סתם להשכלה כללית, מערכת בתי הדין והרבנות זה לא אותו דבר.
אבל הוויכוח הזה לא שווה את הזמן שמושקע בו. זה ממש לא כל כך עקרוני.
צודק, לא שווה להשקיע זמן באיוולת.
ובכל זאת, כדי שלא תחזור על דבר הטיפשות שוב, ממליצה לקרוא ולהבין כי בית הדין הרבני = רבנות = יישות עצמאית בתוך מערכת המשפט,
ובתי המשפט האזרחיים, שלום, מחוזי ועליון, הנם מערכות עצמאיות נפרדות.
הרשות השופטת מורכבת ממערכת בתי המשפט בישראל שבראשה עומד בית המשפט העליון, וכן מבתי הדין. במערכת בתי המשפט שלוש הערכאות: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. עצמאות הרשות השופטת מובטחת מפני התערבות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
עניינים אזרחיים ופליליים בערכאה ראשונה נדונים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום. בית המשפט המחוזי יושב כבית משפט של ערכאה ראשונה וכבית משפט לערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום. הלכה שפסק בית משפט מחוזי מנחה את בתי משפט השלום.
בית משפט השלום דן בעניינים פלילים ובעניינים אזרחיים. בענייני משפחה הפך בית המשפט השלום לבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט השלום יושב גם כבית משפט שלום לתעבורה, כבית משפט לעניינים מקומיים, כבית משפט לתביעות קטנות וכבית דין לשכירות.
בצד בתי המשפט קיימים בתי דין אשר להם סמכות שיפוט מוגבלת. בתי דין לעבודה – דנים בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעסיק. כן דנים הם בסכסוכים בעניין הסכמים קיבוציים, בתובענות שנוגעות בקופת גמל ותביעות על פי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי לעבודה – דן בערעורים על פסקי דין של בתי דין האזוריים לעבודה, וכן בתובענות בין צדדים להסכם קיבוצי, בין ארגוני עובדים, ובין ארגוני מעבידים, שהן נובעות בעניינים של יחסי עבודה.
בתי הדין הרבניים
בתי הדין פוסקים על פי דין תורה ובהתאם להוראות חוק המופנות אל בתי הדין. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של יהודים וסמכויות בענייני המעמד האישי. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנלוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים הקדשות. בתי הדין פועלים בשתי ערכאות – בתי הדין האזוריים ובית הדין הגדול. ראש המערכת של בתי הדין הרבניים הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול – אחד משני הרבנים הראשיים לישראל. לצדו מכהן מנהל בתי הדין הרבניים, והוא אחראי על ניהול המערכת.
הליך גירושין שהתנהל בבית משפט לעיני משפחה לא יקבל תוקף אלא על ידי מתן גט בבית הדין הרבני בלבד.
לעומת זאת, ישנה השקה בין בית המשפט לעניני משפחה לבית בית הדין הרבני במספר נושאים בלבד.
* בנושאי מזונות, החזקת ילדים, חלוקת רכוש ואפוטרופסות, יש לבתי הדין הרבניים סמכות המקבילה לזו של בתי המשפט הכלליים.
* בענייני ירושות יש לבתי הדין הרבניים סמכות המקבילה לזו של רשם הירושה ובתי המשפט למשפחה, אם קיימת הסכמה של כל הצדדים.
על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953,
ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, הם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים (או בשמם העממי: רבנות!).
לפיכך, בני זוג יהודים החיים בישראל ומבקשים להתגרש כדין נזקקים להסדרת גט אך ורק בבית דין רבני (או בשמו העממי- רבנות!).
כמו כן לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בענייני הקדשות דתיים.
*** אגב, לא חייבים לדעת הכל ולא נורא להתנצל על טעות/ דבר איוולת שהוקלדה קבל עם ופורום).