די!!!!!!!!!!!! נמאס לי לראות אותם מול ה

[אביבקיץ]

אני אוהבת את התשובה

טוב להזכיר לפעמים שאנחנו לא מושלמים, ולא כל מה שאנחנו רוצים אנחנו מצליחים, ויש מגבלות

וכדאי מפעם לפעם לכייל את הציפיות שלנו מעצמנו ומאחרים

 

[מימי מייאו]

לאביב קיץ תודה,ואני יודעת שיש בפורום

כמה אמהות לילדים עם קשיים כמו שלי
מה שלדעתי/משנה מאוד את צורת ההתמודדות

 

[lavendula]

אשרייך

אבל תרצי או לא תרצי, יש חשיבות גם לאופי, מזג ושאר ירקות.
זה לא אומר שלא מנסים, שמוותרים מראש וכו'. פשוט בשלב כלשהו מבינים שלא הכל בשליטתנו גם אם אנחנו מאוד רוצים ומתאמצים, ואי-אפשר לחיות באווירת מלחמה תמידית בבית. גידול ילדים באשר הם הוא ריצה למרחקים ארוכים ולא ריצת 100 מ', ולכן רצוי לשמור את האנרגיות לטווח רחוק.

 

[הפתעות נעימות]

מודה שרוב היום ילדיי מול המחשב. אבל היום הבן

שלי נפגש מיוזמתו עם חבר.
הבת נפגשת כמעט מדיי יום עם חברות בחופש. בשאר הזמן- דבוקה למחשב, כמובן...

אפילו לא רצתה לבוא איתנו לפיקניק משפחתי.

 

[adif11]

הגדול שליהזמין היום חבר ועכשיו שניהם יחד מול

המחשב

 

[חני ב]

העיקר שהם ביחד

 

[הפתעות נעימות]

 

[גמבה מתולתלת]

נו ככה גם אצלי. אמא שלי ראתה את הילדה וחברתה

אצלינו יושבות מול האייפד והאייפוד, כל אחת עם מכשירה, ומשחקות. לא מדברות דקות ארוכות, משחקות. היא היתה בשוק! אמרתי לה: "נולדת אתמול? מה את רוצה שיעשו? ישחקו קלאס? יכינו את עבודת השורשים?יקראו שייקספיר? זה מה שילדים עושים היום!"

 

[מקווה לטוב 20]

ונחזור אליי ,לסבא וסבתא יש בריכה פרטית בבית

כן כן חצי אולימפית ,אבל מושבתת עד יום העצמאות, אז גם העיסוק הזה ירד מהרשימה, גררתי אותם לסינמה סיטי בראשל"צ וחשכו עיניי, תור עד העיר בשביל כמה כרטיסי כניסה עלובים, בסוף נשאר מקום רק באולם היקר יותר, אמרתי חיכיתי חצי שעה בתור אין מצב שאני לא נכנסת איתם, טוב קיבלו באולם כסאות מיוחדים עם פופקורן שתיה וחטיף וזהו, מחר 7 בבוקר כולם מתייצבים ליד האוטו והיידה לנחלים בצפון, לא ייתכן חופש ללא טיול בארץ, כמובן שיתלוננו ללא סוף, לא איכפת לי, הבטלה הזו מטריפה אותי, חג שמח

 

[נושיתי האחת]

אם עוד לא יצאתם תשקלו שוב. עומסים רציניים

בצפון. הייתי שלשום בצפון לביקור אצל אמא שלי. והעומסים היו חוויה מעיקה ביותר.

 

[שקדייה]

גם אצלנו ככה- רק על הפלייסטיישן.

הם פשוט השתלטו לי על קומה שלמה בבית.
הילדים + החבר דה ז'ור..... יושבים ומשחקים... הראש שלהם כבר מרובע והעיניים מזוגגות. זוועת עולם.

 

[lavendula]

והתמונה המתבקשת...

 

[חני ב]

כמה נכון

 

[מקווה לטוב 20]

קמנו בבוקר עם כל התכנונים של הטיול והקטן כולו

פ ו ר ח, הקיצר חיכיתי עד שיקבל אותנו רופא הילדים, כמה טיפות פניסטיל והיידה לדרך, עברנו את בית שאן , תנועה בובלה, אין פקקים ולא כלום, הגענו לקיבוץ ניר דויד, לא נותנים סתם ככה להכנס, הקיצר נסענו לסוג של אגם ליד, בריכה טבעית שכזו, איזו הנאה וכייף, הילדים כ"כ נהנו, אחר כך עשינו מסלול קצר, שלא יגידו שאנחנו פדלאות, תמונות מול מפל מים ממש נחמד, ויאללה הביתה, בדרך איך לא משחקים בטאבלט ארץ עיר, לפחות כולם משתתפים בכייף, הגענו הביתה בשעה 21:00 יאללה הרצנו ציפס סלט ירקות ובשר על האש, לא מזמם סיימנו המתגרד חזר להתגרד קיבל מנה נוספת של פניסטיל, באישור הרופא ומקווה שיהיה בסדר, תוך כדי הטיול אני אומרת לבעלי, בוא נעלה עם הילדים לגלבוע נראה פריחה, אז הם צועקים, לא לא לא , אנחנו רואים יפה מאוד פריחה על הפרצוף של XXXX

 

[הפתעות נעימות]

שירגיש טוב!

 

[מקווה לטוב 20]

המשכנו עם הפורח דחוף בערב חג לשניידר

התכנון היה לעשות את החג אצל משפחה בדרום,באמת הגענו,אבל המצב של הפורח התדרדר והרגליים והידיים התנפחו לו למיימדים לא הגיוניים, הוא סבל מכאבים, הקיצר נסענו שם למר"מ ובטיסה לשניידר עם חשש לדלקת פרקים קשה, (איבחון של רופאה כמובן) תקשיבו, או תקראו יותר נכון , נכון ששניידר הוא בי"ח לילדים, אבל הצוות שקיבל אותנו זוועה, כבר הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, האדישות, אלוהים, יושב ילד מתפתל מכאבים כ ו ל ו פורח ונפוח ו............ כלום ,לא דחוף, עוד רגע מתנפח לו הקנה נשימה ומה? גם אז יהיה לא דחוף?
לא משנה התקבלנו, קיבל עירוי, התעקשו שזו אלרגיה חריפה מאוד וזהו, בשעה 06:00 שוחררנו הביתה עם ילד עם רגליים וידיים נפוחות ותקווה שזה יעבור, קיבלנו מרשם לתרופה מסויימת שקנינו יום למחרת מאז הוא מקבל גם את זה וגם את זה ומה שאפשר ותוך כדי שאני כותבת הוא מתגרד לי כאן בטירוף, לא יודעת מה לעשות איתו,מחכה למחר לרופאת ילדים שתגיד לי מה הלאה.מה שהיה לי מוזר במכתב שחרור שלא ציינו שהרגליים והידיים נפוחות, למה משמיטים דברים שההורים מתלוננים עליהם מה זה כסת"ח?

 

[goldy]

אפשר לדבר עימם *מייד* כשחוזרים מבי"ס

גם אם *את רוצה* שיעשו שקר כלשהו.