דכאון וחולי
רציתי לשאול, לגבי מישהו קרוב לי. הוא סובל מאירועים מוחיים שחוזרים כל כמה זמן. ממשיך ומסרב לשנות את אורח חייו: עישון - הוא רק הפחית בכמות, אבל ממשיך לעשן אוכל- לא אוכל לפי ההמלצות מאמץ- מתאמץ יותר מדי, למרות שעליו לנוח מסרב ללכת לפיזיותרפיה או לשיקום הוא ממשיך ואומר שהוא לא רוצה לחיות, שגורלו של אדם נתון ביד אלוהים ולפעמים אומר: הלוואי שאמות. בכל פעם שהוא מאושפז, מצבו הגופני מדרדר יותר. אבל זמן קצר אחרי ההלם מזה שזה קרה שוב והפחד כתוצאה מכך,הוא חוזר לדבר בצורה הנ"ל. שיחות ארוכות, נסיונות לשכנוע, אפילו מריבות עם ילדיו בנושא- לא עוזרים. הוא מסרב לכל טיפול. מסרב לכל דבר. ממשיך בשלו, רוצה למות - כך זה נראה מה לעשות? להמשיך ולנדנד ללא תוצאה? או להניח לו? יש לציין שגם אם ניידע את הרופאים, הוא לא ממש סומך עליהם והרופאים - לא מתרגשים ממה שנאמר להם עד כה - כך שלא נראה לי שאפילו יתנו לו כדור אנטי דכאוני בסתר (הוא בוודאי לא יסכים לקחת כדור כזה בגלוי).
רציתי לשאול, לגבי מישהו קרוב לי. הוא סובל מאירועים מוחיים שחוזרים כל כמה זמן. ממשיך ומסרב לשנות את אורח חייו: עישון - הוא רק הפחית בכמות, אבל ממשיך לעשן אוכל- לא אוכל לפי ההמלצות מאמץ- מתאמץ יותר מדי, למרות שעליו לנוח מסרב ללכת לפיזיותרפיה או לשיקום הוא ממשיך ואומר שהוא לא רוצה לחיות, שגורלו של אדם נתון ביד אלוהים ולפעמים אומר: הלוואי שאמות. בכל פעם שהוא מאושפז, מצבו הגופני מדרדר יותר. אבל זמן קצר אחרי ההלם מזה שזה קרה שוב והפחד כתוצאה מכך,הוא חוזר לדבר בצורה הנ"ל. שיחות ארוכות, נסיונות לשכנוע, אפילו מריבות עם ילדיו בנושא- לא עוזרים. הוא מסרב לכל טיפול. מסרב לכל דבר. ממשיך בשלו, רוצה למות - כך זה נראה מה לעשות? להמשיך ולנדנד ללא תוצאה? או להניח לו? יש לציין שגם אם ניידע את הרופאים, הוא לא ממש סומך עליהם והרופאים - לא מתרגשים ממה שנאמר להם עד כה - כך שלא נראה לי שאפילו יתנו לו כדור אנטי דכאוני בסתר (הוא בוודאי לא יסכים לקחת כדור כזה בגלוי).