דכאון וcfs
שלום רב, אשתדל לקצר למרות שהתמונה מורכבת... אני בת 27, לפני 7 שנים ילדתי וסבלתי מדיכאון קשה אחרי לידה שאובחן רק לאחר נסיון התאבדות, טופלתי תקופה קצרה ברסיטל והפסקתי על דעת עצמי. במשך השנים חוויתי תסמינים רבים של דיכאון כולל מחשבות אובדניות אך התעלמתי מהם לצערי. לפני כשנתיים לאחר תקופה ארוכה של מצבי רוח קשים, דכאונות, כעסים ומחשבות אובדניות הכרחתי את עצמי להתחיל טיפול תרופתי, במשך כשנה קיבלתי אסטו ואכן מצב רוחי היה מצוין ודי יציב אך סבלתי מתופעות של עייפות וחולשה לעיתים קרובות שאף הפריעו לי בתפקוד, כאשר תופעות אלו החמירו פניתי שוב לפסיכיאטר והוא טען שהעייפות היא מאפיין של דכאון וכנראה צריך להחליף את התרופה. הוא נתן לי אפקסור 150, לאחר כשבוע החלו תנודות קשות במצב הרוח והתשישות לא רק שלא השתפרה אלא החמירה ונוספו תופעות של כאב ראש, חוסר ריכוז, סחרחורות וכו׳ חזרתי אליו והוא התעקש שאמשיך עוד רצת עם האפקסור. כעת, כ3 שבועות לאחר מכן אני כבר כמה ימים סובלת בצורה קשה שלא הכרתי מכל התופעות של התשישות כולל בחילות בכל מאמץ הכי קל, כאב ראש שלא משתפר עם משככי כאבים, תחושה של ״מסך״ מול העיניים ו״ערפל״ בראש, מדברת עם אנשים אבל מרגישה שעומדת ליפול בכל רגע. כואב לי ואני סובלת, בדיקות דם לא מעלות דבר, נוירולוג לא מוצא כלום, ראומטולוג טוען שיש לי ״תסמונת התשישות הכרונית״ והפסיכיאטר מתקשה לאבחן. בנוסף כמובן שיש ירידה קשה במצב הרוח, התקפי זעם ובכי, חוסר אנרגיה ויכולת לצאת מהמיטה ואפילו מחשבות אובדניות! יש לי ילד קטן שאני צריכה להיות שם בשבילו ואני לא מסוגלת אפילו בשביל עצמי! נמאס לי, לא יכולה לחיות ככה! שמישהו ימצא כבר מה דפוק אצלי ואיך לעזעזאל מתקנים את זה?! כי ככה אני לא יכולה להמשיך... אשמח מאד לעזרה או אפילו שמישהו יגיד לי שזה קורה ושאני לא משוגעת. תודה
שלום רב, אשתדל לקצר למרות שהתמונה מורכבת... אני בת 27, לפני 7 שנים ילדתי וסבלתי מדיכאון קשה אחרי לידה שאובחן רק לאחר נסיון התאבדות, טופלתי תקופה קצרה ברסיטל והפסקתי על דעת עצמי. במשך השנים חוויתי תסמינים רבים של דיכאון כולל מחשבות אובדניות אך התעלמתי מהם לצערי. לפני כשנתיים לאחר תקופה ארוכה של מצבי רוח קשים, דכאונות, כעסים ומחשבות אובדניות הכרחתי את עצמי להתחיל טיפול תרופתי, במשך כשנה קיבלתי אסטו ואכן מצב רוחי היה מצוין ודי יציב אך סבלתי מתופעות של עייפות וחולשה לעיתים קרובות שאף הפריעו לי בתפקוד, כאשר תופעות אלו החמירו פניתי שוב לפסיכיאטר והוא טען שהעייפות היא מאפיין של דכאון וכנראה צריך להחליף את התרופה. הוא נתן לי אפקסור 150, לאחר כשבוע החלו תנודות קשות במצב הרוח והתשישות לא רק שלא השתפרה אלא החמירה ונוספו תופעות של כאב ראש, חוסר ריכוז, סחרחורות וכו׳ חזרתי אליו והוא התעקש שאמשיך עוד רצת עם האפקסור. כעת, כ3 שבועות לאחר מכן אני כבר כמה ימים סובלת בצורה קשה שלא הכרתי מכל התופעות של התשישות כולל בחילות בכל מאמץ הכי קל, כאב ראש שלא משתפר עם משככי כאבים, תחושה של ״מסך״ מול העיניים ו״ערפל״ בראש, מדברת עם אנשים אבל מרגישה שעומדת ליפול בכל רגע. כואב לי ואני סובלת, בדיקות דם לא מעלות דבר, נוירולוג לא מוצא כלום, ראומטולוג טוען שיש לי ״תסמונת התשישות הכרונית״ והפסיכיאטר מתקשה לאבחן. בנוסף כמובן שיש ירידה קשה במצב הרוח, התקפי זעם ובכי, חוסר אנרגיה ויכולת לצאת מהמיטה ואפילו מחשבות אובדניות! יש לי ילד קטן שאני צריכה להיות שם בשבילו ואני לא מסוגלת אפילו בשביל עצמי! נמאס לי, לא יכולה לחיות ככה! שמישהו ימצא כבר מה דפוק אצלי ואיך לעזעזאל מתקנים את זה?! כי ככה אני לא יכולה להמשיך... אשמח מאד לעזרה או אפילו שמישהו יגיד לי שזה קורה ושאני לא משוגעת. תודה
