אני מוקף באנשים רבים במשך היום - אנשים אמיתיים, לא וירטואליים, אנשים שאני אוהב. ואת אף אחד מהם ללא יוצא מן הכלל אינני יכול לשתף במחשבותיי. לו רק היה לי חבר אחד לו הייתי יכול לשפוך את ליבי, היה מצבי שונה לגמרי.
יש כ-1000 או יותר יוצאים בשנה ויש מי יודע כמה עוד רבים יותר שמעדיפים להשאר ולהסתיר את דעותיהם. עושים שידוכים, מתחתנים, מולידים ילדים והחלום תמיד נשאר לא מושג. מה עדיף? אין תשובה כללית נכונה כי כל אדם שונה מהשני אבל אם לצאת אז עדיף לצאת לפני נישואין כאת או אתה עדיין מספיק צעירים להשלים בגרות, ללמוד מקצוע או לעשות תואר ולהצטרף לעולם החופשי. היציאה קשה כקריעת ים סוף ונכונה רק למי שנחוש בדעתו ויש לו תכנית כיצד להתקיים.