ההסבר דומה מאד לזה שנאמר לגבי
הנשיכה.זו הדרך שהיא יודעת,ויכולה לןפי שעה מבחינת השפה לתקשר כדי לבטא אי שביעות רצון או צורך בתשומת לב.תוך הקפדה עד כמה שאפשר על התנהגותה בגבול שקבעתם (אסור לנשוך,אסזר להרביץ),ותוך כדי התפתחותה, והרחבת אוצר המילים והיכולת לביטוי מילולי,אפשר לצפות,כמו אצל מרבית הילדים,מעבר משימוש בתקשורת לא מילולית בעלת גוון תוקפני,לתקשורת מילולית.
