משהו שמצאתי- מה זה P.L?
כללי ברירת הדין בחוזים באנגליה ובישראל ובאמנת רומא 1. עדיפות לדין שבחרו הצדדים להחיל עליהם. 2. בהעדר ביטוי מפורש לבחירת הצדדים – יחול מבחן מירב הזיקות לאירוע – מבחן אובייקטיבי. 3. אסור שבחירת הצדדים תהיה: לא חוקית, לא בתום לב, נוגדת את תקנת הציבור – פס"ד VITA FOOD . 4. אסור לכוונת הצדדים לסתור דין קוגנטי . פס"ד SAYERS , פס"ד נורדון שרותי נפט – מעסיק לא יחול לפטור עצמו צחוקי רשלנות. סדר ההכרעה של הדינים הקוגנטיים: א. דין קוגנטי של הפורום - ראשון במעלה – ס' 7 (2) לאמנת רומא. ב. דין קוגנטי של מקום הביצוע ושל ה- PROPER LAW . ג. דין קוגנטי של מדינה ג' מעורבת – ס' 7 (1) לאמנת רומא – לא התקבל באנגליה. בארה"ב – תחול בחירת הצדדים, אלא אם הדין שבחרו ללא קשר לצדדים ולעניין, אם לא בחרו יחול - דין הזיקה האמיצה ביותר – מבחן אובייקטיבי. אסור שהדין נבחר יסתור אינטרס מדינה שיש לה זיקה לחוזה. בישראל ובאנגליה – מחילים את דין החוזה שבחרו הצדדים - בכפוף לארבע הכללים לעיל – אמנת רומא. – כשאין בחירה הדין בעל הזיקה האמיצה ביותר – מירב הזיקות - פס"ד מנורה נ' נומיקס. הזיקות ייבדקו לפי חזקות (פרזומציות): א. המדינה שיש לה הקשר הקרוב ביותר לחוזה – מקום העסק, מקום המגורים . ב. המקום בו נמצאים המקרקעין. – בחירת מכללא (פס"ד ראשיד שיפינג). – או את PROPER LAW - דין החוזה האובייקטיבי המשוער. התפקיד של ה- PROPER LAW א. כריתת חוזה – מניחים שיש חוזה, קובעים הדין החל, ובודקים לפיו אם יש חוזה. ב. צורת החוזה – מספיק שמתמלאות דרישות ה- P. L. או של מקום עריכת החוזה. ג. כשרות הצדדים – קובעים לפי ה- P. L. – באופן אובייקטיבי. כשיש תניית שיפוט מוסכמת מקבלים רצון הצדדים, אולם אם התניה עוסקת רק בשאלה איזה דין יחול – ייתכן שהשיפוט יהיה במקום אחד לפי הדין האחר. ברירת דין משולבת חוזים – נזיקין כשיש תניית פטור שאמורה לעגן על הנתבע מאחריות נזיקית, פס"ד SAYERS - תניית פטור לא תחול כשמדובר בעוולה נזיקית. פס"ד BRODIN – הקטע הנזיקי קוגנטי וגובר על החוזה בין הצדדים. ראה גם פס"ד הגבס נ' לוקספורם – ראה לעיל בפרק על סמכות שיפוט. לדעת ד"ר שוז – יש לבדוק תקפות תנאי הפטור לפי ה- P .L - ראה לעיל.
