבן הוא שכל הבעיות שלי הן בצד שמאל,‏ הדקירות ‏,‏ הכאבים בגב.‏ הכאבים במעי כל הבלגאן מתרכז שם ‏.‏ אני כבר מתה לעבור את הניתוח ובאותה רמה אני מתה מפחד מלעבור אותו.‏ אני מפחדת שבגלל שיש לי כאבים כאלה חזקים הם לא יעברו לגמרי אחרי הניתוח.

 

[kikona126]

אורטל

אני לפני הניתוח לא יכלתי לשכב על הגב ועל הבטן, לא יכלתי לעמוד יותר מחמש דקות ולא יכלתי לשבת... מצאתי את עצמי במיטה שוכבת על הצד... בגלל כל המצב הזה המערכת החיסונית שלי צנחה למטה עד כדי כך שחליתי פעמיים בחודש וחצי ובפעם השנייה העלו לי משמעותית את כמות האנטיביוטיקה. עד עכשיו שמגיע לי המצב הזה של השיעול עם החום הרופאה שלי כבר לא חושבת פעמיים ומביאה לי אוגמנטין. אצלי השחלה השמאלית היתה דבוקה לקצה של המעי הגס, לרצועת הUS ולאגן, והיתה בה ציסטה בגודל של 5 ס"מ. גם השחלה השנייה הדביקה את עצמה לאגן... כיום אין לי כאבים, ועברתי הרבה מאוד מחזורים בשנה האחרונה (כתגובה לגלולות) ויכולה לספר לך שכרגע אין לי בכלל כאבי מחזור! כל מה שהיה חשוב לי לפני הניתוח היה להרגיש טוב, לחזור לעצמי (ואני ספורטאית) ולספורט חזרתי כבר שבועיים וחצי אחרי הניתוח, באישור המנתח. כיום אני לא מפספסת שום אימון ויש לי 4 כאלו בשבוע, וביום שאין לי אני יורדת לריצה... אחרי הניתוח עוד היו פה ושם כאבים (במיוחד בימים בהם היה צריך להיות המחזור), והתחלתי עם הדיאטה של האנדו, אבל בימים אלו אני חזרתי לאכול נורמלי בהשגחה של דיאטנית קלינית, ועדיין ללא כאב. אני חושבת ומאמינה שזה בגישה שלנו. עניין אותי הניתוח, אבל בסופו של דבר הוא לא הפחיד אותי כי מה שהיה חשוב לי זה להיות אחריו. אחרי הניתוח היו הרבה פחדים, במיוחד שהגיעו כל המחזורים שהיו לי (3-4 בחודש) ואני חושבת שהעובדה שהייתי צריכה להתמודד עם הכל לבד בארץ זרה העלתה אותי על דרך המלך. כי כרגע חוץ מהמגרנות שהן תזכורת לאנדו, אין לי כאבים, גם כשהמחזור מגיע לביקור (פעם בחודשיים כי הגלולות שלי ממש חלשות) ואני כבר לא מתרגשת כמו פעם שהמחזור מגיע... אני משחררת אותו לקראת הסופ"ש וזהו... אורטל מאוד קשה לעמוד על הרגליים ולהגיד לעצמך הכל יהיה טוב, כי מבחינה מסויימת יש לנו הרגשה שהגוף שלנו בגד בנו, ואולי אנחנו בגדנו בו שלא הקשבנו לו כל השנים האלו? אז מי בגד במי בעצם? והכניסה לבלגן הזה עוד יותר מדכאת. הפתרון פה הוא לא להלחם באנדו, אנדו זאת מחלה כרונית אי אפשר להלחם במחלה כרונית, היא חלק ממך, אז במי את בעצם נלחמת? בעצמך? צריך לדעת ללמוד לחיות איתו, לקבל את המגבלה שהוא מביא איתו ולראות איך אפשר לחיות איתה. אז הנה בכאב אצלי טיפלתי, ומאתמול התחלתי גם לטפל במגרנות בטיפול מונע, ולאט לאט מאפשרת לעצמי עוד איכות חיים טובה. יכולה להגיד לך שמבחינה מסויימת החיים שלי התחילו מחדש בראשון למרץ 2010 והם טובים יותר ממה שהיה לי מקודם.

 

[אורטל262]

אני לא מאמינה!‏

גם את לא היית מסוגלת לשבת או לעמוד מעבר ל5‏ דקות? כי זה מה שאני עוברת כבר מתחילת השנה אני לא יכולה לשבת וגם לעמוד כואב ובמקרה שלי גם הצדדים כואבים כשאני ישנה עליהם ‏.‏ זאת פעם ראשונה שאני שומעת על מישהי שהרגישה כמו שאני מרגישה עכשיו.‏ את כרגע חזרת לעצמך במאה אחוז? ואת הציסטה ראו באולטרסאונד לפני הניתוח? ותוך כמה הצלחת לחזור לשבת? הרופאים אומרים שהכאבים שלי הם כאבים עצביים והאנדו יושב לי על עצבים בגב.‏ זה גם המקרה שלך?‏

 

[kikona126]

לא כתוב בדוח ניתוח שהם היו

על העצבים. אמרו שהתחושה של הר געש שהרגשתי בגב מראה על זה, כניראה זה נבע מזה שהכל היה דבוק לאגן... את הציסטה ראו. אם חזרתי לעצמי 100% אם לפני הניתוח (ולפני כל הכאבים שהובילו אליו) הייתי 80% כיום אני 90% וכבר הרבה זמן שלא לקחתי משכך כאבים...גם לא כשהמחזור מופיע! ואיפה נעלמו עוד 10%? המגרנות... קודם נראה שהטיפול עובד ואז נעגל למעלה...

 

[זהבה240]

האם היית במרפאת כאב?

אם היית אז הייתי ממליצה שתלכי בפעם הבאה לזו שממליצים עליה כאן, לדולברג שלפי מה שקראתי עושה רושם שהיא טובה. כי אני לא מחזיקה מהניסיון שלי, מכל הרופאים שנמצאים במרפאות הכאב. לא כולם באמת מבינים בכאב. ואם הכאבים שלך נובעים ממקור עצבי, וזה מה שלורב קורה באנדו', אז המורפיום והנרקוטיקה [כי גם אחד הכדורים האחרים שאת מקבלת זה סוג של נרקוטיקה] פחות עוזרים. כל המחקרים מראים שנרקוטיקה פחות טובה לכאבים ממקור עצבי. לזה נותנים כדורים אחרים. ויש כדורים שנותנים אותם. אז אחרי הניתוח אם לא תקבלי תור לדולברג אוכל להמליץ לך על רופא מומחה שמבין בדברים הללו. ולדעתי, אפשר לעזור , להפחית בהרבה מאוד את הכאבים שלך. כנ"ל דיקור עוזר הרבה פעמים לכאבים ממקור עצבי. מתי הניתוח?? זהבה

 

[אורטל262]

אני מטופלת במרפאת כאב

כבר מחודש יולי ובלי המשככי כאבים אני חושבת שכבר הייתי פשוט יורה בעצמי מרוב הסבל ואני לא צוחקת כי אני ממש סובלת , אני לוקחת פרקוסט (שיש בו אוקסיקוד ועוד משהו) פעמיים ביום וזה הכדור היחידי שבאמת נותן לי הקלה וליריקה פעמיים ביום עליתי מ-75מג' ל-150 וזה עבור הכאב העצבי , בנוסף לזה הוסיפו לי מדבקות שנראה לי שהן מחומר דומה למורפיום ואחרי כל זה אני עדיין סובלת . עשיתי את הזריקה של הלוקרין ביולי ורק באוגוסט הייתה לי הקלה בכאב ואז בלגאן במעי והכאבים שוב התחזקו , טיפלתי במעי שוב הייתה הקלה ואז שוב כאבים בצד של הגב ודלקת בשתן ומעבר לכל זה יש לי את כל התופעות לוואי של הזריקה ככה שגם אם הגב פחות כואב יש דברים אחרים שמציקים לי . אני הייתי במרפאת כאב באסותא והיא לא הבינה על מה אני מדברת וחודש שעבר עברתי לתה"ש ומטפל בי שם רופא בשם מתיו שהוא אמריקאי והוא פשוט מקסים !!! ואין סיבה לעבור לדולברג כי גם הוא מתמחה באנדו' . הניתוח שלי הוא ב- 18.09 שזה יום ראשון הבא ואני מתאשפזת ביום שבת ב-17.09

 

[זהבה240]

בקדם ניתוח תבקשי את ההרגעה

כבר בקדם ניתוח כשאת רואה מרדים תבקשי שהוא ירשום לך כדורי הרגעה. נותנים לרוב אחד בבוקר של הניתוח ואחד לפני הניתוח עצמו, ואת גם יכולה לשאול אותו מה לקחת בערב קודם, כדי שתרדמי טוב. תסבירי לו שאת מאוד מאוד מפחדת, כמה שיותר תסבירי את זה ככה יש סיכוי יותר גדול שהוא לא ישכח לרשום את זה. ואל תתביישי גם לנדנד לו ולהגיד לו שלא ישכח לרשום את הכדורים. חבל שתפחדי סתם. מה עוד שידוע ברפואה שיש קשר בין המתח לבין יכולת ההחלמה והכאבים אחרי הניתוח. אז עדיף שלא יהיה מתח מיותר. זהבה

 

[אורטל262]

היי זהבה ‏

אני הולכת לנדנד לו כמו שצריך על כדורי הרגעה כי אני ממש לחוצה ואני בטח לא אירדם בלילה לפני.

 

[אורטל262]

גיהוקים ../images/Emo53.gif

זה אולי ישמע מצחיק אבל בחודשים האחרונים התחלתי לסבול מהתקפי גיהוקים , זה פתאום תוקף ללא סיבה ואלה גיהוקים ממש ממש חזקים ושונים בקול מהגיהוקים הרגילים . לפעמים הם קצרים בערך דקה ולפעמים זה נמשך גם רבע שעה ואחרי ההתקפים אני גם נהיית צרודה. זה נורא מטריד .. יש מצב שמישהי אולי מכירה או נתקלה במקרה כזה ?

 

[annabell Lee]

אם היית עובר, הייתי מנחשת שהריאות מתפתחות לך.

 

[רונו2]

נתקלתי בתופעה

הי אורטל, מאחר ואני יודעת שזה נשמע מוזר לרוב האנשים. אני מציעה שתלכי לרופא. להבדיל אלף אלפי הבדלות לחמי ז"ל זה קרה המון פעמים. הוא היה מקבל התקפות שיהוקים קשות מאוד שנמשכו המון זמן- עד שרופא פתר את זה - אני לא ממש זוכרת איך ומה היה המקור והפתרון- אבל יודעת שהוא טופל

 

[אורטל262]

היי רונו

אני שמחה לדעת שאני לא מדמיינת תסמינים,‏ כי זה אולי נשע מצחיק אבל זה ממש מרגיז ולא נעים זה תופס אותי בכל שעות היממה וזה גם די כואב כי הגרון נורא שורף לי אחרי ואני גם נהיית צרודה.‏ שבוע הזא יש לי תור לרופא משפחה אני אעלה את הנשוא.‏ תודה חמודה!‏