די נמאס לי

חורה

New member
די נמאס לי

נמאס לי שאף אחד לא שם לב שממש ממש רע לי
כאילו אני שקופה
אני אומרת לאנשים שרע לי אבל הם לא חושבים שזה רציני
א' מתעלם ממני
אני לא רוצה להפוך לאחד מהמקרים האלה של התאבדות שניתן היה למנוע
אני צריכה לבכות או לחתוך את הורידים מול העיניים שלהם כדי שיראו?

אני לא אתאבד, אני לא רוצה שאמא שלי תבכה
אני גם לא יכולה להשאיר את החתולה שלי לבד בעולם
אבל אני ממש מרגישה חרא
שרטתי את הירך עם סכין מטבח כהה
אני לא יודעת מה לעשות חוץ מלבכות
 
ט' מעליי

אני רק תוהה למה הרגשת צורך לשים את התמונה של זה בפייס.
אילו תגובות את מצפה לקבל?
אני מקווה שלא הפסקת את הטיפול. את עוד לא מוכנה לזה.
 
בדידות היא דבר נוראי.

הייתי רוצה בשבילך שתרגישי שאת חשובה ושיש לך משמעות גם אם מישהו לא רואה את מה שאת מרגישה.
שתדעי שהכאב שלך חשוב, ושהמצוקה שלך אמיתית, גם אם אף אחד לא רואה אותם.
אבל אני יודעת איך יש תקופות שאתה שונא את עצמך ככה שזה באמת לא נראה חשוב אם זה לא חשוב למישהו אחר.
לנו זה חשוב.
אולי זה נראה עלוב לרגעים, כמו חברות של פייסבוק [כן, קראתי גם את ההודעה בשרשור השני...]
אבל בעיני זה לא,את הרי יודעת שאני אדם אמיתי,
וגם האחרות כאן,וכולנו באמת מבינות את התחושות
ויודעות על מה את מדברת,ואכפת לנו. ממך.
אני זוכרת תקופות ארוכות שלי בתוך הכאב והקושי האלו,
שהפורום והתמיכה כאן היו דבר שהחזיק אותי מאוד חזק, ונתן לי המון כח.
תרשי לעצמך להשען כאן ולקבל את הכח הזה, אם אין עכשיו מקורות אחרים.

ותזכרי שהיו לך ימים שהרגשת אחרת,
ואני בטוחה שעוד יהיו.
אם רק תקחי נשימה עד שהגל הזה יעבור...
 

The Heretic

New member
ברגעים כאלה

את יכולה להבין שאת היחידה שתמיד תהיי שם, ולא אף אחד אחר.
זאת הבנה דיי כואבת, כי אנחנו תולות הרבה דברים באנשים אחרים- שיתנו לנו להרגיש טוב עם עצמנו.
אבל רק אנחנו יכולים.
וכשאת יושבת וכואבת לך ובא לך להרוס את עצמך, להיפך, תביני כמה שאת לא היית משאירה אף אחת במצב שלך לבד, שאת היית נותנת לאחרים את כל מה שהיית רוצה שיתנו לך. שאת רגישה. ואחרים, שלא בדיוק שם בשבילך כרגע....הם לא יכולים להיות איתך 24 ולתמוך. רק את עם עצמך.
 

hory0

New member
יקרה..

בדידות היא אכן דבר נורא ואיום, ואני מאוד מאוד מבינה לליבך.. ולצערי מזדהה עם תחושותייך עד כאב.

רק שתדעי שאני כאן, קוראת את מה שאת כותבת וחושבת עליך, גם אם לא תמיד ישנן מילים.
הייתי רוצה לשבת לידך ולחבק אותך חזק, חזק ולא להרפות, עד שתרגישי כמה את ראויה לכך, כמה טוב שיש בך, גם אם כרגע נראה שלאנשים אחרים לא אכפת. לצערי התחושה הזו מוכרת לי כל כך..

שולחת חיבוק חזק חזק, ומקווה שיהיה בכך להפיג במעט את תחושת הלבד..
 
למעלה