דימוי עצמי נמוך

[crema61]

דיי היא ממשיכה בשלה

היום היא התקשרה אלי שהייתי בהפסקה בעבודה. סיפרה לי שאינה מגיעה לעבודה היום בערב (אתמול היא רצתה שאני יעבוד ערב במקום בוקר אבל עניתי לה שאני לא מחליפה משמרות מה שנותנים לי זה מה שאני עובדת. בעבר התחלפתי איתה כמה פעמים כמו שהיא רצתה וזה לתת למישהו אצבע הוא רוצה את כל היד..וככה גם היה עם עובדים אחרים שפנו אלי והתחלפתי עד שנשבר לי יום אחד והיום גם אם אין לי בעיה להחליף אני אוטומטית מסרבת..
שאלתי מה הסיבה שהיא לא מגיעה לעבודה הרי אנחנו חברות קרובות למעשה אני החברה הכי טובה שלה.
אני מכירה אותה ממש טוב אין דבר כזה שהיא תבריז סתם ככה מעבודה כי ההורים שלה משגעים גם לה את המוח ולא פעם היא אמרה שאיו מצב שתבריז סתם אלא אם יש סיבה מיוחדת..דבר שני לכל מקום 99 אחוז היא הולכת עם חברה לכל מקום שאלתי אותה אם היא הולכת עם חברה חדשה (היא מנסה לסדר לה תאוריה בקומבינה כלומר היא ניגשת ועוברת ושמעתי אותה גם בטלפון אומרת לה שהיא תשמור על סודיות ולא תדבר עם זה עם איש שכן אם ידעו הלך עליה..ואני הייתי שם לידה שהיא דיברה בטלפון וגם לי היא סיפרה. אחרי כמה זמן היא שינתה גרסה לכך שהיא לא צריכה טובות מאחרים והיא תיגש לבד..אני לא מאמינה שוב גם בשביל לגשת לבד היא תילך עם חברה.
היא אמרה לי שאני מגיעה למסקנות הלא נכונות והיא לא נפגשת איתה..
שאלתי אותה אם היא הולכת לחברה החדשה שהיא חדשה איתה את הקשר אתמול היא אמרה גם לא..
גם טום הדיבור שלב בטלפון לא היה נעים בכלל
היא אמרה דברים כמו "אני לא חייבת לך דין וחשבון E..E..E"
וגם "אני מבקשת שלא תתערבי לי בחיים תתעסקי בעצמך.."
שלפני זה היא לא לא דיברה איתי ככה...
אמרה שאני מגיעה סתם למסקנות ושאני ימשיך לאכול סרטים..
דיברה ממש לא יפה בדיוק כמו לידידים המעפנים שאנחנו יושבות איתם מדי סוף שבוע...
מפה לשם היא עברה לדבר על אילת
אתמול היא הציעה לי כי אין לי היכולת הכלכלית לכלום להתגנב לבין מלון 5 כוכבים ונהיה 3 אנשים בחדר היא ועוד ידיד שישבנו איתו.
לפני חודש הייתי איתה באילת ובמקום להנות היו באסות בגללה שכן היא מתעצבנת מכל דבר. אני עוד חייבת לה כסף שאני לא יודעת מתי יהיה לי להביא לה
הקיצר הידיד שלה אומר שאם אני מתגנבת לביןם מלון היא תהיה אשמה אם יקרה משהו .
זרקתי לה כזהה הערה איך היא מתה לנסוע לאילת אם בפעם האחרונה היה רק באסות ושהידיד שלה בטח יבוא עם מטרות..
התכוונתי כמובן למטרות כלפיה , שכן אינני מעוניינת בקשר כלשהו עם ערבים , רק שלום שלום יושבים ביחד אבל תופסת מרחק.. כמו כן, היא זה שבקשר איתה לא איתי אז מן הסתם הוא יחפש משהו ממנה . מה לי ולו בין אם ירצה ובין אם לא לא ילך לו..
היא ישר הננפלה עליי בזלזול בטלפון ושוב השאירה אותי המומה..
אמרה לי "EEEE מתי מישהו חיפש ממך מטרה תגידי לי.?!?! אם כבר יחפשו ממני.." שוב רומזת לכך שמה אני חשה את עצמי יפה שמישהו ירצה להשכיב אותי שאני חיה בסרט
ואני באמת ובתמים לא התכוונתי אלי מבחינתי אני חצי גזענית לא צריכה שיחפשו ממני כלום
הסברתי לה למה אני מתכוונת ואז היא אמרה אז סבבה אם יהיה באסות רק שתהיי מודעת לכך שאף אחד מהידידים שלי לא רוצה שאת תבואי לישיבות , יום שישי אין לנו עם מי לשבת..
נכון אני לא מועילה לישיבות. אני שקטה , אני לא מדברת יותר מדי, סוג של גולם ואם מישהו בכלל יתחיל איתי מהעם שלהם אני ישר יתפוס מרחק בצורה מאוד ברורה והם שבאים לישיבות כדי להשיג משהו מגיעים למסקנה שאני לא הכתובת.
מה שכן גם היא לא מושלמת, גם איתה רבים ובפעם אחרונה ידיד שלה אמר לה בפנים שהיא לא יודעת לתת כבוד בכך שהיא צועקת ועושה אותו ממש קטן , שהיא משפילה אותו.

שסיימתי לעבוד אחרי כמה זמן היא התקשרה ומיהרה לסיים שיחה. צחקתי איתה בטלפון לשאול אם היא בעבודה והיא זרמה עם זה אמרה שכן בטח ואיך אני ידע אם הלכתי ככה..מה שבעייני זה בגידה באמון אני לא מאמינה לה לא ראיתי אותה בכלל ואם יהיה צורך אני ישאל בעבודה בלי ליידע אותה.
היא מיהרה לסיים את השיחה והיה מישהי או מישהו ברקע
שלחתי לה הודעה אמרה תיכף תחזור והיא לא חוזרת..
הצעתי לה היום שאם היא בחופש שנילך לטייל בחנויות. היה שם סוג של מבחן גם שכן אם היא קובעת תוכניות עם מישהי אחרת מן הסתם לא תבוא איתי
היא ענתה שאיתי היא הלכה לכל חור אפשרי ושאין לה צורך לבוא איתי
,אז אמרתי לה נו אז תלכי לעבודה ואז היא אמרה לי אל תתערבי לי בחיים
פשוט גועל נפש
מצד אחד אני מקנאה לה ואכפת לי מזה שהיא לא פתוחה כמו ספר לזה אני התרגלתי
ומצד שני אני ממש שונאת את היציאות מהפה שלה שלפעמים אני רק מחפשת תירוץ כדי לברוח ממנה
עכשיו היא חידשה קשר עם חברה שהייתה איתנו באילת. אבל היא זה לא אני לחברה שלה יש ילד ועוד ילד בדרך..
אני זאת שהייתי לצידה שנה וחצי זאת שהקרבתי את הדיאטה
הקרבתי הרבה בשבילה נתתי מעצמי מעל ומעבר
אני מתאכזבת

 

[crema61]

נכון את צודקת..

בערב לפני שנרדמתי היא גם כעסה עליי שאני חוקרת אותה ושאלה אם אני מנהלת בעבודה שמשלמת לה משכורת.
אמרה שאין לה מה להסתיר שגם לפני שבוע ולפני שבועיים הבריזה רק כי לא התחשק לה (היא בן אדם מאוד חסכן על גבול קמצן ויש לה שפע של כסף בבנק לכן אין לה בעייה להבריז ויש לה וותק בעבודה אז לא אכפת לה)
נכון שלא הייתי צריכה לחקור אותה, מה שהפריע לי במיוחד יותר מזה שלא שתפה איתי פעולה זה את הטון הדיבור הזה שלה שמשגע אותי בקטע רע.

היא שלחה לי הודעה אחרי שנרגדמי לדבר איתה בקשר לאילת שניסע לאילת בשני רכבים. בחיים לא התגנבתי לבית מלון היא כן..
היא רשמה לי שהיא מאוד רוצה שאני יבוא שאני חברה שלה (ובנוסף שומרת ראש שלה שכן אם אני בשטח לא הידידים יתקשו להזרים אותה -וגם אם כן ינסו היא תתעצבן עליהם אבל לפחות אני יהיה לידה שזה יקרה)
היא רשמחה בבקשה ממך רק בלי באסות.
פעם שעברה היא עשתה את הבאסות בעיקר התחילה להתעצבן מדברים שלא העלתי בדעתי שבן אדם יכול להתעצבן ואחרי שהגבתי לה בהתאם היא רצתה לארוז מזוודה ולחזור לצפון . אם כבר לא באסות גם מהצד שלה.

אני רוצה עכשיו לקחת את עצמי בידיים ולחזור להתאפר אני קמה בבוקר מסתכלת במראה ומרגישה נורא. איפה הבחורה בת 22 שאנשים חשבו שאני ..היום קוראים לי דודה לפעמים
ואני רוצה גם לעשות דיאטה אני רוצה אבל עדיין מתקשה.
לא תמיד יש לי חשק להכין סלטים ואני לא מתלהבת מכלום
אין לי ממש מוטיבציה להקפיד לאכול כל 3 שעות ולהימנע לגמרי מכל דבר שלא קשור לדיאטה.

 

[תמר דגן 1]

איך מזהים ואיך מתנתקים מתלות נפשית?

שלום לך CREMA

מרשים כמה אנשים כאן מתגייסים לעזור לך, בנסיון לפקוח את עינייך לקשר המאוד לא בריא שמתנהל בינך לבין חברתך.
עצוב כמה את מתקשה לראות זאת, ממש כנערה מאוהבת, שאינה רואה את חסרונות אהובה.
את כנראה מאוד זקוקה לקשר הזה ופוחדת לאבד אתו פן תישארי בודדה. ומרוב נזקקות אינך רואה כמה פוגע בך קשר זה.
לצערי נראה שחברתך מנצלת את התלות הזו שלך בה, ומשתמשת בך לצרכיה.

כל התגובות האוהדות והאמפתיות כאן לא הצליחו לשנות את תפיסתך.
נראה שאת זקוקה לניעור רציני כדי לפקוח את עינייך המסונוורות.

הייתי רוצה לייעץ לך שלא לנסוע לאילת.
אבל לצערי יודעת שזה לא יעזור. את תסעי. כי את שבויה.

הלוואי וידעתי איך להתיר את אסוריך.
איך להגדיל את אהבתך לעצמך, שלא תקריבי אותה למען פירורי חברות.

סליחה על הבוטות שאינה מאפיינת אותי.
אך לעיתים ניעור רציני עשוי להועיל יותר מליטוף.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!

 

[מרתה אולוביץ]

לקחת את עצמי בידיים

היי קרמה,
גם אני נמצאת במקום הזה של הקושי לקחת את עצמי בידיים ולטפח את עצמי (גם דיאטה נכללת בטיפוח עצמי). אני חושבת שגם כשיש מוטיבציה לעשות דיאטה ולהשקיע בעצמי, כשמגיעים למבחן המציאות מוצאים שיותר קשה לבצע. קל וחומר כשמרגישים שאין מוטיבציה וחשק, רק מן רצון כזה מעורפל ולא ברור.
אכן, יש אנשים שרק צריכים לקבל החלטה והם מסוגלים להכל למרות הקשיים שבדרך. לדעתי, רוב רובם של האנשים צריכים דחיפה נוספת בין הרצון לבין הביצוע בפועל.
אני מוצאת שמה שעוזר לי לעזור לעצמי, אלו פעולות קטנות שבונות מחדש את ההרגלים הטובים שלי. למשל, אם אין לי כוח להתאפר, אני משתדלת לפחות למרוח שפתון או לשים קרם פנים. אם קשה לי לעשות דיאטה, אני משתדלת לעשות דבר אחד יותר ממה שעשיתי עד עכשיו, כגון להגביר אכילת ירקות או שתיית מים.
זה לא קל, ואני הרבה פעמים אומרת לעצמי שאין לי חשק ואין לי כוח לטפח את עצמי, ולעזאזל הכל, ואחר כך צריכה שוב להתמודד עם הפער בין הרצון לבין מה שקורה בפועל. פעולות קטנות עוזרות לי להרגיש שאני עושה משהו עבור עצמי. זאת, כי להגיד לעצמי שאני עכשיו קופצת על כל הקופה (להתאפר כל יום אחרי שהרבה זמן לא עשיתי זאת, לשמור על דיאטה במלואה) זה עצמו יכול להוריד את האנרגיות.
קראתי פעם משל מעניין על כך: אדם רואה הר של אוכל. כל המאכלים שיאכל במשך כל החיים שלו מצויים בהר הזה. הוא רואה את כל הכמות ומתייאש והתיאבון הולך לו לאיבוד - כי איך יוכל להתגבר על כל ההר הזה? למעשה, כדי להשתלט על ההר, מה שהוא צריך לעשות זה להתחיל לאכול ארוחה אחת כל פעם מכל הארוחות שנמצאות בערימה. כך עד סוף ימיו ההר יעלם. וכמובן יש את הפתגם הידוע שמסלול של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד בודד.
אני מציעה לך להתחיל בקטן. לאט לאט. כל פעם להוסיף פעולה קטנה חיובית, שבסופו של דבר יהוו הרגלים חדשים, טובים יותר.
תוך כדי כתיבה אני חושבת שאולי הרעיון הזה יכול להתאים לך גם בפרידה מהחברה שלך. במקום להתנתק מיד ובבת אחת (אני מתרשמת שזה קשה לך), תתחילי בקטן: פה לסנן אותה, שם להגיד שאת לא באה איתה לבילוי. אולי בדרך זו יהיה לך יותר אומץ ויותר קל לסיים את מערכת היחסים הזו.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[פנתרית סגולה]

קרמה צריכה תחליף לחברה הזו. מישהי טובה תייתר אותה.

אני מאמינה שפסיכולוגית נעימה וחכמה תגרום לקרמה לנער מעצמה את החברה הזו כפי שעץ משיר עלה יבש. בקלות.
אבל כתבת בהודעה אחרת שקרמה לא יכולה להרשות לעצמה פסיכולוגית.
מצד שני, הבנתי שבקופ"ח יש טיפול חינם, ושיש שם גם פסיכולוגים טובים.

אז.....

 

[crema61]

דימוי עצמי נמוך

עד לפני קצת פחות משנתיים הייתי במשטר דיאטה. רוב חיי שקלתי כ75 קילו בשנים האחרונות אם כי משקלי עלה כמה קילוגרמים בודדים או ירד . לפני שנתיים הצלחתי לרדת ל-60 קג בעקבות האתגר להשתתף בתחרות יופי מקומית.
באותה התקופה הרגשתי יפה עם ובלי איפור ועם שליטה על האוכל
לא ממש היה לי מזל גם אז עם בני המין השני כי אני ביישנית

באותה התקופה ששקלתי 60 קג הכרתי חברה אמיתית ולא רק מישהי שהיא חברה רק בעבודה. לפניה היו לי חיים אומללים והייתי בוכה ימים ולילות על כי אני תקועה בבית ומה זה משנה שאני נראית טוב ושאני רזה אם אפילו ללכת לים אני צריכה ללכת לבד..

הקשר ביננו התחיל באופן לא צפוי כשהיא התחילה לעבודה בעבודה הקודמת שלי. חלק מעובדים לעגו עליה על איך שהיא נראית שוקלת קרוב ל-100 קילו. אמרו עליה איך מכיניסים אותה לעבוד שהיא בקושי נכנסת לדלת .
מאז שהכרתי אותה היא לובשת רק שחור וגם על זה שמעתי ביקורת שמה אין לה בגדים.
כשהיינו כבר חברות חודש חודשיים הראתי למישהו מעבודה תמונה שלה והוא אמר שהיא נראית לא משהו בכלל ושלאחת כמוהה היא צריכה להתפשר על בחור מלא כי בחורים כמוהו לא יצאו איתה. ככה גם שמעתי מעוד כמה עמיתים לעבודה..
עוד חברה שלי לעבודה אמרה עליה שאיך אני מסתובבת עם אחת כזאת ועם חברה שלה, (ששוקלת 130 קילו וכמה שאני וחברה שלי צחקנו עליה שרק ירצו לנצל אותה וללכת היום היא בזוגיות עם בחור נאה ובקרוב הם עומדים לגור ביחד..)
חברה הזאת לעבודה אמרה שהיא במקומי הייתה מתביישת להסתובב איתה. אמרה סתכלי על עצמך איך את נראית ואיך היא..
גם אני התביישתי בה בהתחלה.
היא שמה בהתחלה גם עדשות כחולות שנראו לא אמיתיות והיא תמיד הכחישה ואמרה שהיא טבעית. בגלל שהערתי לה אנספור פעמים היום היא עם עדשות צבע שממש הולמים אותה ועם הגוונים הבלונדיניים בשיער היא נראית בובה!!

לקח לי זמן לקבל אותה כפי שאני ולא להתבייש בה. עם הזמן התאהבתי בביטחון העצמי שהיא מקרינה ולמדתי לאהוב אותה מכל הלב . היום בניגוד לעבר אני לא מסוגלת להגיד עליה שהיום היא מכוערת כי בעייני היא יפה אפילו יותר ממני. למעשה אני מקנאה בה..

בעקבות החברות שלנו בלי לשים לב שגרת חיי השתנה מבחינת דיאטה כי הייתי רגילה לאכול קבוע כל 3 שעות ובשעה מסוימת לקום.
איתה היו יציאות קבועות יום יומיות עם ידידים ערבים שלה . הייתי צריכה להתחיל לשתות אלכוהול ולצד היו חטיפים.
לא פעם ולא פעמיים היא הטיפה לי שגם ככה אני שקטה וביישנית , אז בשביל מה אני באה לישיבה רק להסתכל..?? ושאם ככה מצידה שאני ישאר בבית..אני שהערצתי אותה ומבחינתי אז היציאות היו דרך החיבור ביננו הסכמתי לשתות ובלי לשים לב הרסתי את הדיאטה.מאז למרות הרצון לחזור לעצמי אני מתקשה. לפניה לא הייתי רגילה לדבר בטלפון פתאום אנחנו צמודות אחת לשנייה אם לא ביחד אז בטלפון כמעט רוב היום.היא יכולה להחזיק אותי בשיחה גם שעה ואם מדברות פחות אחרי זמן קצר שוב יש טלפון מה שמפריע לי לאכול לפי הסדר שאני הייתי רגילה ובכלל לנשום. לפעמים בא לי שקט ממנה קצת ספייס . הנה אני רושמת הודעה הזאת וכבר ראיתי שיחה שלא נענתה ממנה

היום אני שוקלת 90 קג כמעט כמוהה
בתחילת ההיכרות שלנו שהייתי רזה ונראתי טוב. היא היתה נוהגת לספר לי איך בחורים מתחילים איתה בכל מקום שאליו היא הולכת בין אם זה בתחנת אוטובוס או אפילו במטרונית עצמה. אני צחקתי עליה אז בזמנו מבפנים ולא האמנתי .
בהמשך ראיתי על אמת שכבר המשקל התחיל לזנק שהיא צדקה בכל מילה . התחילו ומתחילים איתה עד היום אפילו בעבודה החדשה שלנו..
ככל שהתחלתי להשמין ירד לי החשק להתאפר , בלי לשים לב בעקבות שטיפות מוח שלה שאני לובשת רק גינס ולא יודעת איך להתלבש יפה (יש בזה משהו כי מאז ומתמיד התלבשתי רגיל עם הבדל קטן שכל דבר שהייתי לובשת נראה סבבה עליי מה שהיום לא)
היום אני לובשת רק טייצים שחורים, למעשה הפכתי להיות הכפילה שלה אני לובשת בדרך כלל רק שחור בכל הגוף..

היום היא מעירה לי לא פעם ולא פעמיים שאני מגיעה לישיבות עם הידידים שלה מוזנחת. בשבילה מוזנחת הכוונה ללא איפור, שכן היא לא תיצא מהבית ללא איפור אין מצב יתהפך העולם אף אחד לא יראה אותה בלי העדשות הכחולות ובלי האיפור..
אני שתמיד מחמיאה לה שהיא יפה והפעם מכל הלב , שכן מבחינתי במהלך השנה וחצי ויותר היא השתדרגה יפה מבחינת היופי שלה (או אולי זה בגלל ש"התאהבתי" בה וקיבלתי אותה איך שהיא..וכשאוהבים מישהו הוא יראה לנו יפה)
היא לעומת זאת עוקצת אותי נגיד אתמול שאלה אותי מה אני לובשת והאם אני מתאפרת והאם אני מתכוונת להגיע לישיבה לא יפה..התרגזתי עליה שהיא רומזת ואפילו נפלט לה מהפה בין אם בכוונה ובין לא שאחד הידידים שלה אמר עליי שאני יפה. היא ענתה לו שמבחינתה אני ממש לא יפה ושאני דומה למישהי מהשטחים!!
אני שתקתי הבלגתי לה באותו הרגע כי היא גם צחקה .מצד שני לקחתי לתשומת ליבי שבכל צחוק יש קצת אמת וצדקתי.
היום אני מאמינה שהיא לא חושבת שאני יפה היא רומזת לי את זה בכל הזדמנות.
כשהיא אמרה לי שאני מתכוונת להגיע לישיבה לא יפה כדי לסתום לה את הפה עניתי יפה שאני יפה כמו שאני גם ללא איפור (שלא תמיד בא לי ללבוש עליי מסכה ולהיות צבועה לעומתה ששמה לי עדשות ובלי הצבע בשיער היא נראת לא משהו בתמונות מהעבר גם עובדה קיימת. כפי שציינתי מי שראה תמונות שלה בעבודה הקודם נרתע ממנה )
כשאני עניתי לה שאני יפה כפי שאני היא עתה בזלזול "טוב בסדר מה שתגידי.."
ואז הזכירה לי איך באחת הישיבות עם מישהו מהעם שלנו דווקה ראה אותי ואמר לה "זאת החברה שאת רוצה להביא שוב לישיבה שלנו..? תראי איך היא נראית .
היא הרי ביקשה שיארגן חבר והוא ענה שגם החבר שהיה איתו בישיבה וגם כל חבר אחר לא ירצה אותה אם הוא לא רוצה..
אותו משפט שמעתי בעבר בדיוק עליה.
אם הייתי היום רזה אני בטוחה שלא הייתי שומעת את המשפט המכאיב הזה..

אני רוצה לציין שבישיבות בחודשים האחרונים אני ממש רואה איך מתלהבים מחברה שלי ומתחילים איתה למרות היותה שמנמנה כמוני. אני לעומת זאת סתם גולם רק שומרת ראש שלה שאף אחד לא ישים לב. מצד אחד זה נפלא , שכן אני לא מעוניינת בשום קשר רומנטי גם לא שום קשר טלפוני עם ערבים ומצד שני זה צובט בלב כזה פעם אחר פעם להרגיש שאני נראית לא משהו..
כמו שציינתי היום בניגוד לעבר למרות שהיא שוקלת בדיוק כמו שהכרתי אותה גברים מתחילים איתה. איתי לעומת זאת לא גם כשהייתי רזה. נכון אז הייתי מקבלת מחמאות שאני יפה אבל יש הבדל בין להחמיא לבין להתחיל. היו מתחילים איתי רק בחורים לא רציניים וגם לא היו מקרקרים סביבי כמו שעליה.

לפני כמה זמן סתם דיברנו על איזה מישהו שאנחנו לא מכירות באופן אישי אבל נתקלות בו לפעמים. אנחנו יודעות שיש לו חברה.
היא כזה צחקה עליי שאמרה שמה נראה לי שאם לא הייתה לו חברה הוא היה מסתכל עליייי?!?!.אני כזה נעלבתי ורק מלמלתי לה למה שלא ירצה והתפתח ביננו ויכוח. היא אומרת לי למה שכן ירצה ואני עונה למה שלא ירצה ובתוך תוכי אני מרגישה זוועה..
היא משדרת לי באופן מוחצן את הדעה שלה גם בלי להגיד לי כל יום את הדעה שלה שללא האיפור לפחות אני נראית מכוערת וגם אם האיפור היא עדיין מחוזרת יותר..
גם כשאני משתפת אותה בתחושותיי שהיום בניגוד לפעם שהייתי רזה אני מרגישה ממש דוחה היא רק מקשיבה ושותקת..אני לא ישמע ממנה תגובה כמו את מגזימה את יפה אל תדברי שטויות..

היום היא בקשר טלפוני עם בחור מאתר היכרויות שנראה ממש טוב וחושב עליה שהיא מהממת ומת כבר לראות אותה.
אני שרגילה ללכת איתה לכל מקום מקבלת לראשונה סירוב
גם אתמול היא אמרה לי מזל שאני לא יקח אותך איתי לבחור הזה שאני רוצה להכיר. הוא יראה אותך יגיד לי "אלא החברות שאת מביאה לחבר שלו..?" כאילו היא משדרת לי שהיא מתביישת ביי
הוא גם לוחץ עליה להיפגש לבד .
היא אמרה לי שברגע שיהיה לה חבר לא יהיו יותר ישיבות..
מצד באחד באמת שאני מרגישה חנוקה ממנה כי היא לא נותנת לי מרחב ומצד שני הפחד שהקשר בינהם יהפוך לרציני יוריד אותי לתחתית סולם העדיפויות ואז שוב לחזור לשעמום בסופי השבוע , ולהרגיש בודדה בעולם הזה..
אני גם לא ממש רוצה להכיר מישהו .
אני עוד מעט בת 30 והיא 22
נפגעתי בעבר והיום אני עם מגננות קשה לי לסמוך על גברים ואני מעדיפה לא לצאת לדייטים בכלל.
למעשה אני עוד מאוהבת ממישהו שעבד איתי במקום העבודה שרק ניצל אותי ועזב כי לא היה בנוי נפשית לקשר רציני והיום הוא עם מישהי כבר כמה חודשים..רק הפחד להכיר בחור מקסים שיתגלה כשחקן מעוררת בי סלידה מגברים.
אני גם חושבת שאני נראית לא משהו היום. לא האיפור הוא זה שישנה את ההרגשה שלי אלא הדיאטה.
בגלל שהיא גוזלת ממני את כל הזמן בין אם בטלפון או מפגש אמיתי אני מתקשה לחזור לדיאטה.
מצד שני אני חושבת שאם היא תתרחק ממני ונהיה פחות קרובות אז נכון אני יעשה דיאטה ואראה שוב טוב אבל שוב אסבול מדיכאון ומהבדידות..

 

[אופירA]

תלות באנשים משפילים

לא היית רוצה לשנות את החיים שלך ממה שהם נראים היום?
ברור שלהיות בדיכאון ולסבול מבדידות זה לא אלטרנטיבה עדיפה. אני מבינה אותך.
אבל יש עוד אלטרנטיבות, שברור שהן עדיפות מאשר להיות תלויה במישהי שמנצלת אותך ומשפילה אותך.

שבי עם עצמך, ותחשבי - יש עוד דרכים לשבור את הבדידות. חוג לריקודי עם, למשל. חוג לטיולים בארץ, התנדבות בצב"ח, חוג למלאכת יד - כל פעילות חברתית שיכולה לעניין אותך ולגרום לך להיות בחברה.
את מוכרחה למצוא עניין והזדמנויות חברתיות כדי שלא תהיי תלויה בחברה המזעזעת הזו. ואז - את צריכה להיות זו שתתרחק ממנה, לא תצא איתה כל הזמן ולא תדבר איתה בטלפון יותר מפעמיים בשבוע. לשאר הטלפונים - אל תעני. את יכולה להגיד לה שזה לא מתאים לך כל כך הרבה טלפונים, יש לך חיים משלך.

על הדימוי העצמי המאוד ירוד שלך - כבר שנים שאת צריכה טיפול נפשי טוב, וגם כתבו לך את זה במשך השנים. אז זה עניין שלך איך את רוצה לחיות את החיים שלך.
בכל אופן, החברה שלך מגעילה, אבל את זו שמאפשרת לה את ההתנהגות המגעילה כלפייך. אם את תשלטי בקשר (או תוותרי עליו לגמרי, וכמובן שהיה עדיף אם היתה לך אלטרנטיבה) - היא לא תוכל לעולל לך כל מה שליבה המגעיל חפץ. וגם לא תצטרכי לצאת עם ערבים שלא מתאימים בכלל לאישיות שלך.

וכמובן שקשר זוגי אפשר רק כשיש דימוי עצמי גבוה מספיק. אי אפשר להיות בקשר זוגי, כשאת תלויה כל כך בקשר הזה. כל קשר תלותי מכביד על השני והוא בורח ממנו.

 

[isola bella]

מסכימה עם כל מה שאופירה כתבה כאן ומוסיפה

ה"חברה" הזו היא לא באמת חברה
* חברה אמיתית לא תחפש (בין היתר) 'להיבנות' גם מימך - כן יש אנשים שגם נבנים מהנמכה של אחרים
* חברה אמיתית תחפש לפרגן לעודד ולחזק
* אם אין אני לי אף אחד לא לי
לאף אחד לא מגיע לספוג יחס כזה משפיל
רק את יכולה וצריכה קודם להכיר בערך שלך כאדם
&nbsp
נ.ב. כדאי לך למצוא כוחות לעשות דיאטה ולשפר את מראך
אני מצאתי בתוכי כוחות נפש לרזות 8 קילו כדי לחזור קרוב למשקל קודם רק החל מלפני
כ 3.5 חודשים ואני מה זה מרגישה טוב עם עצמי לחזור למכנסיים קודמים (מידה 38)
&nbsp
מכאן אני שואפת להמשיך לעוד שינויים
החלפת מקום עבודה
להכיר מישהו ..
&nbsp
ממני
איזולה בלה
&nbsp
&nbsp

 

[נעמי טאובר]

קשר מחניק עם חברה משפילה

שלום לך crema
את מתחילה את סיפורך באזכור ירידה דרמטית במשקל רק בזכות זה שלקחת זאת כאתגר בגלל תחרות היופי. לי זה מוכיח שכשאת ממקדת לעצמך מטרה שחשובה לך- יש לך כוח רצון חזק, נחישות ויכולת להשיג את מטרתך. לעומת זאת בתיאור התפתחות החברות עם החברה- נשאבת למצב שאת נגררת ומרגישה תלוייה בה. זה חבל מאד. החברה הזו כנראה כריזמטית ומלאת בטחון וזה מושך אותך אבל הצמידות אליה מזיקה לך. יכול להיות שנמשכת אליה כי רצית להיות מלאת בטחון כמוה?
אם כך- תרשי לעצמך קודם כל להאמין בעצמך ולשאוף למטרות שטובות לך, את רואה שלא נדבקת בבטחון העצמי שלה, להיפך, הבטחון שלך ירד כי היא מעליבה אותך ולא תומכת בך. קצת נטשת את עצמך ואת ההרגלים הטובים שלך באוכל כשהתחברת אליה, הרווחת את האפשרות לצאת ולבלות בחברה, אבל עכשיו כשיש לך כבר נסיון בזה- אולי תוכלי למצוא חברות אחרות לבילוי, ואולי חבר?
את רומזת לכמה סיבות שבגללן את לא בעניין של זוגיות (ביישנות, פגיעה מחבר קודם ואולי יש עוד סיבות) אבל את מתמלאת קנאה ואי נחת כשחברתך מחוזרת, מכאן מובן שגם את רוצה להיות מחוזרת, וזה הכי טבעי ומתאים וגם נכון וחשוב בגיל שלך. כדאי לך למצוא דרך להתגבר על מה שמעכב אותך מליצור קשר. זה לא המשקל ולא איפור או חוסר איפור, אלא חששות ופחדים שבהם אפשר לטפל.
כדאי לך ללכת לטיפול, את יכולה לחפש טיפול ממוקד שיעזור להתגבר על ביישנות או חששות מפגיעה, יש גם קבוצות טיפול שבהם נפגשים אנשים בגילאים דומים ועוזרים זה לזה בנוסף להנחייה מקצועית. וזה יכול ממש לשנות את החיים שלך לטובה. אם תרצי- תכתבי לנו שוב ותוכלי לקבל המלצות במסר פרטי על מטפלים טובים קרוב למקום מגוריך.

 

[crema61]

נכון..

נכון שיש לי כח רצון ונחישות אין דבר העומד בפניי
אכן התחברתי לחברה בגלל הביטחון העצמי שלה למעשה זה מה שמשך אותי אליה וגרם לי להעריץ אותה .
אני חייבת לציין שחברה שלי יורדת לא רק עליי , גם על הידידים שלה המזדמנים.
יש לה לפעמים פה ממש מלוכלכך. היא יודעת להרים את הקול ומתעצבנת מכל שטות. לפעמים זה הסיבה המרכזית שבא לי לא להיות חברה שלה , אבל כרגע אני מרגישה תלוייה בה כי כן יש בה צד רך גם . היא לא כמוני יבשה
&nbsp
החברה המשותפת שלנו ששוקלת 130 קילו ועברה אינספור סטוצים מגברים שלא רצו אותה באמת. היום היא בזוגיות. היא גם לא מטופחת ומתלבשת בכלל כמו גבר והחבר שלה אוהב אותה כמו שהיא וכבר יש דיבורים על חתונה.
רק עכשיו יש לי מחשבות שאם היא מצאה זוגיות אז גם אני יכולה . הבעיה שלי שאין לי כח נפשי לצאת לדייטים ולסנן בחורים לא רציניים. באיזה שהוא אופן אני לא בשלה גם למחוייבות כלומר כן בא לי אהבה קשר עמוק אבל לא רוצה ילדים כרגע . מפחדת להכיר מישהו ובלי לשים לב להיות כבולה
&nbsp
לגבי הטיפול ניסיתי בעבר ולא עזר לי וכרגע אני במינוס רציני בבנק
באמת היה טוב עם הייתי מנסה שוב אבל קשה לי כספית למעשה חסמו לי את האשראי ואין לי שיחות יוצאות ואין מזומן. בחלק מהמקומות האשראי כן עובר לי כמו בסופר שאני עובדת בו ולכן אני שורדת ככה דלא נדבר על טיפול שאין לי היכולת כרגע
&nbsp
אולי אני צריכה פשוט להפסיק לרדת על עצמי? כל היום אני עם מחשבות שליליות
חברה שלי מעירה לי על זה בלי סוף
מאיפה אני מוצאת את הכוחות לחזור לדיאטה?
אני חייבת לציין שבזמן האחרון התאבון שלי פחת בצורה משמעותית, כבר אין לי כל כך אכילה רגשית. אני אפילו לא נהנת מהאוכל אני אוכל מחוסר ברירה ועדיין המשקל תקוע על 90
&nbsp
&nbsp

 

[תמר דגן 1]

תלות בחברה משפילה

שלום לך CREMA

תיאורך הארוך נוגע ללב. מצטרפת לדעתן של אופירה ונעמי,
ומעיזה אף לאמר בצורה ישירה יותר: החברות הזו, לא רק שאינה מיטיבה איתך היא ממש מזיקה לך, וככל שתקדימי לנתק את הקשר כך ייטב לך.
המחיר יהיה בדידות, אני מקווה שבאופן זמני בלבד.
קיבלת כמה טיפים היכן ניתן להכיר חברות חדשות, ואלי גם חברים: חוגים, טיולים, הרצאות, סדנאות...
יתכן שבתחילת הקשר ביניכן הדברים נראו אחרת, אבל נכון להיום נראה שאת שם בעיקר כדי להוכיח לעצמך (אולי באופן לא מודע), כמה את נחותה ולא ראויה, והיא בקשר הזה בעיקר כדי לבנות את החוזק שלה על החולשה שלך, כפי שעושה גם עם אחרים.
כתבת שפגשת "חברה אמיתית". נראה לי שבהגדרה שלך חברה אמיתי היא חברה שאת יוצאת איתה לבילוי משותף בשונה מחברה לעבודה. בהגדרה שלי "חברה אמיתית" מפרגנת, תומכת, מעודדת, ולא משפילה ומנמיכה ומדכאת.

אז כשלב ראשון, מאוד ממליצה לך לנתק את הקשר איתה.
למה לך לחכות שהיא תחזק את הקשר הזוגי שלה ותתרחק ממך?
למה לא להיות אקטיבית ויוזמת, ולקחת שליטה על החיים שלך?

נראה לי שזה כשלעצמו ייתן לך אנרגיה לצעד השני - לקחת שליטה מחודשת על התזונה שלך. פעילות ספורטיבית כגון הליכה או אפניים יכולה לתת פוש רציני לירידה במשקל.

הצעד השלישי יהיה להכיר חברות חדשות, והרביעי, ואולי במקביל - בני זוג פוטנציאליים.

כבר הוכחת לעצמך, שכמשהו חשב לך - את יודעת לעמוד באתגר.

אז קדימה - לעבודה!!

 

[פנתרית סגולה]

קרמה אשה טובה ונחמדה

כתבתי לך הודעה שלמה ולא עלתה.
אז בקצרה: אני זוכרת אותך מהודעות אחרות . בעבר כתבת על העבודה שלך. התגלית כבחורה נחושה ומצליחה.
את זקוקה גם לאהבה, כמו כולנו.
החברה שמצאת מתגלית יותר ויותר כאדם ארסי.
מנסיוני, נסי למצוא תחומי ענין.
זה מונע הרגשת בדידות ומועקה
וגם מפגיש עם אנשים.
מנסיוני,לכי לשיחות עם פסיכולוגית
נעימה וטובה או פסיכולוג כזה.
שם תקבלי את התמיכה והעידוד
שאת כה זקוקה להם. ותעזבי את המכשפה.
אגב, לדעתי היא תגלה את אופיה הרע גם כלפי בחור לאחר שתתרגל אליו. ואם מישהו יפול ברשת שלה
והיא תתחתן,אני לא מקנאה בו, לאחר שנה או יותר.
קרמה,היא לא שווה אותך. את אשה טובה. היא מכשפה רעה.

 

[crema61]

אני מפחדת לאבד אותה

לפני כמה זמן רבנו מחקתי אותה מהפייס.
הייה לנו פעמיים ריב כסאח בפעם הראשונה התנתקנו שבועיים. בשבועיים האלה לא הרגשתי בחסרונה היה לי אוויר לנשימה. היא זאת שהתקרבה אלי בצורה ממש נחמדה וסיפרה לכל העולם שזה ביג דיל בשבילה, שאף אחד לא יבין את כל מה שעבר עלינו בתקופה הזאת. אני ריחמתי עליה וסלחתי לה
אמא שלי יודעת עליה והיא לא מרוצה מהקשר שלנו גם היא..אבל גם אמא שלי בעצמה אישה קשה לפעמים אני בורחת לחברה כדי להימנע מלהיתקל באמא שתמיד תעביר עליי ביקורת ותגיד מה לא בסדר.. ואיזה מטלות לא עשיתי בבית וזה לעולם לא נפסק כי תמיד יש לה על מה להעיר לי גם אם אני יתנהג למופת.

קשה לי להתנק מחברה הזאת גם בגלל אמא שכן אני מרגישה שהיא מצילה אותי ממנה כי אם ניצא או אם אני יריב עם אמא יש לי אוזן קשבת..
אמא שלי טוענת שחברה שלי גונבת לה את הבת אבל היא לא מבינה שככל שהיא מציקה לי אני זאת שבורחת אליה מרצונה.
אתמול בדיוק נתקלתי באמא בכמה דקות הספיק כדי לבכות (אני נסגרת רוב היום בחדר כדי להימנע מלהיתקל בה)
עבר לי בראש שאולי הגיע הזמן להיות עצמאית יותר ולהשכיר דירה לגור לבד..
ואז נזכרתי שאין לי שקל שאני במינוס ואם אני גרה עם אמא ולא מצליחה לחסוך יעיפו אותי מהדירה השכורה.

מה שאני מעוניינת עכשיו זה ללמוד לחסוך אפילו למצוא עוד עבודה לשלב.
יצא לי לעבוד שבוע בחנות צעצועים ופוטרתי בשבוע של פורים כשהוא נתן לי רק משמרת אחת. הוא אמר שקיבל יותר מדי עובדים ותיכף לא יהיה לו מה לעשות עם כולם.
הייתי רוצה לדעת איך למזער את הקשר ביינו מבחינתי לדבר פעמיים ביום זה מספיק . קשה לי עם זה שהיא מורחת אותי על הקו. אתמול המצאתי לה שאני רוצה לנוח אבל אם אני יגיד לה שאני עסוקה היא תגיד לי מה כבר יש לך לעשות.
הקשר ביינו מאוד דביק וזה מה שמפריע לי
אני מודעת לאופי הבעייתי שלה וסובלת ממנו לעיתים קרובות. לפעמים היא ממש מזכירה לי את אמא בעצבים שלה שהי מוציאה עליי, הרי גם אמא וגם היא מתעצבנות מכל שטות.
אני קשה לי לדמיין שאנחנו מתנתקות לחלוטין.
היא כל הזמן אומרת לי שחברה שלה רומזת עליי שתפסיק להסתובב עם חברות שלא עושות עלום עם החיים שלהם ושתתחיל ללמוד לעשות משהו עם עצמה כל עוד היא צעירה ואין לה משפחה לפרנס.
אני ששמעתי את זה מצד אחד נעלבתי , שכן אין לי היכולת והרצון אישי ללמוד מצד שני איחלתי לה בהצלחה.
אני מכירה אותה טוב טוב היא לא תילך מהר ללמוד כי זה עולה כסף וזה כרוך בהשקעה. היא בניגוד אלי שאני בזבזנית בן אדם חסכן על גבול קמצן . היא לא תבזבז כסף סתם גם אם מדובר בכמה שקלים.

אני לא יודעת מה יש לי עד לפני חודש בערך היייה לי תאבון יתר , כל הזמן רציתי לנשנש. עכשיו זה הפוך לפעמים אני לא מתלהבת מלהסתכל על האוכל . אני אוכלת נכון אבל לא נהנת מהאוכל..וגם מהכריכים שאני מביאה לעבודה..כל הזמן רוצה משהו חדש שלא רגילה לאכול

שתי המטארותצ שלי זה להתחיל בתהליך מסודר ולהפחית בתדירות של הקשר בייני לבין החברה. באמת שלא נעים לבוא ולהגיד לה בפנים מותק את חופרת לי כל היום ואז היא תתחיל להתעצבן

 

[פנתרית סגולה]

קרמה חמדתי. כאשר תלכי לפסיכולוגית או לפסיכולוג

תהיה לך כל ההקשבה והתמיכה שבעולם (בתנאי שהם טובים ונעימים. צריך מזל לפסיכולוג/ית טוב/ה. למה שלא תנסי אחת מהפסיכולוגיות המנהלות את הפורום הזה. כל אחת מהן נהדרת ממש). וההקשבה הזו, והעידוד הזה, יבואו מאדם שפוי מאד, טוב , חכם מאד, שרוצה מאד בטובתך, ועושה כל מה שיכול (ויכול המון) כדי שתהיה לך תמיכה במצוקתך, הבנה ופתרון לבעיותייך (הבעיה עם הבחורים, הצורך במין "אמא" או אחות במקום אמא שלך הקשה. גם בעיות בעבודה!). הפסיכולוגית מתפקדת כמין אחות גדולה חכמה מאד וטובה ומאד לטובתך. הפסיכולוג מתפקד כאח גדול, כנ"ל. מה את צריכה את החראית הזו, מה את צריכה אנשים רגילים, עם כל הדפיקות שלהם, כל השריטות, כל התיחמונים (תראי איך היא מנסה לתחמן אותך. שלא תעשי מה שאת צריכה, ותזרקי אותה). כשיש לך אנשים נהדרים שלמדו הרבה מאד על בני אדם, נותנים לך תובנות לגבי עצמך ולגבי אנשים בחייך (למשל החראית ולמשל אמא שלך.ולמשל הבחורים שיצאת איתם). מחייכים אלייך ונותנים לך אפילו כוס קפה או תה בהתחלה. אנשים טובים שאוהבים אנשים ובגלל זה הם במקצוע. אנשים שיתפקדו כמו אמא או אחות או אח בשבילך. באמת, קרמה הנחמדה. למה לך לא מגיע מה שהרבה אנשים שנתקלים בצרות קיבלו ומקבלים?
האם את חוששת משיחות עם פסיכולוגית ? אולי את חושבת שאלה לא החיים האמיתיים, שזה לא יחס טבעי, כמו בחיים, עם חברה. אז תשמעי: זה הרבה יותר טוב, כשהפסיכולוגית היא חכמה טובה ונעימה. ואת בוחרת אותה או אותו. את לא חייבת ללכת למישהי או מישהו מסוים רק מפני.... אני לא יודעת מה. צריכה להיות ביניכן כימיה. ואז - את פשוט משדרגת את חייך בגדול. והצרות בסוף נפתרות. והתקווה וההצלחה חוגגות.
אני מדברת מנסיון. אני לא מוכרת לך משהו נפוח. התנסיתי בזה. התנסיתי בצעירותי גם עם פסיכולוגיות ופסיכיאטר גרועים. לא התאימו לי בכלל. אבל שם אמי דחפה אותי אליהם. לא אני בחרתי. לא אני חשבתי בכלל שאני זקוקה לפסיכולוג או פסיכיאטר. ובאמת הייתי זקוקה ראשית כל לחברת אנשים. הייתי בודדה ולא היה לי כלום. לך יש עבודה. את באה בחברת אנשים. כל מה שאת זקוקה לו זה שאדם חכם -לב, שמבין בנפש האדם, לא מהבטן אלא משום שלמד את זה שנים, והתנסה בזאת שנים, יגלה לך אהדה ויתן לך עזרה.

 

[נעמי טאובר]

איך מתקדמים כשהכל כל כך קשה

שלום קרמה יקרה
במחשבה נוספת על איך שתיארת את תחילת הקשר עם החברה- אני מבינה שקשה לך לוותר עליה, ומציעה לך להגדיר לעצמך מטרה אחרת, (שבעצם היא אפילו קשה יותר אבל משתלמת יותר)- לשים לחברה הזו גבול בכל פעם שהיא פוגעת, או כשהיא נדבקת. למשל לומר: "אל תדברי אלי כך", או "אני רוצה זמן לעצמי ודיברנו מספיק היום". את לא צריכה לתת לה סיבות הגיוניות למה להפסיק שיחה, כי הרי היא תמיד תמצא איזו דרך מעליבה לערער על הסיבות, נסי לא להיכנס איתה לוויכוח, אלא פשוט לומר די, ואם צריך- להודיע שאת סוגרת את הטלפון ולעשות זאת. את באמת לא צריכה לומר לה משהו מעליב כמו "את חופרת כל היום", יהיה לך קל יותר אם תגידי על עצמך "אני (קרמה) צריכה קצת שקט, תריכה קצת זמן לעצמי" ואם היא חופרת ומערערת על כך, תוכלי לומר לה "את לא מקשיבה לי, ולא מכבדת את הרצון שלי". כמובן שאפשר גם לסנן.
הבהרת היטב שאין לך אפשרות כעת לממן טיפול פסיכולוגי, בכל אופן את זכאית לטיפול חינם בקופת החולים שלך. ככה זה מאז הרפורמה במשרד הבריאות ביולי 2015. הקופות לא ממהרות לפרסם זאת, אבל זכותך לברר, ואם אין לקופת החולים שלך שירות כזה במקום מגוריך- הם אמורים לתת לך טופס 17 שבעזרתו תקבלי טיפול במרפאת בריאות הנפש הקרובה. אל תיבהלי מהשם, זה יכול מאד לעזור לך להתחזק.
כרגע אולי יעזור לך למצוא עבודה נוספת, אולי בשעות הערב, אולי אפילו אם את מוכנה לכך- לגור עם קשישה שזקוקה לעזרה קלה בלבד, כדי לצאת מהבית ולחסוך בנוסף. הקשר עם אמך בטח מוריד את הבטחון העצמי והאמון שלך בעצמך, דאי לך למצוא עיסוק שייתן לך סיפוק ותוכלי להרגיש בו טובה. גם לחסוך כסף, אם זה יתאפשר, ייתן לך הרגשה טובה.
את נשמעת כאשה נעימה שיודעת להסתדר גם עם אנשים קשים, איך את עם ילדים? האם יהיה לך נעים להיות ביביסיטר בערבים, או להיות סייעת בגן או פעוטון? ילדים קטנים יודעים לתת המון אהבה למי שמשקיע בהם וזה יכול לחזק את הבטחון העצמי שלך. כמובן אם עבודה כזו מתאימה לך בהרגשתך.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה ומאמינה שתצליחי לעזור לעצמך.