דיקשטין

דיקשטין

לפני כמה שבועות נרצחו בני משפחת דיקשטין על ידי מחבלים בדרום הר חרמון. שם סבי היה דיקשטין. בעוד שיש לנו מידע לא מבוטל על סבתי, אין לנו כמעט כלום עליו. אנחנו יודעים שמוצאו מבוקווינה מהעיר "סרט" SERETH ושנולד ב 1874 על חייו אחרי נשואיו עם סבתי יש לנו מידע והוא גם מופיע בביוגרפיה של אמי - הציירת מליטה שיפר - באתר. האתר בילדותי הסבא היה אולי האדם החשוב ביותר בחיי, והרבה מהידע שלי וההבנה שלי בא לי ממנו. אולי במקרה מי שהוא נתקל בשם זה, או יודע משהו על העירה SERETH שבבוקווינה.
 

אפריימי

New member
סירט

סירט - עיירת גבול בצפון רומניה, צפון דרום בוקובינה, לפני הגבול עם אוקראינה. לאחר מלחמת העולם השניה, המוני יהודים עזבו מצפון בוקובינה שעברה לידי הרוסים ועברו לרומניה, דרך עירה זאת. כנראה עירה קטנה.
 

אפריימי

New member
סירט2

יצחק ארצי, אבא של שלמה ארצי, אבא של בן ארצי, בא מסירט לצ´רנוביץ ללמוד שם בבית ספר תיכון, בשנות השלושים.
 

א77

New member
סערט מבוקובינה בג´ואיש גן

מיד כשנחשפתי לג´ואיש גן שרפתי עליו שעות במה שעניין אותי. ביניהם העיר סערט. אז סערט מיוצגת בהרחבה רבתי עם הרבה תמונות שם. סביר להניח שאם יש להם כ"כ הרבה תמונות שהונצחו בסערט, אזיי יש להם עוד הרבה חומר על העיר. אני יכול לתת לך שמות של אנשים מהעיר. קודם את הבכורה נוטל מפאת חשיבותו, האדמו"ר מנדבורנא בני ברק הרה"צ רבי בער רוזנבוים. הוא נולד בסערט ולמד שם. אחיו ילד כשרוני ביותר נהרג ע"י האנגלים תוך כדי נסיון העפלה לארץ. מסערט יש יהודי משכיל מאד שידע רב לו, היה חזן. בשם הרמן. הוא כבן 78. והוא זוכר הרבה. כמו גם משפחת קאופמן, גביר אדיר מאנטוורפן. בשעתו ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר התארחה בביתו. הוא הגדול מבין אחיו, כך שהוא אמור לזכור יותר מהם. יש לו אחות גדולה יותר, שמה כמדומני צילה טננבאום מעפולה. ואם איני טוען ראש השב"ס לפני שנים היה מרדכי שהוא בעלה. יש לה בן שופט תעבורה. אז היא גם אמורה לזכור. אני מכיר עוד מהעיר סערט, אבל בנתיים נסתפק בזה.
 

א77

New member
ואיך שכחתי

את חסידות סערט ויזנית בשכונת מקור ברוך שבחיפה. אז האדמו"ר הוא בנו של האדמו"ר הקודם מייסד השכונה שהיה אחיו של הרבי מויזניץ האמרי חיים. המקור ברוך הקים חצרו לפני השואה בעיר זו. ועל שמה הוא נקרא.
 
דיקשטין

כבר חשבתי על זה מזמן, מאחר שבת זוגי קרובה של הויז´ניצים. הבעיה שסבי באופן ברור בא ממשפחה של "משכילים". אמנם היה לו ידע רב במסורת היהודית אבל כמו המשכילים בערים ה"יהודיות" בקיסרות האוסטרו-הונגרית, הידע הכללי היה פי כמה יותר נרחב. הוא ידע 7 שפות ברמה של מתורגמן - למעשה עבד כמתורגמן בחברת ביטוח בטריאסטה TRIESTE כיום איטליה, עד מלחמת העולם הראשונה. הוא ידע פיסיקה, אסטרונומיה, גיאוגרפיה, מיתולוגיה יונית ורומית, היסטוריה ועוד מדעים רבים ברמה שיותר מאוחר תהיתי איפה רכש אותם. אני יודע שהיו חסידים (כמו אבי בת זוגי, הד"ר חיים ברוך פרידמן, בן האדמור, שגם לו היה ידע כללי נרחב, אבל הוא לא למד בחדר ובישיבה אלא עם מורים פרטיים.) בכל זאת אנסה לראות אם יש אולי ספרי קהילה בחסידות ויז´ניץ סרעט. תודה רבה על עזרתכם.
 

א77

New member
יש דיקשטיין חב"דניקים בבאר שבע

מופיעים בספר השלוחים של חב"ד
 

ספרן

New member
משה האגר מסערט

אולי מי יודע (א77...) מי זה משה האגר מסערט. חתימתו מופיעה על ספר שו"ת שבידי שנדפס בטשרנוביץ. באוצר הרבנים ישנם 4 משה האגר - אף אחד לא מסערט. את הרב משה האגר זצ"ל - אחי האדמו"ר הנוכחי מויז´ניץ סערט , הכרתי, אך זה מהדור של סבו ולמעלה מזה...
 

א77

New member
אני חושב שכל שביב מידע יתרום

בערך מאיזה שנה. גם לפי הכתב יד אפשר לשער בערך, ולפי חומר הכתיבה, עפרון או עט נובע שזה יותר עתיק מעפרון. באיזה ספר מדובר, חסידי? או עיוני? הדברים האלה מבהירים עוד ועוד את טשטושה של התמונה. והאם זה כל מה שכתוב על הספר "משה האגער סערט"? כל שאני יכול לעשות זה לנסות לברר אצל שלושה כתובות. ייתכן בהחלט שההאגער הזה אינו ממשפחת קוסוב ויז´ניץ ואוליי קרוב רחוק. שהרי ההתישבות בסערט של צאצאי ויזניץ לא היתה מאד מזמן.
 

ספרן

New member
אמסור לך פרטים נוספים ...

אחה"צ אסרוק את שער הספר וחתימתו. פשוט חזרתי אתמול מאוחר, עייף וסחוט (ומרושש בכיס) מבית ידידי, עם שני ארגזי ספרים, וכששאלתי אותך - הספר היה בעומק הארגז... הספר של משה האגר הוא כאמור - שו"ת שנדפס בטשרנוביץ. עוד פרטים - אחה"צ. לקחתי גם ספרים עם חותמת - "חיים אלעזר שפירא ראב"ד מונקאטש" - אינך צריך לספר לי מי זה... ואם כבר בויז´ניץ עסקינן - לקחתי גם את "צמח צדיק" - דפוס טשרנוביץ´ - חשבתי שזו מהדורה ראשונה, אך עתה אני רואה בספריית חב"ד בברוקלין שנדפסו שם, שני צמח צדיקים...
 

א77

New member
אתה מאד מגרה באוצרותיך

ואתה מזכיר לי על ספר שמישהו מצא איש שם. והיה כתוב שמו של בעל הספר עליו משה בן עמרם אך לפי שנת ההוצאה הרי שזה היה הרבה אחרי משה רבינו בן עמרם ויוכבד
וכמובן שזה היה משה בן עמרם גרינוואלד בעל הערוגת הבושם. אגב, אבי היה המתמיד של ישיבתו של בנו, הלא הוא רבי יעקב בעל הויגד יעקב.אבי למד אצלו במשך 18 זמנים, עד שנקרא לצבא ההונגרי, ואז נאלץ לברוח לבודפסט, אבל אין כאן המקום. אם אבי היתה בקשר משפחתי והדוק עם המנחת אלעזר שהזכרת. ויש לי ספר שהיה של המנחת אלעזר אבל ללא כל רישום וחיתום ממנו. זה היה ברשות אבי וכרגע זה אצלי.
 

ספרן

New member
מעניין ...

גם סבי הי"ד ואחיו למדו אצל הרב משה (בן עמרם) גרינוולד. אגב - בין הספרים שבהם חיטטתי אתמול - ראיתי ספר שעל כריכתו חרוט "ארוגת הבושם" (השגיאה במקור). זה היה ערוגת הבושם עה"ת - חוסט, תרע"ב. אחד משני הספרים היחידים (לפי הידוע לי) שנדפסו שם.
 

א77

New member
אבי הכ"מ יליד 1919.

אני יודע שבישיבה הוא היה מגיל 12. וכמדומני שבמשך חצי שנה ראשונה שלו בישיבה, הוא היה בישיבה אחרת. אמו סבתי ע"ה שהעריכה התמדתו ואהבת התורה שלו החליטה שהוא יהא גולה למקום תורה. אז לפי השנים תוכל לבדוק האם זה היה בערך באותו הזמן. היה בב"ב יהודי בשם טוביה שטיינר שגם למד שם באותם הזמנים, וכן שני אחים לבית דירנפלד, כיום חסידי בלז מת"א שלאחרונה העתיקו מושבם לירושלים, גם הם תלמידי הויגד יעקב. לאבי היה ספר מקורי של מקור התפילות של הויגד יעקב. אך ה"הויז בחור" לשעבר של הרבי, קוראים לו ליפא פרידמן שעסק בהוצאה לאור של ספרי הרבי, השאיל את זה מאבי, אך הוא החזיר לו במקום זה ספר חדש. אבי ז"ל הביע בפניי את כאבו על כך מספר פעמים. כשאותו פרידמן הגיע לנחמני, שאלתיו אודות הספר הנ"ל של הויגד יעקב, והוא ענה לי את אותה התשובה. "נתתי לאביך יותר טוב, חדש יותר" ואת המקורי הוא הותיר לעצמו. אז לך תעשה טובות...
 

ספרן

New member
זה לא באותו זמן

תוכל לבדוק בספר "תולדות ערוגת הבושם" שיצא בנ.י. . שם יש את רשימת התלמידים בסוף. אבדוק זאת בשבילך הערב, רק תן לי את שמו הפרטי של אביך.
 

א77

New member
הספר עצמו משנת כת"ר

צריך לעיין היטב אם המשה האגיר הזה הינו מישהו מהמשפחה. ייתכן, צריך לבדוק. מקווה עד סוף השבוע לפגוש את אביו של גיסי. ואנסה לברר אצלו. הוא היום כבן 75
 

א77

New member
שאלתי

את אביו של גיסי, יהודי הקרוב לשמונים יליד סערט. הוא לא ידע כ"כ במה המדובר. הוא אומר שהמשה האגיר היחיד שזכור לו, זה הראש ישיבת יחל ישראל זצ"ל. כשאמרתי שאני מחפש מישהו זקן יותר. אז הוא אמר לי שההוא צריך להיות בגי 78 עד 80. פרט למשה הזה הוא לא מכיר ולא שמע. הוא רק חושב, שיתכן שהיתה לו חותמת יפה בילדותו. ולכן אם החותם היא כבת שבעים, יתכן וזה שלו. ושוב אם זה אכן שני דורות מלפניו. אז לא נראה לי שזה מצאצאי ויז´ניץ, מיכיון שהם לא היו שם אז עדיין. בהצלחה
 
למעלה