G a v ® i e L
New member
די מדכא, לא מומלץ !
אם אתם מתעקשים : איזה נעים מגעם של התמונות הקמוטות האלו, עם השוליים המזוגגות והצהובות מאלף נגיעות, נאיביות ופשטות על נייר שחור ולבן, מביט בהם בתמונה הישנה והצהובה, הדוד והדודה, צעירים מלאי חיים ותקווה, חובקים שם את בנם הצעיר, שלושתם יחד, מחוברים, מלאי רגש ואהבה, עיניים בורקות, כמו צפים בבועה של אושר, אך רק חדי העין יבחינו, איך הזמן שם ברקע שמאחור, אורג להם את גורלו המרושע, איש מהם לא יודע, האל ישמור. הדוד יגאל, בפנים של חלוץ נלהב עדיין לא יודע, איך בערב אחד, קצת אחרי ראש חודש אב. יכה בו השבץ באישון ליל ואין איש שומע, לא יותר מחודשיים אחרי שהיכתה החרב איבדה את תינוקה ביסורים, הדודה נחמה, סתם באיזה ערב, רחמה השחוט יוסר ולא תלד יותר, והבן החסון, שהלך לו לטיול בצפון ציילון, הלך ולא שב, אוי איזה יגון, הנה הם בכסא הגלגלים, בתמונה אחרת, תמונה מבריקה וצבעונית בה רואים לא רק חדי העין, איך שיני הזמן והכאב השחיתו את גופם ונפשם, עכשיו, כבר כמה שנים, נחים את מנוחתם האחרונה, ואני רוצה אותם כמו בתמונה הצהבהבה, נאיבים, טובי מראה ולב, אוהבים ומאוחדים. כך אזכור אותם, כל היתר כבר לא משנה עכשיו. אולי רק לבן החסון, אי שם בצפון ציילון.
אם אתם מתעקשים : איזה נעים מגעם של התמונות הקמוטות האלו, עם השוליים המזוגגות והצהובות מאלף נגיעות, נאיביות ופשטות על נייר שחור ולבן, מביט בהם בתמונה הישנה והצהובה, הדוד והדודה, צעירים מלאי חיים ותקווה, חובקים שם את בנם הצעיר, שלושתם יחד, מחוברים, מלאי רגש ואהבה, עיניים בורקות, כמו צפים בבועה של אושר, אך רק חדי העין יבחינו, איך הזמן שם ברקע שמאחור, אורג להם את גורלו המרושע, איש מהם לא יודע, האל ישמור. הדוד יגאל, בפנים של חלוץ נלהב עדיין לא יודע, איך בערב אחד, קצת אחרי ראש חודש אב. יכה בו השבץ באישון ליל ואין איש שומע, לא יותר מחודשיים אחרי שהיכתה החרב איבדה את תינוקה ביסורים, הדודה נחמה, סתם באיזה ערב, רחמה השחוט יוסר ולא תלד יותר, והבן החסון, שהלך לו לטיול בצפון ציילון, הלך ולא שב, אוי איזה יגון, הנה הם בכסא הגלגלים, בתמונה אחרת, תמונה מבריקה וצבעונית בה רואים לא רק חדי העין, איך שיני הזמן והכאב השחיתו את גופם ונפשם, עכשיו, כבר כמה שנים, נחים את מנוחתם האחרונה, ואני רוצה אותם כמו בתמונה הצהבהבה, נאיבים, טובי מראה ולב, אוהבים ומאוחדים. כך אזכור אותם, כל היתר כבר לא משנה עכשיו. אולי רק לבן החסון, אי שם בצפון ציילון.
