על צ'ט דיברנו מספיק, אני שמח שאתה אומר שאתה מחריג אותו.מבחינתי כן
צ'ט התבקש להיות מספר 3 בסיטואציה מאתגרת וייחודית ויצא לי להסביר שאני קצת מחריג אותו בגלל הערך שלו כסקילד ביג בעמדות הפנים.
ברידג'ס התבקש לשמר מאזן/מיקום לפלייאוף שליש עונה בקבוצה חדשה ועמד במשימה, פלוס הוסיף 23 בממוצע בסדרה מול פילי וכן גם להיות השחקן הכי טוב בקבוצה של 32 ניצחונות יש ערך. לפני כן היה 4 בקבוצה של פיינלס ולקראת סוף התקופה בפיניקס 3.
ברידג'ס אתה אומר במילים אחרות שהייתה לו שליש עונה בסטנדרט גבוה וקריירה שלמה מסביב שלא הייתה ברמה של טופ 35.
זה סבבה שאתה מדרג קצת שונה ממני. אבל להפוך את הרף של טופ 35 לאיזה קריטריון שמצריך רקורד ממושך של יכולת X- בוא, גם בדירוג שלך זה לא.
אני נכנס לזה בעיניים פקוחות. בסופו של דבר יש הרבה שחקנים ברמה דומה ואתה צריך לדרג מישהו מהם יותר גבוה. לא סתם העברתי טייר שמדגיש את זה שוויט יותר קרוב למקום 43 מאשר למקום 33. אז בתוך האיזור הצפוף הזה צריך לתת למישהו את האדג', מבחינתי ללכת עם השחקן שעשה עונה ממש טובה ולקח אליפות זה לגיטימי לגמרי. גם אם ארון גורדון ירד קצת בדירוג השנה (עדיין נכנס אצלי ל50) או שוויט ירד קצת בדירוג של שנה הבאה (עוד נראה לגבי זה).לא חושב שזו הגדרה משקפת בגלל הפער המצומצם בחשיבות/יכולת והתחרות. הערך המשתמע של להיות מספר 3 באלופה איכותית שונה ממה שקרה בפועל.
תגמול לפעמים יוצא עקום. את גורדון הייתה לי תחושה שדירגנו גבוה מדי, כמובן קרה דבר דומה עם ברוס בראון והיו גם פול ו-וויגינס שלבסוף שניהם התנדפו.