דיסלקציה מבט קצט אחר
לכל חברי הפרום היקרים עקב הודעתי האחרונה והתגובות עליה החלטתי להסביר מחדש את עמדתי בנושאי הדסלקציה.(אני מצטערת שזה קצת ארוך) אז ככה אני בת 18 וסימתי את למודי בבת ספר אקסטרני. לפי אמונתי ודעתי האישית לכל האנשים בעולם יש דברים שהם טובים בהם וטובים פחות. עד לפני כמה שנים היתי מאוד מדוכאת ממצבי כדסלקתית מכיוון שלא הגתי להשגים הלימודים אותם רצתי והרגשתי ממש כמו שאחרים כתבו כאן שהדיסלקציה עומדת בפני להגשים את עצמי. דעתי השתנתה כאשר הגעתי לתובנה שחוץ מהדברים השללים כוויכול שקיבתלתי מהדסלקציה היגעו גם דברים חיובים (מצתערת שאני חוזרת על עצמי) כמו שצינתי לקורא או לכתוב אנגלית אני לא מסוגלת בכלל (גם לאחר הוארה מתקנת ומורות פרטיות מיחודות בנושא וכו....) אבל האנגלית שלי בעל פה גבוה בהרבה מהממוצא . אני כמו שכבר אמרתי מציורת. בנוסף לזה מי שמכיר דסלקתים או שאר לקוי למידה יודע שבנוסף ללקות עצמה ישנו הגורם הנפשי בעיקר לכאלו שגלו את "לקותם" בגיל מאוחר. למדתי שהמגבלות כביוכול שנצרו לי יכלות גם לשמש אותי בחיים ואני הסביר זה נכון שאני שונאת התעות ולא אהבת לענות על שאלות ולפעמים גם מפחדת להיכשל אבל אני למדתי להיות אדם חברתי שיודע על מי לסמוך ועל מי לא שמחובר לעצמו ולאנטאיציה האישת שלו אני טובה במצאת פתרונות לבעיות שאני תקכלת בהם . בנגוד לאחרים פה ( ואני מקבלת אאת זה שזאת דעתם האישית) אני הפסקתי להרגיש רע אם עצמי ולחפש טיפול לבעיה שלי ( אני לא מתכונת לטפול תרופתי בהפרעות כשב וריכוז כי אני פשוט לא מבינה בזה ) אני חחיה בטוב מאוד עם הדברים שאני יכולה לעשות ואם הדברים שאני לא יכולה. דבר נוסף אני באמת לא מתכוונת לומר שהכל קל ותוך שניה אפשר להשלים וקבל את "הלקות" כמו שהי אניגם מקבלת את העובדה שיש שרוצים להלחם בלקות שלהם ומצדי זה לגיתמי. אני לא מנסה לומר חלילה שהאנשים פה מתמכינים. אני רק רוצה להציג כאן דרך אחרת ללהתמודד עם ,הלקות" זוית ראיה שונה . זאת דעתי האישית . השמח להגיב על כל שאלה או טענה . ואם יש כאן תלמדי תכון או הורים לתלמדי תיכון שרצים לשמוע את הפתרון האשי שלי בטור תלמידה שכזו ( לשעבר) השמח לספר. תודה רבה לכל מי שהיגיב.
לכל חברי הפרום היקרים עקב הודעתי האחרונה והתגובות עליה החלטתי להסביר מחדש את עמדתי בנושאי הדסלקציה.(אני מצטערת שזה קצת ארוך) אז ככה אני בת 18 וסימתי את למודי בבת ספר אקסטרני. לפי אמונתי ודעתי האישית לכל האנשים בעולם יש דברים שהם טובים בהם וטובים פחות. עד לפני כמה שנים היתי מאוד מדוכאת ממצבי כדסלקתית מכיוון שלא הגתי להשגים הלימודים אותם רצתי והרגשתי ממש כמו שאחרים כתבו כאן שהדיסלקציה עומדת בפני להגשים את עצמי. דעתי השתנתה כאשר הגעתי לתובנה שחוץ מהדברים השללים כוויכול שקיבתלתי מהדסלקציה היגעו גם דברים חיובים (מצתערת שאני חוזרת על עצמי) כמו שצינתי לקורא או לכתוב אנגלית אני לא מסוגלת בכלל (גם לאחר הוארה מתקנת ומורות פרטיות מיחודות בנושא וכו....) אבל האנגלית שלי בעל פה גבוה בהרבה מהממוצא . אני כמו שכבר אמרתי מציורת. בנוסף לזה מי שמכיר דסלקתים או שאר לקוי למידה יודע שבנוסף ללקות עצמה ישנו הגורם הנפשי בעיקר לכאלו שגלו את "לקותם" בגיל מאוחר. למדתי שהמגבלות כביוכול שנצרו לי יכלות גם לשמש אותי בחיים ואני הסביר זה נכון שאני שונאת התעות ולא אהבת לענות על שאלות ולפעמים גם מפחדת להיכשל אבל אני למדתי להיות אדם חברתי שיודע על מי לסמוך ועל מי לא שמחובר לעצמו ולאנטאיציה האישת שלו אני טובה במצאת פתרונות לבעיות שאני תקכלת בהם . בנגוד לאחרים פה ( ואני מקבלת אאת זה שזאת דעתם האישית) אני הפסקתי להרגיש רע אם עצמי ולחפש טיפול לבעיה שלי ( אני לא מתכונת לטפול תרופתי בהפרעות כשב וריכוז כי אני פשוט לא מבינה בזה ) אני חחיה בטוב מאוד עם הדברים שאני יכולה לעשות ואם הדברים שאני לא יכולה. דבר נוסף אני באמת לא מתכוונת לומר שהכל קל ותוך שניה אפשר להשלים וקבל את "הלקות" כמו שהי אניגם מקבלת את העובדה שיש שרוצים להלחם בלקות שלהם ומצדי זה לגיתמי. אני לא מנסה לומר חלילה שהאנשים פה מתמכינים. אני רק רוצה להציג כאן דרך אחרת ללהתמודד עם ,הלקות" זוית ראיה שונה . זאת דעתי האישית . השמח להגיב על כל שאלה או טענה . ואם יש כאן תלמדי תכון או הורים לתלמדי תיכון שרצים לשמוע את הפתרון האשי שלי בטור תלמידה שכזו ( לשעבר) השמח לספר. תודה רבה לכל מי שהיגיב.
