אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
דירוג הפורום: מקומות 14-16
- פותח הנושא Rapgamer
- פורסם בתאריך
שלי
16. מיצ'ל- הוא האבטיפוס של שחקן באיזור הזה בדירוג- אופציה ראשונה בהתקפה שיוביל אותך לפלייאוף בכל שנה אבל לא הרבה יותר רחוק מזה. הוא הזכיר את מוניטין הפלייאוף המוצלח שלו עם משחקים גדולים בגיים 6-7 העונה אבל נתקל בתקרת זכוכית עם מגבלת הסייז שלו והעובדה שהוא די ממוצע בתחומים שאינם סקורינג. אני חושב שמקום 16 משאיר אותו קצת מקופח בהתחשב בעונה הטובה שהייתה לו אבל העדפתי את שני השחקנים הבאים על פניו, כל אחד וסיבותיו.
15. הליבורטון- יש להאלי קייס די מורכב: מצד אחד הוא השחקן הטוב באינדי בפער, קבוצה של גמר איזורי. מצד שני זו קבוצה עם אחד הספסלים הכי חזקים בליגה, והם פגשו יריבות פצועות. on top of that יש את הטענה שהוא שיחק בכשירות חלקית בחצי השני של העונה. בסופו של דבר נתתי לו את האדג' על היריבים בעיקר בגלל שאני מאמין באימפקט הקבוצתי שיש לו כfloor general, בין אם באינדיאנה או בסיטואציה אחרת. עדיין צריך לציין שהוא שחקן הגנה מהגרועים שנכנסו אצלי לדירוג, קפיצת המדרגה הבאה צריכה לקרות שם.
14. באטלר- לא נלהב לדרג אותו השנה כי הוא clearly מעלה רמה בפלייאוף והרי השנה נפצע ולא שותף, זה גם התבטא בדירוגים נמוכים באופן חריג אצל חלקכם. בכל זאת החלטנו לדרג אז אני שם אותו לא פה-לא שם. עונה פאסיבית שלו אפילו יותר מהרגיל מדרדרת אותו לטייר הזה (בשנים האחרונות היה טייר גבוה יותר סביב הטופ 10) אבל אני לא מוריד אותו הלאה בדירוג לפחות עד שאראה בפלייאוף שאין לו את הextra gear.
16. מיצ'ל- הוא האבטיפוס של שחקן באיזור הזה בדירוג- אופציה ראשונה בהתקפה שיוביל אותך לפלייאוף בכל שנה אבל לא הרבה יותר רחוק מזה. הוא הזכיר את מוניטין הפלייאוף המוצלח שלו עם משחקים גדולים בגיים 6-7 העונה אבל נתקל בתקרת זכוכית עם מגבלת הסייז שלו והעובדה שהוא די ממוצע בתחומים שאינם סקורינג. אני חושב שמקום 16 משאיר אותו קצת מקופח בהתחשב בעונה הטובה שהייתה לו אבל העדפתי את שני השחקנים הבאים על פניו, כל אחד וסיבותיו.
15. הליבורטון- יש להאלי קייס די מורכב: מצד אחד הוא השחקן הטוב באינדי בפער, קבוצה של גמר איזורי. מצד שני זו קבוצה עם אחד הספסלים הכי חזקים בליגה, והם פגשו יריבות פצועות. on top of that יש את הטענה שהוא שיחק בכשירות חלקית בחצי השני של העונה. בסופו של דבר נתתי לו את האדג' על היריבים בעיקר בגלל שאני מאמין באימפקט הקבוצתי שיש לו כfloor general, בין אם באינדיאנה או בסיטואציה אחרת. עדיין צריך לציין שהוא שחקן הגנה מהגרועים שנכנסו אצלי לדירוג, קפיצת המדרגה הבאה צריכה לקרות שם.
14. באטלר- לא נלהב לדרג אותו השנה כי הוא clearly מעלה רמה בפלייאוף והרי השנה נפצע ולא שותף, זה גם התבטא בדירוגים נמוכים באופן חריג אצל חלקכם. בכל זאת החלטנו לדרג אז אני שם אותו לא פה-לא שם. עונה פאסיבית שלו אפילו יותר מהרגיל מדרדרת אותו לטייר הזה (בשנים האחרונות היה טייר גבוה יותר סביב הטופ 10) אבל אני לא מוריד אותו הלאה בדירוג לפחות עד שאראה בפלייאוף שאין לו את הextra gear.
נערך לאחרונה ב:
מדרג ומגיב ליובל על הדרך
16. הליבורטון
לא רוצה ללכלך על אחד הגארדים הטובים בליגה שלפני הפציעה עשה צעדים לקראת הטופ 10-15, למרות שהדירוג הוא פרגון בפני עצמו. טייריס שותף בכשירות חלקית כדי לחצות 65 משחקים מצד אחד, מצד שני אני חושב שהמערכת מטיבה עימו, קרלייל מאמן גארדים מעולה ולכן נמבהארד ומקונול משחקים לא פחות טוב ממנו לפעמים בחסות הקצב והאשראי. פחות חד ומעורב בהגנה מגרסת הכניסה לליגה, בלשון המעטה, הוא חלש שם וגם לא עוזר בריבאונד במיוחד. נוסיף את זה לעובדה שבעקבות הפציעה בקושי הצליח להגיע לקו ונקבל שחקן שפיזית עדיין לא בדיוק שם. לא חושב שהם הרוויחו את הכינוי קבוצת גמר איזורי, הגיעו לשם בעיקר כי הקונפרנס התפרק סביבם.
15. מיצ'ל
כאמור עשה עליי רושם באקזיט האחרון. בזמן שהקבוצה די התחפרה בקושי של עצמה מול אנדרדוגית נוספת, הוא שמר על קור רוח ויכולת גבוהה. מול בוסטון יכלה להיות סדרה מעניינת לפחות כמו מיאמי אם היה נשאר, עשה יופי של עבודה בחילופים בהגנה, בפרט מול טייטום, ולכן זו העונה הכי שלמה שיצא לי לראות ממנו (צריך לומר שגם בהדחה מול הניקס ההגנה הקבוצתית החזיקה יפה). בהעדר רוב עושי המשחק הוא גרם לאלן להיראות שוב כמו אולסטאר וסחב את הקבוצה לריצה סופר מרשימה, פליימייקינג ברמה הכי גבוהה ונקייה שיצא לי לראות ממנו, וכידוע, כבר היו לו עונות רגילות מוצלחות מאוד וסדרות פלייאוף ברמה סופר גבוהה. הרזומה שלו ללא ספק טוב משל הליבורטון בשלב זה.
_______________________
כאן עובר טיר נוסף לשחקנים שראויים לכינוי סופרסטאר, ובמילים אחרות אם היית אומר לי שהם הובילו קבוצה לגמר לא הייתי בדיוק מופתע.
14. ווין בוקר
משחק ה50 נקודות בהדחה הוא רמאות לשמה, הסטט שלו בסדרה אשכרה נראה נורמלי. שנה שלישית ברצף שהוא מודח בבושת פנים. הוכרח לשחק מחוץ לעמדה לאורך העונה, לא שזה תירוץ בהתחשב בעזרה שהייתה לו.
16. הליבורטון
לא רוצה ללכלך על אחד הגארדים הטובים בליגה שלפני הפציעה עשה צעדים לקראת הטופ 10-15, למרות שהדירוג הוא פרגון בפני עצמו. טייריס שותף בכשירות חלקית כדי לחצות 65 משחקים מצד אחד, מצד שני אני חושב שהמערכת מטיבה עימו, קרלייל מאמן גארדים מעולה ולכן נמבהארד ומקונול משחקים לא פחות טוב ממנו לפעמים בחסות הקצב והאשראי. פחות חד ומעורב בהגנה מגרסת הכניסה לליגה, בלשון המעטה, הוא חלש שם וגם לא עוזר בריבאונד במיוחד. נוסיף את זה לעובדה שבעקבות הפציעה בקושי הצליח להגיע לקו ונקבל שחקן שפיזית עדיין לא בדיוק שם. לא חושב שהם הרוויחו את הכינוי קבוצת גמר איזורי, הגיעו לשם בעיקר כי הקונפרנס התפרק סביבם.
15. מיצ'ל
כאמור עשה עליי רושם באקזיט האחרון. בזמן שהקבוצה די התחפרה בקושי של עצמה מול אנדרדוגית נוספת, הוא שמר על קור רוח ויכולת גבוהה. מול בוסטון יכלה להיות סדרה מעניינת לפחות כמו מיאמי אם היה נשאר, עשה יופי של עבודה בחילופים בהגנה, בפרט מול טייטום, ולכן זו העונה הכי שלמה שיצא לי לראות ממנו (צריך לומר שגם בהדחה מול הניקס ההגנה הקבוצתית החזיקה יפה). בהעדר רוב עושי המשחק הוא גרם לאלן להיראות שוב כמו אולסטאר וסחב את הקבוצה לריצה סופר מרשימה, פליימייקינג ברמה הכי גבוהה ונקייה שיצא לי לראות ממנו, וכידוע, כבר היו לו עונות רגילות מוצלחות מאוד וסדרות פלייאוף ברמה סופר גבוהה. הרזומה שלו ללא ספק טוב משל הליבורטון בשלב זה.
_______________________
כאן עובר טיר נוסף לשחקנים שראויים לכינוי סופרסטאר, ובמילים אחרות אם היית אומר לי שהם הובילו קבוצה לגמר לא הייתי בדיוק מופתע.
14. ווין בוקר
משחק ה50 נקודות בהדחה הוא רמאות לשמה, הסטט שלו בסדרה אשכרה נראה נורמלי. שנה שלישית ברצף שהוא מודח בבושת פנים. הוכרח לשחק מחוץ לעמדה לאורך העונה, לא שזה תירוץ בהתחשב בעזרה שהייתה לו.
קודם כל רציתי לומר שהtiers שלנו דומים מאוד, אני מעביר אותו בטופ 13 כי את באטלר כאמור הורדתי על סמך העונה השקטה שלו שנגדעה בפציעה. במהות אני מסכים איתך שהוא שייך לבל אחד למעלה ואני מקווה שזו הפעם האחרונה שאחזור על כך שהעדפתי לא לדרג אותו.
לגבי מיצ'ל vs האלי זו הייתה התלבטות אצלי, מסכים איתך שהרזומה של מיצ'ל יותר מבוסס. בכל זאת בוא נדבר על ההישגיות של אינדיאנה השנה- זה ברור שהיא לא הקבוצה השנייה בטיבה במזרח בסגלים מלאים. אבל גם לבוא ולעקוץ גמר איזורי זה לא דבר שנופל מהשמיים, יש הרבה אבות להצלחה ומזל הוא רק אחד מהם. כולנו חשבנו שהניקס ינצחו את סדרת הסיבוב השני ואפילו די בקלות, לא חושב שמישהו מאיתנו ניבא שהפייסרס יצליחו לכפות אפילו גיים 7. אז הם לא פגשו את הניקס בשיא כוחם אבל הצליחו להאריך את הסדרה, השיגו ניצחונות ביתיים משכנעים וoutlasted את היריבה עד שסגנון הניהול של ת'יבודו הכריע את עצמו.
נגד הסלטיקס בגמר אגב המזל התחלף לצד השני ולא מן הנמנע שאינדי הייתה מנצחת משחק או שניים לולא הפציעה של הליבורטון.
תוסיף לזה את טורניר אמצע העונה שאינדיאנה הצליחה להגיע לגמר- בעיני זו הייתה עונת אובראצ'יבינג מובהקת.
הפקטור שגרם לי להעלות את הליבורטון בדירוג ממקום 16 ל14 זה האפקט הקבוצתי החיובי שיש לו. הוא באמת מהשחקנים שגורמים לאחרים להיראות טוב יותר, בעונה בה אינדיאנה כל כך התעלתה על הציפיות נתתי לו את מלוא הקרדיט על התכונה הזאת והוא הגיע לצמרת הטייר הנוכחי.
לגבי מיצ'ל vs האלי זו הייתה התלבטות אצלי, מסכים איתך שהרזומה של מיצ'ל יותר מבוסס. בכל זאת בוא נדבר על ההישגיות של אינדיאנה השנה- זה ברור שהיא לא הקבוצה השנייה בטיבה במזרח בסגלים מלאים. אבל גם לבוא ולעקוץ גמר איזורי זה לא דבר שנופל מהשמיים, יש הרבה אבות להצלחה ומזל הוא רק אחד מהם. כולנו חשבנו שהניקס ינצחו את סדרת הסיבוב השני ואפילו די בקלות, לא חושב שמישהו מאיתנו ניבא שהפייסרס יצליחו לכפות אפילו גיים 7. אז הם לא פגשו את הניקס בשיא כוחם אבל הצליחו להאריך את הסדרה, השיגו ניצחונות ביתיים משכנעים וoutlasted את היריבה עד שסגנון הניהול של ת'יבודו הכריע את עצמו.
נגד הסלטיקס בגמר אגב המזל התחלף לצד השני ולא מן הנמנע שאינדי הייתה מנצחת משחק או שניים לולא הפציעה של הליבורטון.
תוסיף לזה את טורניר אמצע העונה שאינדיאנה הצליחה להגיע לגמר- בעיני זו הייתה עונת אובראצ'יבינג מובהקת.
הפקטור שגרם לי להעלות את הליבורטון בדירוג ממקום 16 ל14 זה האפקט הקבוצתי החיובי שיש לו. הוא באמת מהשחקנים שגורמים לאחרים להיראות טוב יותר, בעונה בה אינדיאנה כל כך התעלתה על הציפיות נתתי לו את מלוא הקרדיט על התכונה הזאת והוא הגיע לצמרת הטייר הנוכחי.
אם לא רצית לדרג את באטלר אין טעם להתחיל את הדיון, כי אני לא יכול להסכים פחות עם ההעדפה של הליברוטון או עם השנמוך בטיר ליסט.
טייריס/מיצ'ל דיון מעניין כי הם אכן מייצגים סוג שונה של שחקן, אחד הוא יותר סולו אקט השני מחבר ומרים, ובכל זאת צריך להתעלות על מה שהאחר מביא ואני לא חושב שהעונה הזאת הוכיחה שזה המצב. במיוחד לאור הגוונים שמיצ'ל הפגין, לסחוב ככה את הקבוצה בחלקים בתור פליימייקר, תמיד הייתה לו יכולת מסירה וירטואוזית רק שלא ראיתי ממנו עשיית משחק כזו בוגרת. הצליח להשתלב בקבוצה הייפר הגנתית בשני צידי המגרש לאחר שבעבר סחב קבוצה הייפר התקפית. כמובן שגם אובראצ'יבינג בתור שחקן צעיר יש לו במדי יוטה בהדחה ההיא מול אוקייסי, שאת זה צריך להוסיף לסדרה בבאבל, העובדה שניצח מעל 60 משחקים עם קבוצה לא בדיוק נוצצת, וכמוב העובדה שהוא נמצא איפשהו בצמרת קלעי הפלייאוף (ממוצע). בקיצור מיצ'ל עבר דברים וידע עליות ומורדות, בהקשר הזה שווה להוסיף שטייריס נפצע במהלך 22-23 (28-28 במשחקים ששיחק ולא הפסיקו להפסיד בלעדיו) וגם בשלב מוקדם של 23-24, והיכולת לא בדיוק הייתה ג'יילן ברונסונית, לכן הוא עדיין צריך להוכיח שהוא מסוגל לעמוד בדרישות של נקודת החוזק שלו - לשחק בקצב מסחרר.
לגבי הפלייאוף לא מןהנמנע שאינדי הייתה לוקחת משחק-שניים מהסלטיקס, שזה בדיוק מה שמיצ'ל וחבריו עשו עד שנפצע.
צריך להגיד שהפייס התחילו להאריך את הסדרה אחרי הפציעות. אננובי שותף בשתי המשחקים הראשונים, רובינסון ובויאן בגיים 1. הם נכנסו לרבע רביעי בגיים 3 בפיגור. אני חושב שזה לא הם שהכריעו את הסגנון של תי'בס כמו שהסדרה מול פילי שיחקה פקטור, אינדי פשוט שיחקה מול קבוצה חלשה יותר.
טייריס/מיצ'ל דיון מעניין כי הם אכן מייצגים סוג שונה של שחקן, אחד הוא יותר סולו אקט השני מחבר ומרים, ובכל זאת צריך להתעלות על מה שהאחר מביא ואני לא חושב שהעונה הזאת הוכיחה שזה המצב. במיוחד לאור הגוונים שמיצ'ל הפגין, לסחוב ככה את הקבוצה בחלקים בתור פליימייקר, תמיד הייתה לו יכולת מסירה וירטואוזית רק שלא ראיתי ממנו עשיית משחק כזו בוגרת. הצליח להשתלב בקבוצה הייפר הגנתית בשני צידי המגרש לאחר שבעבר סחב קבוצה הייפר התקפית. כמובן שגם אובראצ'יבינג בתור שחקן צעיר יש לו במדי יוטה בהדחה ההיא מול אוקייסי, שאת זה צריך להוסיף לסדרה בבאבל, העובדה שניצח מעל 60 משחקים עם קבוצה לא בדיוק נוצצת, וכמוב העובדה שהוא נמצא איפשהו בצמרת קלעי הפלייאוף (ממוצע). בקיצור מיצ'ל עבר דברים וידע עליות ומורדות, בהקשר הזה שווה להוסיף שטייריס נפצע במהלך 22-23 (28-28 במשחקים ששיחק ולא הפסיקו להפסיד בלעדיו) וגם בשלב מוקדם של 23-24, והיכולת לא בדיוק הייתה ג'יילן ברונסונית, לכן הוא עדיין צריך להוכיח שהוא מסוגל לעמוד בדרישות של נקודת החוזק שלו - לשחק בקצב מסחרר.
לגבי הפלייאוף לא מןהנמנע שאינדי הייתה לוקחת משחק-שניים מהסלטיקס, שזה בדיוק מה שמיצ'ל וחבריו עשו עד שנפצע.
צריך להגיד שהפייס התחילו להאריך את הסדרה אחרי הפציעות. אננובי שותף בשתי המשחקים הראשונים, רובינסון ובויאן בגיים 1. הם נכנסו לרבע רביעי בגיים 3 בפיגור. אני חושב שזה לא הם שהכריעו את הסגנון של תי'בס כמו שהסדרה מול פילי שיחקה פקטור, אינדי פשוט שיחקה מול קבוצה חלשה יותר.
לגבי באטלר אני חושב שבאמת אין הרבה מה לפתוח אבל כן שכנעת אותי להזיז אותו ל14 במקום האלי. אין סיבה שיפריד בינו לבין מיצ'ל. אז אני עורך.
מבחינת ההשוואה בין שני הנ"ל- אין ספק שהרקורד של מיצ'ל יותר עשיר, אני לא חושב שזה נכון להגדיר שסחב קבוצה הייפר התקפית (גם בעונה בה יוטה הבריקה התקפית היא עדיין הייתה defense first בזהות שלה ואף פעם לא הצליחה להביא את הmotion offense לפוסטסיזן). גם קליבלנד כמובן defense first.
כמות המשחקים שהאלי החמיץ לא הובילו אותי להתרשם שהוא שחקן פציע שאמור לאבד על זה נקודות בדירוג, אולי בעתיד יתברר שזה כן המצב.
לגבי הפלייאוף- בעיני הקמפיין של אינדיאנה היה מרשים יותר משל קליבלנד בפער. הקאבס בקושי חצבו את דרכם בסיבוב הראשון נגד אורלנדו החלשה, ובוסטון זלזלה בהם חופשי.
אינדיאנה הייתה תחרותית לחלוטין מול הניקס גם במשחקים 1-2 שהיו מסתיימים 1-1 לולא שערוריית שיפוט עם העבירה הברורה של הארט על הליבורטון. לא שזה משנה משהו בראייה הכוללת, ההתרשמות שלי היא שאינדיאנה שכנעה הרבה יותר בפלייאוף מאשר קליבלנד. אמנם מיצ'ל אישית היה טוב אבל רוב השחקנים סביבו פחות, הוא עשה את העבודה שלו אבל אין לו את האפקט של לשפר את השחקנים סביבו, אותו אפקט שגורם לי לתת להליבורטון את האדג'.
כן אני אגיד שצריך לדעת לנצל הזדמנויות שנקרות בדרכך, לפי דעתי אם היית שם את קליבלנד במקום אינדיאנה הם לא היו מגיעים לגמר איזורי גם תחת אותן נסיבות (ובהנחה שמיצ'ל משחק כל הסיבוב השני).
מבחינת ההשוואה בין שני הנ"ל- אין ספק שהרקורד של מיצ'ל יותר עשיר, אני לא חושב שזה נכון להגדיר שסחב קבוצה הייפר התקפית (גם בעונה בה יוטה הבריקה התקפית היא עדיין הייתה defense first בזהות שלה ואף פעם לא הצליחה להביא את הmotion offense לפוסטסיזן). גם קליבלנד כמובן defense first.
כמות המשחקים שהאלי החמיץ לא הובילו אותי להתרשם שהוא שחקן פציע שאמור לאבד על זה נקודות בדירוג, אולי בעתיד יתברר שזה כן המצב.
לגבי הפלייאוף- בעיני הקמפיין של אינדיאנה היה מרשים יותר משל קליבלנד בפער. הקאבס בקושי חצבו את דרכם בסיבוב הראשון נגד אורלנדו החלשה, ובוסטון זלזלה בהם חופשי.
אינדיאנה הייתה תחרותית לחלוטין מול הניקס גם במשחקים 1-2 שהיו מסתיימים 1-1 לולא שערוריית שיפוט עם העבירה הברורה של הארט על הליבורטון. לא שזה משנה משהו בראייה הכוללת, ההתרשמות שלי היא שאינדיאנה שכנעה הרבה יותר בפלייאוף מאשר קליבלנד. אמנם מיצ'ל אישית היה טוב אבל רוב השחקנים סביבו פחות, הוא עשה את העבודה שלו אבל אין לו את האפקט של לשפר את השחקנים סביבו, אותו אפקט שגורם לי לתת להליבורטון את האדג'.
כן אני אגיד שצריך לדעת לנצל הזדמנויות שנקרות בדרכך, לפי דעתי אם היית שם את קליבלנד במקום אינדיאנה הם לא היו מגיעים לגמר איזורי גם תחת אותן נסיבות (ובהנחה שמיצ'ל משחק כל הסיבוב השני).
מקבל את ההערה לגבי גיים 2 כי הספקתי לשכוח את מהלך המשחקים. בכל זאת חושב שהפייסרס היו מפסידים את הסדרה די בקלות לולא הפציעות.
מסכים שקליבלנד הרשימה פחות מאינדי, ולא פוסל שהיו נעצרים בשנית מול הניקס. האם זה קשור ישירות להשוואה בין מיצ'ל והאלי? לא בטוח. למיצ'ל יש חלק בהתאמה הלא אופטימלית של הקאבס, רק שהוא לא אשם בה. לטייריס מגיעאת רוב הקרדיט (והוא מקבל אותו בדירוג) על החיבור באינדי, רק שהוא ממש לא לבד. קרלייל מאמן התקפה מעולה שבנה וואחד קבוצה עם רוטציה רחבה שמשחקת דקות ספסל ארוכות בפלייאוף. מקונול ונמבהארד נתנו הופעות אדירות עם אימפקט חריג לשחקנים במעמדם, ולא במקרה.
נבהיר לגבי הפציעות, לא מנסה לומר שהוא שחקן פציע כמו שאני מנסה להבהיר כמה הוא צעיר ולא מוכח ביחס לאחרים. לצורך העניין הכניסה של מיצ'ל לליגה הייתה אפית. רוקי עם אופי של וטרן שהפך לכוכב כמעט בן רגע, והאפסט מול אוקייסי היה השיא. אפילו לקחו אחד מול הרוקטס ולרגע שאלת את עצמך מה קורה פה? בתחושה (ולא ביעילות או המספרים היו שם גוונים דומים לריצה שעשה אדוארדס העונה.
ואז עברו כמה עונות וההייפ דעך, קיבלנו פרופורציות, למדנו עוד על החולשות שלו. לכן אני חושב שזה הוגן לטעון שטייריס אפילו לא הספיק להוכיח מעבר לכל ספק שהוא מסוגל להחזיק מעמד בקצב הזה ולספק יכולת גבוהה, לא מלשון הוא פציע, אלא מלשון הוא צריך עוד להוכיח דברים ולהבהיר את התמונה לגביו. איך יתמודד מול קבוצה עם הגנת חילופים חזקה שתשאיר אותו מחוץ לצבע? איך יתמודד בקבוצה עם התאמה בעייתית? האם אפשר יהיה לבנות סביבו הגנה חזקה מספיק על מנת להתחרות על סיד גבוה? אנחנו לא יודעים עליו יותר מדי.
מסכים שקליבלנד הרשימה פחות מאינדי, ולא פוסל שהיו נעצרים בשנית מול הניקס. האם זה קשור ישירות להשוואה בין מיצ'ל והאלי? לא בטוח. למיצ'ל יש חלק בהתאמה הלא אופטימלית של הקאבס, רק שהוא לא אשם בה. לטייריס מגיעאת רוב הקרדיט (והוא מקבל אותו בדירוג) על החיבור באינדי, רק שהוא ממש לא לבד. קרלייל מאמן התקפה מעולה שבנה וואחד קבוצה עם רוטציה רחבה שמשחקת דקות ספסל ארוכות בפלייאוף. מקונול ונמבהארד נתנו הופעות אדירות עם אימפקט חריג לשחקנים במעמדם, ולא במקרה.
נבהיר לגבי הפציעות, לא מנסה לומר שהוא שחקן פציע כמו שאני מנסה להבהיר כמה הוא צעיר ולא מוכח ביחס לאחרים. לצורך העניין הכניסה של מיצ'ל לליגה הייתה אפית. רוקי עם אופי של וטרן שהפך לכוכב כמעט בן רגע, והאפסט מול אוקייסי היה השיא. אפילו לקחו אחד מול הרוקטס ולרגע שאלת את עצמך מה קורה פה? בתחושה (ולא ביעילות או המספרים היו שם גוונים דומים לריצה שעשה אדוארדס העונה.
ואז עברו כמה עונות וההייפ דעך, קיבלנו פרופורציות, למדנו עוד על החולשות שלו. לכן אני חושב שזה הוגן לטעון שטייריס אפילו לא הספיק להוכיח מעבר לכל ספק שהוא מסוגל להחזיק מעמד בקצב הזה ולספק יכולת גבוהה, לא מלשון הוא פציע, אלא מלשון הוא צריך עוד להוכיח דברים ולהבהיר את התמונה לגביו. איך יתמודד מול קבוצה עם הגנת חילופים חזקה שתשאיר אותו מחוץ לצבע? איך יתמודד בקבוצה עם התאמה בעייתית? האם אפשר יהיה לבנות סביבו הגנה חזקה מספיק על מנת להתחרות על סיד גבוה? אנחנו לא יודעים עליו יותר מדי.
אני לא מאשים את מיצ'ל בכלל על המגבלות ההתקפיות של קליבלנד, he does his part. פשוט כמו שאמרת גם, להאלי מגיע קרדיט על החיבור הטוב באינדי.
לשמור על פרופורציות זה חשוב, אני לא חושב שיצאתי מפרופורציה עם הדירוג של הליבורטון מקום אחד מעל איפה שדירגו היתר. לגבי מיצ'ל בזמנו אני זוכר שהיו מי שנסחפו עם דירוגים סביב ובתוך הטופ 10, אני הייתי דוקא בקבוצה שאומרת בואו נחכה לפני שקושרים כתרים.
אני כן השתכנעתי לפחות בשלב הזה שהליבורטון מסוגל להוביל קבוצה מנצחת שיכולה להתחרות על הביתיות ולהתקדם בפלייאוף במידת מה, זה סדר הגודל שאפשר לבקש משחקן באיזור הזה בדירוג.
לשמור על פרופורציות זה חשוב, אני לא חושב שיצאתי מפרופורציה עם הדירוג של הליבורטון מקום אחד מעל איפה שדירגו היתר. לגבי מיצ'ל בזמנו אני זוכר שהיו מי שנסחפו עם דירוגים סביב ובתוך הטופ 10, אני הייתי דוקא בקבוצה שאומרת בואו נחכה לפני שקושרים כתרים.
אני כן השתכנעתי לפחות בשלב הזה שהליבורטון מסוגל להוביל קבוצה מנצחת שיכולה להתחרות על הביתיות ולהתקדם בפלייאוף במידת מה, זה סדר הגודל שאפשר לבקש משחקן באיזור הזה בדירוג.
לא עשיתי השוואה בין ההייפ (שאכן לא יצא מפרופורציה), עברתי על תחילת הקריירה של מיצ'ל בשביל להמחיש כמה מעט אנחנו יודעים על טייריס ביחס לאחרים. להוציא את מיצ'ל ואמביד, כל מי שדורג מעליו אצלי הספיק להגיע לפחות לגמר איזורי, כמו כן להוביל קבוצה לגמר וכמובן לזכות באליפות ותארים אישיים אחרים. גם במקרה של אמביד ומיצ'ל יש לראשון MVP ושניהם סיימו מקום ראשון בקונפרנס בשלב מסוים.
אני גם רואה סיטואציה בה הוא מצליח להשיג יתרון ביתיות+לעבור סיבוב, ושבמהותו הוא שחקן שמשפר את האחרים. מה שהוא עשה העונה היה מספיק לו לעקוף את מיצ'ל של אשתקד, פשוט לא השתכנעתי שבגרסה הנוכחית הוא מסוגל להוביל קבוצה רחוק ממיצ'ל או באותה התדירות.
אני גם רואה סיטואציה בה הוא מצליח להשיג יתרון ביתיות+לעבור סיבוב, ושבמהותו הוא שחקן שמשפר את האחרים. מה שהוא עשה העונה היה מספיק לו לעקוף את מיצ'ל של אשתקד, פשוט לא השתכנעתי שבגרסה הנוכחית הוא מסוגל להוביל קבוצה רחוק ממיצ'ל או באותה התדירות.
שלי
16. טייריס האליברטון
שחקן מצויין שהכיוון אצלו בהחלט טופ 10. כמנהיג אני כבר מחזיק ממנו יותר מאשר חלק מהחבר׳ה שידורגו פה לפניו (ואולי גם בהמשך), אבל הוא עשה חצי עונה שניה רעה ושיחק פצוע, ואני חושב שטל נגע בנקודה מצויינת לגבי קואוץ׳ קרלייל והשיטה שמראה את האליברטון יותר ממה שהוא באמת. אני לא יודע עד כמה הטיעון הזה לג׳יט - ראה שני פרסי mvp של סטיב נאש - אבל זה התחבר לי לעובדה שאינדיאנה לא בדיוק היו דומיננטיים בעונה הרגילה, ושגמר המזרח שהם עשו פשוט כל כך מזכיר את זה של ההוקס תחת טריי יאנג, או בקיצור - פוקס. האליברטון טוב בהרבה מיאנג לדעתי אבל נראה לי שאם הפייסרס ישחזרו את ההישג בשנים הקרובות, זה יהיה בזכות שיפור שלו (ושל המשלימים והסגל), כי הקבוצה הנוכחית היא בהחלט לא טופ 4 בליגה או טופ 2 בקונפרנס.
———— טייר פלסטינים ————
15. קיירי אירוינג
המחבל הראשון שיעלה ויבוא זה הכדורסלן עם השליטה בכדור הטובה בתולדות הליגה, קוסם, אמן, קלאץ׳ פלייר שהשנה הראה סימני מנהיגות וחתום על הגמר שעשו המאבס לא פחות מאף אחד אחר שאינו סלובני. מדהים שכעשור אחרי שהיה מספר ה-2 הכי טוב שלברון היה יכול לבקש, קיירי שמר על אותה רמת ביצוע, יכולת וסקילז, ועזר ללוקה להביא את הסוס השחור של המערב עד הבאר אך לא לשתות ממנה. ההנהלה נתנה לו אמון בקיץ די נטול מתחרים כשהחתימה אותו ל-3 שנים תמורת מעל 40 מליון לעונה, וקיירי בהחלט החזיר.
14. ג׳יילן בראון
הנוחבה של הסלטיקס פתח את הקיץ בלהתמרמר חזק על הזימון של דריק ווייט במקום קוואי לנבחרת ארה״ב, פעולה שממש מחבלת בחדר ההלבשה של האלופה הטריה. פעולה עצובה שהאפילה על העונה הטובה ביותר בקריירה שלו, וכנראה עונה הישגית שלא תחזור על עצמה לעולם. גם הוא קיבל בקיץ חוזה אבסורדי (במונחים של ספורטאי, לא של הסכמי השכר בליגה), והחזיר לארגון ששלשל עליו בדולרים האלה בעונה בה עבד קשה בשני צידי המגרש, שיפר את החסרונות שלו בהובלת כדור ובסיומת בשמאל, והסתער על הפלייאוף בו זכה גם באליפות, גם במצטיין הקונפרנס המזרחי וגם בפיינלס אם וי פי, על חשבון טייטום, שלאחר שעשה הכל בשביל שהקבוצה שלו תנצח (שמר על סנטרים בפלייאוף) רק כדי להיות מושפל בקיץ בידי סטיב קר וספסול בנבחרת ארה״ב.
בחזרה לבראון, חייב להוסיף שהוא לא נרתע מאף אתגר, שמר על לוקה בפיינלס, אתגר הגנתית כל מי שבא מולו, קלע כמה סלי מאני חשובים (בעיקר טופ אוף דה קי ג׳אמפר דאט סילד דה דיל) והרוויח בצדק את התארים האישיים, הוא אכן הבורג שתפקד הכי טוב והפיק הכי הרבה. עוד משפט קטן, אני חושב שחלק מהדירוג הנמוך שנתתם לבראון מסתמך על זה שאתם חושבים שהסלטיקס פשוט ביי פאר הכי טובים בליגה, אבל מבחינתי זה גם בזכות בראון, וגם ההבדלים קטנים משנדמה, ובראון הצליח לתת לקבוצתו את האדג׳. כשמגיע מגיע.
———— סוף טייר פלסטינים ————
שתי הערות
1. כשדירגתי זה יצא ממש במקרה שהפלסטינים צמודים.
2. מניח שזה מוזר למצוא כנורות שניים מובהקים לפני מנהיגי קבוצות כמו מיטשל, באטלר והאליברטון, אבל זה לא תקדימי במיוחד כי קדימה בדירוג נמצא את דייויס ובוקר, שאמנם כוכבים או כיכבו לבדם (בניגוד לשני הפלסטינים אלא אם אתם רוצים לקרוא לעונה של קיירי בסלטיקס כיכוב), אבל אני חושב שמסתכלים על מה ששני הכנורות השניים האלה עשו עבור קבוצותיהם, או בעצם כמה קבוצותיהם הגיעו רחוק בזכותם - והרבה יותר רחוק מההיט, הפייסרס והקאבס. לצאת מהמערב המוטרף הזה הישג מדהים, לעשות טבעת עם פיינלס אם וי פי זה הפסגה של כל שחקן בליגה, אז זה שמיטשל עבר סיבוב כשהעמיס את הקאבס על הגב או שהאלי עשה גמר איזורי, זה פשוט לא באותה רמה בעיני.
16. טייריס האליברטון
שחקן מצויין שהכיוון אצלו בהחלט טופ 10. כמנהיג אני כבר מחזיק ממנו יותר מאשר חלק מהחבר׳ה שידורגו פה לפניו (ואולי גם בהמשך), אבל הוא עשה חצי עונה שניה רעה ושיחק פצוע, ואני חושב שטל נגע בנקודה מצויינת לגבי קואוץ׳ קרלייל והשיטה שמראה את האליברטון יותר ממה שהוא באמת. אני לא יודע עד כמה הטיעון הזה לג׳יט - ראה שני פרסי mvp של סטיב נאש - אבל זה התחבר לי לעובדה שאינדיאנה לא בדיוק היו דומיננטיים בעונה הרגילה, ושגמר המזרח שהם עשו פשוט כל כך מזכיר את זה של ההוקס תחת טריי יאנג, או בקיצור - פוקס. האליברטון טוב בהרבה מיאנג לדעתי אבל נראה לי שאם הפייסרס ישחזרו את ההישג בשנים הקרובות, זה יהיה בזכות שיפור שלו (ושל המשלימים והסגל), כי הקבוצה הנוכחית היא בהחלט לא טופ 4 בליגה או טופ 2 בקונפרנס.
———— טייר פלסטינים ————
15. קיירי אירוינג
המחבל הראשון שיעלה ויבוא זה הכדורסלן עם השליטה בכדור הטובה בתולדות הליגה, קוסם, אמן, קלאץ׳ פלייר שהשנה הראה סימני מנהיגות וחתום על הגמר שעשו המאבס לא פחות מאף אחד אחר שאינו סלובני. מדהים שכעשור אחרי שהיה מספר ה-2 הכי טוב שלברון היה יכול לבקש, קיירי שמר על אותה רמת ביצוע, יכולת וסקילז, ועזר ללוקה להביא את הסוס השחור של המערב עד הבאר אך לא לשתות ממנה. ההנהלה נתנה לו אמון בקיץ די נטול מתחרים כשהחתימה אותו ל-3 שנים תמורת מעל 40 מליון לעונה, וקיירי בהחלט החזיר.
14. ג׳יילן בראון
הנוחבה של הסלטיקס פתח את הקיץ בלהתמרמר חזק על הזימון של דריק ווייט במקום קוואי לנבחרת ארה״ב, פעולה שממש מחבלת בחדר ההלבשה של האלופה הטריה. פעולה עצובה שהאפילה על העונה הטובה ביותר בקריירה שלו, וכנראה עונה הישגית שלא תחזור על עצמה לעולם. גם הוא קיבל בקיץ חוזה אבסורדי (במונחים של ספורטאי, לא של הסכמי השכר בליגה), והחזיר לארגון ששלשל עליו בדולרים האלה בעונה בה עבד קשה בשני צידי המגרש, שיפר את החסרונות שלו בהובלת כדור ובסיומת בשמאל, והסתער על הפלייאוף בו זכה גם באליפות, גם במצטיין הקונפרנס המזרחי וגם בפיינלס אם וי פי, על חשבון טייטום, שלאחר שעשה הכל בשביל שהקבוצה שלו תנצח (שמר על סנטרים בפלייאוף) רק כדי להיות מושפל בקיץ בידי סטיב קר וספסול בנבחרת ארה״ב.
בחזרה לבראון, חייב להוסיף שהוא לא נרתע מאף אתגר, שמר על לוקה בפיינלס, אתגר הגנתית כל מי שבא מולו, קלע כמה סלי מאני חשובים (בעיקר טופ אוף דה קי ג׳אמפר דאט סילד דה דיל) והרוויח בצדק את התארים האישיים, הוא אכן הבורג שתפקד הכי טוב והפיק הכי הרבה. עוד משפט קטן, אני חושב שחלק מהדירוג הנמוך שנתתם לבראון מסתמך על זה שאתם חושבים שהסלטיקס פשוט ביי פאר הכי טובים בליגה, אבל מבחינתי זה גם בזכות בראון, וגם ההבדלים קטנים משנדמה, ובראון הצליח לתת לקבוצתו את האדג׳. כשמגיע מגיע.
———— סוף טייר פלסטינים ————
שתי הערות
1. כשדירגתי זה יצא ממש במקרה שהפלסטינים צמודים.
2. מניח שזה מוזר למצוא כנורות שניים מובהקים לפני מנהיגי קבוצות כמו מיטשל, באטלר והאליברטון, אבל זה לא תקדימי במיוחד כי קדימה בדירוג נמצא את דייויס ובוקר, שאמנם כוכבים או כיכבו לבדם (בניגוד לשני הפלסטינים אלא אם אתם רוצים לקרוא לעונה של קיירי בסלטיקס כיכוב), אבל אני חושב שמסתכלים על מה ששני הכנורות השניים האלה עשו עבור קבוצותיהם, או בעצם כמה קבוצותיהם הגיעו רחוק בזכותם - והרבה יותר רחוק מההיט, הפייסרס והקאבס. לצאת מהמערב המוטרף הזה הישג מדהים, לעשות טבעת עם פיינלס אם וי פי זה הפסגה של כל שחקן בליגה, אז זה שמיטשל עבר סיבוב כשהעמיס את הקאבס על הגב או שהאלי עשה גמר איזורי, זה פשוט לא באותה רמה בעיני.
זה נכון שמבין היריבות שבוסטון פגשה בפלייאוף הם היו ביי פאר הכי טובים, וככאלה הקרדיט מתחלק בין מספר גדול יותר של שחקנים. אין ספק שבראון חלק אינטגרלי מההצלחה הזאת ובראייה שלי דירגתי אותו דוקא בhigher end (מקום 17), אני רואה אותו הרבה יותר בקלות נושר מהטופ 20 שלי מאשר נכנס ל15. הסיבה היא שבאיזורים האלה אנחנו מחפשים שחקן שמסוגל ליצור לעצמו ולאחרים, לג'יילן יש נחיתות משמעותית בתחום הזה בהשוואה לחבר'ה כמו מיצ'ל והליבורטון. מימד הפליימייקינג היה ונותר חור במשחק שלו. בבוסטון זה פחות משנה עם כמות הפליימייקינג שיש מסביב אבל שים אותו גו טו גאי בקבוצה רנדומלית, למשל במקום באטלר במיאמי, בעיני היית מקבל מכונת איבודים והחלטות לא טובות.עוד משפט קטן, אני חושב שחלק מהדירוג הנמוך שנתתם לבראון מסתמך על זה שאתם חושבים שהסלטיקס פשוט ביי פאר הכי טובים בליגה, אבל מבחינתי זה גם בזכות בראון, וגם ההבדלים קטנים משנדמה, ובראון הצליח לתת לקבוצתו את האדג׳. כשמגיע מגיע.
קודם כל אני חושב שזה שגוי להגדיר את בוקר וAD בתור כינור שני, הם דוגמה לco-stars שנמצאים באותו לבל של הכוכבים שחולקים איתם את הקבוצה.2. מניח שזה מוזר למצוא כנורות שניים מובהקים לפני מנהיגי קבוצות כמו מיטשל, באטלר והאליברטון, אבל זה לא תקדימי במיוחד כי קדימה בדירוג נמצא את דייויס ובוקר, שאמנם כוכבים או כיכבו לבדם (בניגוד לשני הפלסטינים אלא אם אתם רוצים לקרוא לעונה של קיירי בסלטיקס כיכוב), אבל אני חושב שמסתכלים על מה ששני הכנורות השניים האלה עשו עבור קבוצותיהם, או בעצם כמה קבוצותיהם הגיעו רחוק בזכותם - והרבה יותר רחוק מההיט, הפייסרס והקאבס. לצאת מהמערב המוטרף הזה הישג מדהים, לעשות טבעת עם פיינלס אם וי פי זה הפסגה של כל שחקן בליגה, אז זה שמיטשל עבר סיבוב כשהעמיס את הקאבס על הגב או שהאלי עשה גמר איזורי, זה פשוט לא באותה רמה בעיני.
דבר שני ה"כיכוב" של קיירי בסלטיקס הייתה העונה הכי גרועה שלהם ביי פאר בשנים האחרונות.
בכל אופן זה דיון לגיטימי האם להעדיף אופציה שנייה מצוינת מול אופציה ראשונה טובה. אני חושב שהפגמים הבסיסיים במשחק של בראון שציינתי, ואצל קיירי שרשם עונה שפויה אחת אחרי המון עונות רעות שמחקת לו מהרזומה, הם אלה שמשפיעים במקרה הזה.
דבר אחרון שאציין זה שהכנסת את באטלר לדיון בתור שחקן שלא לקח רחוק את ההיט. well- עם ריצת פיינלס ובעונה שלפניה גיים 7 בגמר איזורי, בתור ה-כוכב הראשי, זה הישג הרבה יותר מרשים ממה שעשו העונה ג'יילן או קיירי.
זה נכון שמבין היריבות שבוסטון פגשה בפלייאוף הם היו ביי פאר הכי טובים, וככאלה הקרדיט מתחלק בין מספר גדול יותר של שחקנים. אין ספק שבראון חלק אינטגרלי מההצלחה הזאת ובראייה שלי דירגתי אותו דוקא בhigher end (מקום 17), אני רואה אותו הרבה יותר בקלות נושר מהטופ 20 שלי מאשר נכנס ל15. הסיבה היא שבאיזורים האלה אנחנו מחפשים שחקן שמסוגל ליצור לעצמו ולאחרים, לג'יילן יש נחיתות משמעותית בתחום הזה בהשוואה לחבר'ה כמו מיצ'ל והליבורטון. מימד הפליימייקינג היה ונותר חור במשחק שלו. בבוסטון זה פחות משנה עם כמות הפליימייקינג שיש מסביב אבל שים אותו גו טו גאי בקבוצה רנדומלית, למשל במקום באטלר במיאמי, בעיני היית מקבל מכונת איבודים והחלטות לא טובות.
קודם כל אני חושב שזה שגוי להגדיר את בוקר וAD בתור כינור שני, הם דוגמה לco-stars שנמצאים באותו לבל של הכוכבים שחולקים איתם את הקבוצה.
דבר שני ה"כיכוב" של קיירי בסלטיקס הייתה העונה הכי גרועה שלהם ביי פאר בשנים האחרונות.
בכל אופן זה דיון לגיטימי האם להעדיף אופציה שנייה מצוינת מול אופציה ראשונה טובה. אני חושב שהפגמים הבסיסיים במשחק של בראון שציינתי, ואצל קיירי שרשם עונה שפויה אחת אחרי המון עונות רעות שמחקת לו מהרזומה, הם אלה שמשפיעים במקרה הזה.
דבר אחרון שאציין זה שהכנסת את באטלר לדיון בתור שחקן שלא לקח רחוק את ההיט. well- עם ריצת פיינלס ובעונה שלפניה גיים 7 בגמר איזורי, בתור ה-כוכב הראשי, זה הישג הרבה יותר מרשים ממה שעשו העונה ג'יילן או קיירי.
סעמק נמחקה לי תגובה.
בכל מקרה.
מיטשל הודח אצלי שני מקומות אחורה או משהו כזה, הוא פליימייקר יותר טוב מבראון ושוטר קצת יותר טוב, אבל הרבה הרבה הרבה פחות טוב אפקטיבי ומשמעותי מבראון בהגנה. אחרי העונה המוצלחת של בראון קל לתת לו את האדג׳ כאן.
בקשר לבאטלר מולם - אתם רואים בעונה הזו של ג׳ימי מעידה, אני רואה בה התדרדרות חזקה של גיל וחשק. נראה במהלך השנה מי צדק.
חח נהניתי לקרוא. השימוש בדיוויס כהשוואה למעמד של קיירי ובראון הוא טיעון חזק, אני פשוט חושב שאפשר היה לכתוב את אותם הדברים לגבי קיירי מבלי לדרג אותו כל כך גבוה ובין השאר גם להתייחס לאיך הוא חורג בהשוואה לאחרים. מה גם שיש להם טיעון חזק בהרבה בנוגע למעמד בהיררכיה הקבוצתית. קיירי היה מספר 2 מובהק ואפשר להוסיף שהם פספסו פלייאין וסיימו עם מאזן שלילי לאחר ההגעה שלו
בוא נעשה רגע ברייקדאון- יש 12 שמות שלא הוזכרו אצל אף אחד עד כה בדיון. לפי הסדר שהוצגו ברשימה המקורית: טייטום, ברנסון, יאניס, אמביד, שיי, יוקיץ', אדוארדס, לוקה, דוראנט, לברון, דיוויס, סטף.אז בסוף די התיישרנו...
16. הליברטון
15. מיטשל
14. בוקר
בעניי בוקר אחד האוברייטד הגדולים בליגה ואני לא בטוח שאפילו למקום הזה הוא ראוי.
בכל מקרה, שלושת אלה די צמודים בעיניי + שחקן נוסף שיודח בסיבוב הבא ואני מניח שלא רק אצלי
אצלי ואצל נועם מי שמשלים את הטופ 13 זה בוקר, אצל טל זה באטלר.
אתה כבר הצבעת גם לבאטלר וגם לבוקר. לא הצבעת לקיירי אבל התבטאת בסיבוב הקודם שהתכוונת להדיח אותו ב20+.
לכן אני חושב שיש לך איזושהי אי התאמה בדירוג. או שקיירי טופ 13 אצלך, או שהוא נכנס לאיזור ה20 ודוחף קדימה את מי שמלפניו (נניח הליבורטון 15, מיצל 14, בוקר 13).
תקן אותי אם אני טועה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.