דיני תקיעת שופר.

דיני תקיעת שופר.

הח"מ בע"ה יתקע בשופר גדול בשנה הבאה. להלן שאלות הלכה למעשה: 1-איך מנקים שופר? 2-בתוך שופרנו יש לכלוכים כהים הנובעים כנראה מרוק או לחות שהתחברו לשופר. האם הם מהווים חציצה כמו זהב ובו', או שמכיוון שהם מגופו של השופר ומחוברים לו, אין חשש ? 3-קורה לעתים שלפני התרועה יוצא קול ששונה מיבבת התרועה הרגילה. האם קול זה מהווה הפסק? איך לנהוג כאשר הדבר קורה ? 4-אין בסביבתי הקרובה מקווה לגברים. עד כמה יש חובה לטרוח כדי לטבול לפני התקיעות? 5-שני נערים כבני 16-18 נתבקשו על ידי ללמוד לתקוע על כל תקלה שלא תבוא. האם אחר שאתקע תקיעות דמיושב אוכל לתת להם לתקוע, או רק אחרי 30 תקיעות דמעומד? (עיקר חששי הוא שאינם יכולים לתקוע תקיעה ארוכה בתשר"ת) יש להעיר שהם מתכוונים ברצינות לתפקיד ולא כדאי להכלימם. יהי רצון שיתקבלו תפילותנו ותקיעותנו ברצון.
 

א77

New member
תקע בשופר גדול לחרותינו

איני בעל תוקע, ולא ניסתי לתקוע, אז לשאלה 1 לא אוכל להשיב, כי זו שאלה מקצועית. בקשר לכלוכים כהים שבשופר עד כדי שיגרום חציצה, נראה לענ"ד שדוודא בגלל שהגמרא מביאה דוגמאות שונות של דברים שיש בהם ממשות כזהב, נראה שכשמדובר בכתמים גרידא, אין בהם משום חציצה. לכלוכים שיש בהם ממשות פיזית שאינם רק כתמים, ושאפשר לגרדם, נראה שיש בהם משום חציצה. ובתכלית: אם הם מגוף השופר אין לחשוש. קול השונה מהיבבה הרגילה, כבר נפסק וזה מהגמרא במסכת ראש השנה כמדומני פרק ג', שאם הקול יוצא מהשופר לבד, ואין שינוי קול נגרם בשל תוספת בשופר כתיקון או סתימת נקב וכו', הרי שכל הקולות שבשופר כשרים. בקשר למקוה טהרה. אם אין סיבה מיוחדת לטבילה כדי להטהר, הרי שהטבילה אינה חובה. למרות שהיא זכות גדולה. ז"א כדאי להשתדל, אבל אין בזה חובה עד כדי מניעת התקיעות. בשאלתך האחרונה איני מתמצא בזה. כתיבה וחתימה טובה.
 
תשובות

1) לנקיון משתמשים בכוהל (אלכהול) ולריח במי חמצן. בשניהם יש ליבשם מיד 2) אינו חוצץ 3) כל הקולות כשרות יאנם מפסיקים 4) טבילה אינה דין אלא תוספת קדושה ומנהג חכמים. למרות חשיבותה היא אינה לעכובה (אבל יש להשתדל כמה שאפשר) 5) עדיף (אם בכלל) רק אחרי 30 תקיעות דמעומד
 
למעלה