אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
דירוג הפורום: מקומות 7-8
- פותח הנושא Rapgamer
- פורסם בתאריך
נתחיל מכמה משפטים על סטף שהודח אצלי 9 ואז נעבור לסיבוב הנוכחי.
קרי בעונה החולפת הוא לגמרי הodd man out שנשאר בטופ 8 שלכם, באיזו צורה שלא תסתכלו על זה- יכולת אישית, הצלחה קבוצתית, ההשפעה האינדבידואלית שלו על הקבוצה. בכל הפרמטרים הוא אחרון כי הוא היה בפירוש פחות טוב מכל היתר השנה. אני חושב שזה unlikely שבגיל 36 המגמה הזאת תתהפך בהשוואה לחבר'ה צעירים ממנו בעשור.
אבל מה אכפת לי, אני מת על סטף ואחרי כל השנים שהייתי במחנה שלו בדיונים מול דוראנט, אני חושב שגם כאן אני בצד הצודק.
עכשיו נעבור לדיון של 7-8 שכולל לחשוף חלק מהקלפים של הסיבוב הבא. בעיני יש טופ 5 בליגה שהם בטייר משל עצמם. זה משאיר שלושה שחקנים בדיון- טייטום, ברנסון ואנט.
סקילסט
סקורינג- ברנסון לטעמי הוא האיכותי ביותר מבין השלושה. היכולת שלו לקלוע מיד ריינג' באחוזים חריגים, עבודת הרגליים והיכולת הטכנית בהגעה לעונשין לצד אחוזי שלשות שיציבים על 40% ומעלה הופכות אותו לסקורר הכי יעיל וגם לאופציה הכי טובה מול סט דיפנס. טייטום ואנט נמצאים לא הרחק מאחור.
פליימייקינג- גם פה יש יתרון קל לטובת ברנסון שאמנם לא מוסר וירטואוז אבל מאבד נורא מעט ביחס לכמה שהוא עם הכדור. יחס האסט'/איב' שלו נושק ל3 (אצלם מתקרב ל2). אצל אדוארדס זו הייתה נקודה חלשה שהוא התקדם בה העונה, טייטום גם סבבה אבל לא מבריק.
הגנה- כאן יש יתרון מוחשי לאנט וטייטום שכל אחד מהם התגבש לכדי שומר טוב מאוד, אנט משיג עצירות מפתח עם הגנת לוקדאון על כוכבי יריבה בעוד שטייטום משמעותי בריבאונד ומספק גמישות רבה בהגנה עם יכולת להתמודד מול מגוון שחקנים. ברנסון פייטר אבל קטן ושחקן הגנה די ממוצע.
העונה החולפת
שלושתם היו טובים מאוד בעונה הרגילה, אמביד נפסל מטעמי כשירות ולכן ברנסון סיים במקום החמישי במירוץ לMVP, טייטום שישי ואנט שביעי.
בפלייאוף ברנסון עשה ריצה מעוררת הערכה שהיה לה וייב אייברסוני (גם אם נקטעה מוקדם יותר מהמקור). הסדרה מול פילדלפיה אמנם הייתה בסיבוב הראשון אבל הרמה שלה לגמרי סיבוב שני.
אנט הצטיין בסוויפ נגד פיניקס, היה נראה לרגע שהוא בדרך להפוך לפנים החדשות של הליגה בסדרה מול דנבר ואז סיים קצת יותר חלש נגד המאבס. בכל מקרה גם ברנסון וגם אנט הוסיפו לרקורד הטוב מלכתחילה שהיה להם בפלייאוף.
טייטום איכשהו לקח אליפות סופר מרשימה מבחינה קבוצתית אבל הרשים הכי פחות מבחינה אישית. אני עדיין חושב שהוא בקלות השחקן המוביל בבוסטון, היכולת שלו לעקם את הגנות היריבה נשמר גם במשחקים שהוא פחות פגע (וצריך לומר- היו יותר מדי כאלה עבור שחקן ברמתו).
INTANGIBLES
אופי- לדעתי אנט מנהיג אמיתי. הוא מאמין בעצמו ובקבוצה באופן שאי אפשר לזייף, נורא קל לחבב אותו וכתוצאה מכך גם להתלכד סביבו. ברנסון מגלם באופן מושלם את מנטליות הnever back down של ת'יבודו והניקס. טייטום יוצא קצת חיוור בהשוואה אליהם אבל הוא לפחות יודע לא להרוס, זה לא מובן מאליו ששחקן בקליבר שלו נותן לדברים לעבוד גם כשהוא פחות טוב מבלי שמנסה לכפות.
קלאץ'- היתרון הולך לברנסון, הוא הכי קר רוח מבין השלושה וזה מתבטא לא רק ביכולת לקלוע את הג'אמפר אלא גם לקבל את ההחלטות הנכונות בשניות שלפני כן. אנט מחזיק במיינדסט הנכון אבל עדיין יכול ליפול לטעויות. טייטום להתרשמותי לא מצטיין בתחום, זה לא בדיוק קלאץ' אבל יש משהו מחשיד בכך ששתי סדרות הקליעה הכי חלשות שלו בשנים האחרונות היו שתי סדרות הפיינלס.
career arc- טייטום עקבי באיזור הזה בדירוג השנים האחרונות שזה יתרון מסוים, מצד שני אנט וברנסון מציגים שיפור עקבי מדי שנה אז אין סיבה לחשוב שהעונה הנוכחית שלהם הייתה חריגה ביכולת.
בניית קבוצה- אני חוזר לנקודה שהסייז קובע, אתה יותר גמיש בבניית קבוצה סביב שחקני כנף עם סייז שיכולים להחזיק ביוסאג' משתנה בהשוואה לרכז נמוך שצריך את הכדור ביד.
אז אחרי הברייקדאון הזה אני אדרג את ברנסון 8 בגלל חיסרון הסייז וההשלכות שלו בהגנה ובגמישות בבניית הקבוצה. טייטום ידורג אצלי 7 כי למרות שהוא ההישגי ביותר, האופי שלו עדיין עומד קצת בסימן שאלה. מי ידורג אצלי שישי זה סוד כמוס שישמר לסיבוב הבא.
קרי בעונה החולפת הוא לגמרי הodd man out שנשאר בטופ 8 שלכם, באיזו צורה שלא תסתכלו על זה- יכולת אישית, הצלחה קבוצתית, ההשפעה האינדבידואלית שלו על הקבוצה. בכל הפרמטרים הוא אחרון כי הוא היה בפירוש פחות טוב מכל היתר השנה. אני חושב שזה unlikely שבגיל 36 המגמה הזאת תתהפך בהשוואה לחבר'ה צעירים ממנו בעשור.
אבל מה אכפת לי, אני מת על סטף ואחרי כל השנים שהייתי במחנה שלו בדיונים מול דוראנט, אני חושב שגם כאן אני בצד הצודק.
עכשיו נעבור לדיון של 7-8 שכולל לחשוף חלק מהקלפים של הסיבוב הבא. בעיני יש טופ 5 בליגה שהם בטייר משל עצמם. זה משאיר שלושה שחקנים בדיון- טייטום, ברנסון ואנט.
סקילסט
סקורינג- ברנסון לטעמי הוא האיכותי ביותר מבין השלושה. היכולת שלו לקלוע מיד ריינג' באחוזים חריגים, עבודת הרגליים והיכולת הטכנית בהגעה לעונשין לצד אחוזי שלשות שיציבים על 40% ומעלה הופכות אותו לסקורר הכי יעיל וגם לאופציה הכי טובה מול סט דיפנס. טייטום ואנט נמצאים לא הרחק מאחור.
פליימייקינג- גם פה יש יתרון קל לטובת ברנסון שאמנם לא מוסר וירטואוז אבל מאבד נורא מעט ביחס לכמה שהוא עם הכדור. יחס האסט'/איב' שלו נושק ל3 (אצלם מתקרב ל2). אצל אדוארדס זו הייתה נקודה חלשה שהוא התקדם בה העונה, טייטום גם סבבה אבל לא מבריק.
הגנה- כאן יש יתרון מוחשי לאנט וטייטום שכל אחד מהם התגבש לכדי שומר טוב מאוד, אנט משיג עצירות מפתח עם הגנת לוקדאון על כוכבי יריבה בעוד שטייטום משמעותי בריבאונד ומספק גמישות רבה בהגנה עם יכולת להתמודד מול מגוון שחקנים. ברנסון פייטר אבל קטן ושחקן הגנה די ממוצע.
העונה החולפת
שלושתם היו טובים מאוד בעונה הרגילה, אמביד נפסל מטעמי כשירות ולכן ברנסון סיים במקום החמישי במירוץ לMVP, טייטום שישי ואנט שביעי.
בפלייאוף ברנסון עשה ריצה מעוררת הערכה שהיה לה וייב אייברסוני (גם אם נקטעה מוקדם יותר מהמקור). הסדרה מול פילדלפיה אמנם הייתה בסיבוב הראשון אבל הרמה שלה לגמרי סיבוב שני.
אנט הצטיין בסוויפ נגד פיניקס, היה נראה לרגע שהוא בדרך להפוך לפנים החדשות של הליגה בסדרה מול דנבר ואז סיים קצת יותר חלש נגד המאבס. בכל מקרה גם ברנסון וגם אנט הוסיפו לרקורד הטוב מלכתחילה שהיה להם בפלייאוף.
טייטום איכשהו לקח אליפות סופר מרשימה מבחינה קבוצתית אבל הרשים הכי פחות מבחינה אישית. אני עדיין חושב שהוא בקלות השחקן המוביל בבוסטון, היכולת שלו לעקם את הגנות היריבה נשמר גם במשחקים שהוא פחות פגע (וצריך לומר- היו יותר מדי כאלה עבור שחקן ברמתו).
INTANGIBLES
אופי- לדעתי אנט מנהיג אמיתי. הוא מאמין בעצמו ובקבוצה באופן שאי אפשר לזייף, נורא קל לחבב אותו וכתוצאה מכך גם להתלכד סביבו. ברנסון מגלם באופן מושלם את מנטליות הnever back down של ת'יבודו והניקס. טייטום יוצא קצת חיוור בהשוואה אליהם אבל הוא לפחות יודע לא להרוס, זה לא מובן מאליו ששחקן בקליבר שלו נותן לדברים לעבוד גם כשהוא פחות טוב מבלי שמנסה לכפות.
קלאץ'- היתרון הולך לברנסון, הוא הכי קר רוח מבין השלושה וזה מתבטא לא רק ביכולת לקלוע את הג'אמפר אלא גם לקבל את ההחלטות הנכונות בשניות שלפני כן. אנט מחזיק במיינדסט הנכון אבל עדיין יכול ליפול לטעויות. טייטום להתרשמותי לא מצטיין בתחום, זה לא בדיוק קלאץ' אבל יש משהו מחשיד בכך ששתי סדרות הקליעה הכי חלשות שלו בשנים האחרונות היו שתי סדרות הפיינלס.
career arc- טייטום עקבי באיזור הזה בדירוג השנים האחרונות שזה יתרון מסוים, מצד שני אנט וברנסון מציגים שיפור עקבי מדי שנה אז אין סיבה לחשוב שהעונה הנוכחית שלהם הייתה חריגה ביכולת.
בניית קבוצה- אני חוזר לנקודה שהסייז קובע, אתה יותר גמיש בבניית קבוצה סביב שחקני כנף עם סייז שיכולים להחזיק ביוסאג' משתנה בהשוואה לרכז נמוך שצריך את הכדור ביד.
אז אחרי הברייקדאון הזה אני אדרג את ברנסון 8 בגלל חיסרון הסייז וההשלכות שלו בהגנה ובגמישות בבניית הקבוצה. טייטום ידורג אצלי 7 כי למרות שהוא ההישגי ביותר, האופי שלו עדיין עומד קצת בסימן שאלה. מי ידורג אצלי שישי זה סוד כמוס שישמר לסיבוב הבא.
טייק טוב יובל
8. ג׳יילן בראנסון
קודם כל מגיע לו להיות בטופ 10, לא חושב שיש למישהו פה ספק. השיטה של תיבודו בהחלט נותנת לרכז הפותח לזרוח, אבל גם מפילה עליו הרבה אחריות, שבראנסון עמד בה עם מנהיגות, יעילות (42 אחוז לשלוש השנה, זה היה וויק ספוט שלו כן), ואקספלוסיביות מתי שצריך (פלייאוף).
כמובן שהשיטה של תיבס גם גרמה להם להגיע לשלבים המכריעים בלי חצי סגל ולדעתי גם בראנסון עצמו לא שיחק במשחק או בשניים האחרונים בגלל פציעה.
הבעיה היא עד לאיפה אפשר למתוח את זה. תוציאו רגע את סטף מהמשוואה, ותראו שמאז אייזיה תומאס והבאד בויז, לא זכתה אף קבוצה שהשחקן הכי טוב שלה הוא רכז או גארד קטן. ושיחקו כמה גארדים ראויים בליגה מאז - טימי הארדוואי, גארי פייטון, סטוקטון, ג׳ייסון קיד, סטיב נאש, מארברי וסטיבי פרנסיס, דריק רוז, כריס פול ומי שהגיע הכי קרוב - אלן אייברסון. סייז זה בעייתי ובראנסון קטן ולא שומר טוב (לא יודע אם זה משנה, שימו לב שברשימה הנ״ל יש שומרים מעולים) אז כאילו אם מראש אתה כשחקן שם תקרה מסויימת על הקבוצה שלך, אני לא יכול לשים אותך מעל כל המנפצי תקרות שיש פה בעשיריה.
עונה מדהימה של בראנסון, אנימחושב שהוא טיפס אצלי 15+ מקומות משנה שעברה.
7. אנטוני אדוארדס
אנטמן נתן עונה טובה אבל באמת בפלייאוף פרח לדעתי. סוג של מסיבת התבגרות עבורו. היו פדיחות במאני טיים - סה״כ עדיין די ילד - אבל הבחור פשוט שחקן. מנהיג מלידה. מתחייב להגנה כשצריך, וזה לא רק השוט בלוקינג אלא גם הפייסאפ און בול, כשצריך. ממש מזכיר לי את ווייד בקטע הזה שהיה פנטסטי. בכלל יש בו המון ווייד והמון ג׳ורדן. גם כמרואיין, כנות וחוסר פחד, אחרי שנים של לברון המזוייף, הליגה אשכרה משוועת לאותנטיות של האיש הזה.
הוא גם הרוויח את המיקום הזה כי גם הוולבס רצו רחוק בפלייאוף, רוב הזמן הובילו את הליגה במאזן, ובסך הכל בעיני הסגל מסביב רחוק ממרשים. גובר עם עונה פנטסטית אבל עדיין סוג של מינוס בהתקפה. קונלי מצויין אבל כבר די מבוגר, היה צריך לקחת משחק לנוח בסדרה שהודחו. מקדניאלס לג׳יט אבל לא כוכב. טאונס עם האישיוז שלו, הספסל לא גרוע אבל לא להיט.
בהתחשב בזה שביציאה מהשער אנט צפוי להצבגר ולהשתפר, אז נראה אותו בטופ 5 sooner rather than later
8. ג׳יילן בראנסון
קודם כל מגיע לו להיות בטופ 10, לא חושב שיש למישהו פה ספק. השיטה של תיבודו בהחלט נותנת לרכז הפותח לזרוח, אבל גם מפילה עליו הרבה אחריות, שבראנסון עמד בה עם מנהיגות, יעילות (42 אחוז לשלוש השנה, זה היה וויק ספוט שלו כן), ואקספלוסיביות מתי שצריך (פלייאוף).
כמובן שהשיטה של תיבס גם גרמה להם להגיע לשלבים המכריעים בלי חצי סגל ולדעתי גם בראנסון עצמו לא שיחק במשחק או בשניים האחרונים בגלל פציעה.
הבעיה היא עד לאיפה אפשר למתוח את זה. תוציאו רגע את סטף מהמשוואה, ותראו שמאז אייזיה תומאס והבאד בויז, לא זכתה אף קבוצה שהשחקן הכי טוב שלה הוא רכז או גארד קטן. ושיחקו כמה גארדים ראויים בליגה מאז - טימי הארדוואי, גארי פייטון, סטוקטון, ג׳ייסון קיד, סטיב נאש, מארברי וסטיבי פרנסיס, דריק רוז, כריס פול ומי שהגיע הכי קרוב - אלן אייברסון. סייז זה בעייתי ובראנסון קטן ולא שומר טוב (לא יודע אם זה משנה, שימו לב שברשימה הנ״ל יש שומרים מעולים) אז כאילו אם מראש אתה כשחקן שם תקרה מסויימת על הקבוצה שלך, אני לא יכול לשים אותך מעל כל המנפצי תקרות שיש פה בעשיריה.
עונה מדהימה של בראנסון, אנימחושב שהוא טיפס אצלי 15+ מקומות משנה שעברה.
7. אנטוני אדוארדס
אנטמן נתן עונה טובה אבל באמת בפלייאוף פרח לדעתי. סוג של מסיבת התבגרות עבורו. היו פדיחות במאני טיים - סה״כ עדיין די ילד - אבל הבחור פשוט שחקן. מנהיג מלידה. מתחייב להגנה כשצריך, וזה לא רק השוט בלוקינג אלא גם הפייסאפ און בול, כשצריך. ממש מזכיר לי את ווייד בקטע הזה שהיה פנטסטי. בכלל יש בו המון ווייד והמון ג׳ורדן. גם כמרואיין, כנות וחוסר פחד, אחרי שנים של לברון המזוייף, הליגה אשכרה משוועת לאותנטיות של האיש הזה.
הוא גם הרוויח את המיקום הזה כי גם הוולבס רצו רחוק בפלייאוף, רוב הזמן הובילו את הליגה במאזן, ובסך הכל בעיני הסגל מסביב רחוק ממרשים. גובר עם עונה פנטסטית אבל עדיין סוג של מינוס בהתקפה. קונלי מצויין אבל כבר די מבוגר, היה צריך לקחת משחק לנוח בסדרה שהודחו. מקדניאלס לג׳יט אבל לא כוכב. טאונס עם האישיוז שלו, הספסל לא גרוע אבל לא להיט.
בהתחשב בזה שביציאה מהשער אנט צפוי להצבגר ולהשתפר, אז נראה אותו בטופ 5 sooner rather than later
הספסל של מינסוטה מהטובים בליגה אם לא הכי טוב בליגה.
ולגבי המנהיגות של אדוארדס, גם אני שיבחתי אותה, אין את התחושה שהוא טיפה פרונט ראנרי במנהיגות? כאילו הוא מגיע לרמוס ושהקבוצה רצה זה עובד מדהים, מצד שני שנתקלים בקשיים אני לא בטוח שהוא עדיין רתם שלוות נפש (יגיע עם הניסיון והקבלות) אמינה שתשדר לאחרים שהוא בשליטה על המצב. מנסה לומר שבסדרה מול דאלאס, הרגשתי ווייב שבגלל שאין לו על מה ללכלך, הווקאליות שלו פחות משפיעה על חבריו.
ולגבי המנהיגות של אדוארדס, גם אני שיבחתי אותה, אין את התחושה שהוא טיפה פרונט ראנרי במנהיגות? כאילו הוא מגיע לרמוס ושהקבוצה רצה זה עובד מדהים, מצד שני שנתקלים בקשיים אני לא בטוח שהוא עדיין רתם שלוות נפש (יגיע עם הניסיון והקבלות) אמינה שתשדר לאחרים שהוא בשליטה על המצב. מנסה לומר שבסדרה מול דאלאס, הרגשתי ווייב שבגלל שאין לו על מה ללכלך, הווקאליות שלו פחות משפיעה על חבריו.
בסופו של יום אנטמן עוד לא בן 23 קשה לצפות שהכל יהיה אצלו מאוזן ומחובר איפה שצריך. מנהיג אדיר לגילו. גם לוקה היה כך בגילו אבל הבכי לשופטים הוריד לדעתי, אבל זה מישור ההשוואה בעיני…הספסל של מינסוטה מהטובים בליגה אם לא הכי טוב בליגה.
ולגבי המנהיגות של אדוארדס, גם אני שיבחתי אותה, אין את התחושה שהוא טיפה פרונט ראנרי במנהיגות? כאילו הוא מגיע לרמוס ושהקבוצה רצה זה עובד מדהים, מצד שני שנתקלים בקשיים אני לא בטוח שהוא עדיין רתם שלוות נפש (יגיע עם הניסיון והקבלות) אמינה שתשדר לאחרים שהוא בשליטה על המצב. מנסה לומר שבסדרה מול דאלאס, הרגשתי ווייב שבגלל שאין לו על מה ללכלך, הווקאליות שלו פחות משפיעה על חבריו.
בקשר לספסל האמת שזה דיון מעניין, כתבתי את הדברים כ-after thought. שכחתי מנאז ריד, ובאמת שכאילו מונטה מוריס, שייק מילטון, מקלופלין, קייל אנדרסון וניקיל לא בדיוק עושים לי את זה. הם כן אבל עמוקים משזכרתי.
ספסלים אחרים שראויים לציון - ניקס (הארטנטשטיין, דיוס, דונטה/הארט), פליקנס עמוקים מאוד, מג׳יק, והת׳אנדר. הרייטינג ספסל הכי טוב אגב היה של הסלטיקס, אני מניח כי החמישיה מאוד חזקה אז תמיד שחקני הספסל משחקים עם כוכבים. יש משהו אבל בלבנות ספסל עם רול פליירס יעודיים, שכל אחד מהם עושה את התפקיד שלו ממש טוב והם משחקים באותו הסיסטם.
הספסל של הפייסרס גם שינה משחקים, אפילן בפלייאוף, ובמיוחד לפני הטרייד על סיאקם שקצת צמצם שם את הרוטציה. גם הקליפרס עמוקים.
בקיצור גם אם הספסל של הוולבס היה הכי טוב, זה לא באופן חריג בעיני.
מבחינת מנהיגות אנט לוקח את לוקה בעיני בקלות. אחת הסיבות לכישלון של דאלאס לפני שנה זו אנטי מנהיגות של לוקה. השנה שיפר את הפן הזה.בסופו של יום אנטמן עוד לא בן 23 קשה לצפות שהכל יהיה אצלו מאוזן ומחובר איפה שצריך. מנהיג אדיר לגילו. גם לוקה היה כך בגילו אבל הבכי לשופטים הוריד לדעתי, אבל זה מישור ההשוואה בעיני…
מסכים עם רוב הקבוצות שציינת, קח בחשבון שאחד משחקני הספסל היותר טוב באינדיאנה (מת'ורין) נפצע רוב העונה.ספסלים אחרים שראויים לציון - ניקס (הארטנטשטיין, דיוס, דונטה/הארט), פליקנס עמוקים מאוד, מג׳יק, והת׳אנדר. הרייטינג ספסל הכי טוב אגב היה של הסלטיקס, אני מניח כי החמישיה מאוד חזקה אז תמיד שחקני הספסל משחקים עם כוכבים. יש משהו אבל בלבנות ספסל עם רול פליירס יעודיים, שכל אחד מהם עושה את התפקיד שלו ממש טוב והם משחקים באותו הסיסטם.
הספסל של הפייסרס גם שינה משחקים, אפילן בפלייאוף, ובמיוחד לפני הטרייד על סיאקם שקצת צמצם שם את הרוטציה. גם הקליפרס עמוקים.
אגב רק עכשיו שמתי לב להערה שלך לגבי אייברסון שאני רחוק מלהסכים איתך. בעיני קיד ונאש התקרבו לקחת אליפות הרבה יותר ממנו. סטוקטון גם, אבל לא בדיוק היה שם האלפא.
צודק על קיד, נאש לא עשה גמר.מבחינת מנהיגות אנט לוקח את לוקה בעיני בקלות. אחת הסיבות לכישלון של דאלאס לפני שנה זו אנטי מנהיגות של לוקה. השנה שיפר את הפן הזה.
מסכים עם רוב הקבוצות שציינת, קח בחשבון שאחד משחקני הספסל היותר טוב באינדיאנה (מת'ורין) נפצע רוב העונה.
אגב רק עכשיו שמתי לב להערה שלך לגבי אייברסון שאני רחוק מלהסכים איתך. בעיני קיד ונאש התקרבו לקחת אליפות הרבה יותר ממנו. סטוקטון גם, אבל לא בדיוק היה שם האלפא.
בכל מקרה אני חושב שבראנסון הרבה יותר דומה לאייברסון (סקורר) מאשר לקיד (אולאראונד), אז זו דוגמא יותר רלוונטית, ובכל מקרה לא משפיע על הטיעון.
קיד גם חריג כי הוא לא בדיוק היה גארד קטן, אבל כן היה הרכז והשחקן הטוב בקבוצתו והמנהיג שלה כמו בראנסון.
כן, אני לא חולק על הטענה הכללית שקשה יותר לגארדים קטנים.צודק על קיד, נאש לא עשה גמר.
בכל מקרה אני חושב שבראנסון הרבה יותר דומה לאייברסון (סקורר) מאשר לקיד (אולאראונד), אז זו דוגמא יותר רלוונטית, ובכל מקרה לא משפיע על הטיעון.
קיד גם חריג כי הוא לא בדיוק היה גארד קטן, אבל כן היה הרכז והשחקן הטוב בקבוצתו והמנהיג שלה כמו בראנסון.
נאש לא עשה גמר אבל לדעתי פיניקס שלו הייתה הרבה יותר קרובה לקחת אליפות מאשר פילדלפיה של אייברסון.
אייברסון עקץ פיינלס בעונת אובר אצ'יבינג אחת אבל הקבוצה באמת לא הייתה כזאת טובה והם לא התקרבו לשחזר את ההישג הזה. פיניקס של נאש הייתה עם סיכוי יותר ריאלי ועשו מספר ריצות עמוקות, היו חסרים את הגרוש ללירה (ומי יודע איך הייתה נגמרת הסדרה נגד הספרס לולא הbody check שהורי דפק לנאש וההרחקות בעקבותיה). לכן אני חושב שנאש היה "קרוב יותר" למרות שנעצר בשלב מוקדם יותר.
8. ברונסון
מעבר למה שנאמר הייתי מציין שברונסון סחט 500 צ'ארג'ס העונה, משמע הוסיף אלמנט חיובי בהגנה ובכך הפך לשחקן שמהטל בשופטים באופן הכי מקיף בליגה, זה ממש two way flopping. הוא ווינר קשוח, ממציא ניצחונות יש מאין.
נקודה נוספת שלא נגענו בה היא שהוא בשיאו עם הכדור ביד והוא צריך אותו. לעיתים צריך לקבל feel לשומר שלו (בעיקר לשומרים עם סייז), צריך להרגיש טיפה את השיפוט, הכדרור מסוגל להפוך הכרח לקאונטרים והמשחק המנטלי בינו לבין השומר שלו. חלק מזה תוצאה של הצפיפות בניקס וחלק תוצאה של הסגנון.
התגובה של נועם לגבי גארדים נמוכים מעידה על מורכבות אך צריך להוסיף שחלק מהדוגמאות נוגעות למקריות. אייברסון הגיע לגמר מול צמד שחקני טופ 12 אול טיים, רוז והארדוואי נפצעו לפני השיא, פול, פייטון, סטוקטון וקיד עשו גמר שזה הישג נפלא בפני עצמו ונאש אמור היה לעשות לפחות אחד. וכמובן שיש שם נוסף מלבד זיק שזכה באליפויות והוא מדורג ממש עכשיו.
7. סטף
מה לא נאמר על הערימה של זבל הזה. הגוזל מדליות אולימפיות מיוקיץ הזה. הסינוואר מסן פרנסיסקו הזה. וואלה יובל בהטרלה מופתית דירג אותו בשביל שאני יאלץ לצאת להגנתו.
כאמור, אני לא חושב שהשורה התחתונה לעונה הזאת הייתה מחויבת למציאות, כמו שעונות של שחקנים טובים אחרים (מבוגרים יותר ופחות) בקבוצות גרועות לא תמיד מחויבות למציאות מבחינת הרושם שלהן.
קבוצות לוקחות עוד ועוד שלשות בשביל לייצר ריווח/יתרון על ההגנה שסטף משיג כמעט לבד מעצם קיומו. עדיין לוקח 11 שלשות למשחק וקולע אותן ב41%, מוסר נפלא שרק משווע לקו סטאר לאחר שנים של הובלה אישית בגילו המופלג מקצועית, ואם אפשר להוסיף צוות מסייע מאוזן טיימלנית, או נפשית, או גם וגם, מה טוב.
מעבר למה שנאמר הייתי מציין שברונסון סחט 500 צ'ארג'ס העונה, משמע הוסיף אלמנט חיובי בהגנה ובכך הפך לשחקן שמהטל בשופטים באופן הכי מקיף בליגה, זה ממש two way flopping. הוא ווינר קשוח, ממציא ניצחונות יש מאין.
נקודה נוספת שלא נגענו בה היא שהוא בשיאו עם הכדור ביד והוא צריך אותו. לעיתים צריך לקבל feel לשומר שלו (בעיקר לשומרים עם סייז), צריך להרגיש טיפה את השיפוט, הכדרור מסוגל להפוך הכרח לקאונטרים והמשחק המנטלי בינו לבין השומר שלו. חלק מזה תוצאה של הצפיפות בניקס וחלק תוצאה של הסגנון.
התגובה של נועם לגבי גארדים נמוכים מעידה על מורכבות אך צריך להוסיף שחלק מהדוגמאות נוגעות למקריות. אייברסון הגיע לגמר מול צמד שחקני טופ 12 אול טיים, רוז והארדוואי נפצעו לפני השיא, פול, פייטון, סטוקטון וקיד עשו גמר שזה הישג נפלא בפני עצמו ונאש אמור היה לעשות לפחות אחד. וכמובן שיש שם נוסף מלבד זיק שזכה באליפויות והוא מדורג ממש עכשיו.
7. סטף
מה לא נאמר על הערימה של זבל הזה. הגוזל מדליות אולימפיות מיוקיץ הזה. הסינוואר מסן פרנסיסקו הזה. וואלה יובל בהטרלה מופתית דירג אותו בשביל שאני יאלץ לצאת להגנתו.
כאמור, אני לא חושב שהשורה התחתונה לעונה הזאת הייתה מחויבת למציאות, כמו שעונות של שחקנים טובים אחרים (מבוגרים יותר ופחות) בקבוצות גרועות לא תמיד מחויבות למציאות מבחינת הרושם שלהן.
קבוצות לוקחות עוד ועוד שלשות בשביל לייצר ריווח/יתרון על ההגנה שסטף משיג כמעט לבד מעצם קיומו. עדיין לוקח 11 שלשות למשחק וקולע אותן ב41%, מוסר נפלא שרק משווע לקו סטאר לאחר שנים של הובלה אישית בגילו המופלג מקצועית, ואם אפשר להוסיף צוות מסייע מאוזן טיימלנית, או נפשית, או גם וגם, מה טוב.
הטייק המקורי היה אמור להיות אקסקלודינג סטף כי הוא לא סתם גארד קטן, אלא הקליע הגדול בהיסטוריה and its not even close, ככה שקשה לי לשים אותו באותה קבוצה עם השמות שהזכרתי.8. ברונסון
מעבר למה שנאמר הייתי מציין שברונסון סחט 500 צ'ארג'ס העונה, משמע הוסיף אלמנט חיובי בהגנה ובכך הפך לשחקן שמהטל בשופטים באופן הכי מקיף בליגה, זה ממש two way flopping. הוא ווינר קשוח, ממציא ניצחונות יש מאין.
נקודה נוספת שלא נגענו בה היא שהוא בשיאו עם הכדור ביד והוא צריך אותו. לעיתים צריך לקבל feel לשומר שלו (בעיקר לשומרים עם סייז), צריך להרגיש טיפה את השיפוט, הכדרור מסוגל להפוך הכרח לקאונטרים והמשחק המנטלי בינו לבין השומר שלו. חלק מזה תוצאה של הצפיפות בניקס וחלק תוצאה של הסגנון.
התגובה של נועם לגבי גארדים נמוכים מעידה על מורכבות אך צריך להוסיף שחלק מהדוגמאות נוגעות למקריות. אייברסון הגיע לגמר מול צמד שחקני טופ 12 אול טיים, רוז והארדוואי נפצעו לפני השיא, פול, פייטון, סטוקטון וקיד עשו גמר שזה הישג נפלא בפני עצמו ונאש אמור היה לעשות לפחות אחד. וכמובן שיש שם נוסף מלבד זיק שזכה באליפויות והוא מדורג ממש עכשיו.
7. סטף
מה לא נאמר על הערימה של זבל הזה. הגוזל מדליות אולימפיות מיוקיץ הזה. הסינוואר מסן פרנסיסקו הזה. וואלה יובל בהטרלה מופתית דירג אותו בשביל שאני יאלץ לצאת להגנתו.
כאמור, אני לא חושב שהשורה התחתונה לעונה הזאת הייתה מחויבת למציאות, כמו שעונות של שחקנים טובים אחרים (מבוגרים יותר ופחות) בקבוצות גרועות לא תמיד מחויבות למציאות מבחינת הרושם שלהן.
קבוצות לוקחות עוד ועוד שלשות בשביל לייצר ריווח/יתרון על ההגנה שסטף משיג כמעט לבד מעצם קיומו. עדיין לוקח 11 שלשות למשחק וקולע אותן ב41%, מוסר נפלא שרק משווע לקו סטאר לאחר שנים של הובלה אישית בגילו המופלג מקצועית, ואם אפשר להוסיף צוות מסייע מאוזן טיימלנית, או נפשית, או גם וגם, מה טוב.
8. ברונסון
פאק איזו קפיצה מטורפת השחקן הזה עשה!
שחקן מהדור הישן, כזה שבא לעשות הכל על המגרש דםצאם מצסו הםמזי לא בהכרח מאפשר את זה.
והפשרה שלו על השכר רק מעלה את הערך שלו עוד יותר בעיניי.
אם נסתכל על כישרון נטו, הוא כנראה לא שייך לעשיריה הראשונה אבל כשמסתכלים על החבילה הכוללת, הוא בהחלט שם.
בעל הבית של הניקס לטוב ולרע.
לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני בעדם.
7. סטף
האמת שאין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבתם ובגדול אני גם די מסכים עם מה שיובל כתב.
אבל עם נעשה הקבלה ללברון ודוראנט אז אני חושב שצריך לקחת בחשבון את העובדה שסטף שיחק העומה עם קבוצה גוססת ואין לו את בוקר ובטח לא את דיוויס ולמרות שהוא לא ראה פלייאוף, עדיין הוא שווה כמה מקומות מעלייהם בעיניי.
פאק איזו קפיצה מטורפת השחקן הזה עשה!
שחקן מהדור הישן, כזה שבא לעשות הכל על המגרש דםצאם מצסו הםמזי לא בהכרח מאפשר את זה.
והפשרה שלו על השכר רק מעלה את הערך שלו עוד יותר בעיניי.
אם נסתכל על כישרון נטו, הוא כנראה לא שייך לעשיריה הראשונה אבל כשמסתכלים על החבילה הכוללת, הוא בהחלט שם.
בעל הבית של הניקס לטוב ולרע.
לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני בעדם.
7. סטף
האמת שאין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבתם ובגדול אני גם די מסכים עם מה שיובל כתב.
אבל עם נעשה הקבלה ללברון ודוראנט אז אני חושב שצריך לקחת בחשבון את העובדה שסטף שיחק העומה עם קבוצה גוססת ואין לו את בוקר ובטח לא את דיוויס ולמרות שהוא לא ראה פלייאוף, עדיין הוא שווה כמה מקומות מעלייהם בעיניי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.