דילמות של שמנה
היי לכולם אני קוראת כבר בערך... ממממ מאמינה כ 6 שנים. לפעמים פחות לפעמים יותר תלוי באיזה תקופה... החיים עוברים להם... ואני משמינה, מרזה, ותמיד עם ההשמנה חוזרים כל הבלאגנים במוח, שאני לא יודעת, עדיין, אחרי ככ הרבה שנים איך להתמודדץ אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת- אני די יודעת את התשובות הרציונליות אבל בכל זאת רציתי אולי רק לשתף ואולי שתחזקו אותי כי רק המקום הזה יכול להבין מאיפה אני באה. הסיפור שלי להיוםהוא סיפור נושן וידוע שהיה הרבה פעמים בפורום... אז ככה: הפייסבוק השתלט גם לי על החיים, יצא לי להכיר שם מישהו- שמבחינת הנתונים היבשים הוא בדיוק אבל בדיוק מה שאני מאחלת לעצמי מאז ומתמיד. דיברנו ... הרבה.... ויש חיבור. כמו שידוע בפייס בוק אין אנונימיות- אפשר לראות שם את כל החיים- תמונות, חברים הכל חשוף. עכשיו אחרי הרבה זמן צריך להפגש...ולמרות שהוא ראה תמונות ואני לא זוכרת איך מתגברים על כל הקולות בראש: מה אם הוא יתבייש בי? מה אם הוא לא יוכל להמשך אלי? מה אם הוא יתאכזב נורא? איך הוא יכול לאהוב ולהמשך לקוטג' שמתפס לי על התחת כשסביבו יש רק את הגבעוליות שהן לא פחות מענינות חכמות ממני? אני עדיין לא מבינה איך מישהו כמוהו שיש לו ככ הרבה אפשויות יבחר להיות עם מישהי עם תיק- תיק פיזי ונפשי בגלל שאני שמנה ואני מצידי ללא קשר אליו- נמאס לי מההרגשות האלה... נמאס שהחיים עוברים ורק כשאני רזה אני מצליחה להיות מאושרת. רק כשאני רזה אז יש לי ככ הרבה אופציות- גם חברתיות בלימודים בעבודה. נראה כי כל הדלתות פתוחות בפני אבל אז כשאני חוזרת למצב צבירה שמן- אני לא יודעת איך לאכול את החיים איך לחיות בצורה מלאה ובלי להרגיש שאני סוג ד'. אז אולי אני כאן שתזכירו לי. תזכירו לי איך ללכת ברחוב בראש מורם. איך לצאת לדייט הזה, שאני ככ רוצה, בלי לחשוב שאין לזה סיכוי. אני מדברת עכשיו מהמקום הכי נמוך- ממקום שאני מרגישה שהשומן לא רק עוטף לי את הגוף אלא חוסם לי את המוח. אני שוב באותה נקודה שאני אומרת שאין לי סיכוי להיות שמנה ולמצות את כל הפוטנציאל שיש לחיים להציע לי. נמאס לי מהנקודה הזאת- אבל לא יודעת איך. מבקשת קצת מהכו שיש פה... אפשר?
היי לכולם אני קוראת כבר בערך... ממממ מאמינה כ 6 שנים. לפעמים פחות לפעמים יותר תלוי באיזה תקופה... החיים עוברים להם... ואני משמינה, מרזה, ותמיד עם ההשמנה חוזרים כל הבלאגנים במוח, שאני לא יודעת, עדיין, אחרי ככ הרבה שנים איך להתמודדץ אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת- אני די יודעת את התשובות הרציונליות אבל בכל זאת רציתי אולי רק לשתף ואולי שתחזקו אותי כי רק המקום הזה יכול להבין מאיפה אני באה. הסיפור שלי להיוםהוא סיפור נושן וידוע שהיה הרבה פעמים בפורום... אז ככה: הפייסבוק השתלט גם לי על החיים, יצא לי להכיר שם מישהו- שמבחינת הנתונים היבשים הוא בדיוק אבל בדיוק מה שאני מאחלת לעצמי מאז ומתמיד. דיברנו ... הרבה.... ויש חיבור. כמו שידוע בפייס בוק אין אנונימיות- אפשר לראות שם את כל החיים- תמונות, חברים הכל חשוף. עכשיו אחרי הרבה זמן צריך להפגש...ולמרות שהוא ראה תמונות ואני לא זוכרת איך מתגברים על כל הקולות בראש: מה אם הוא יתבייש בי? מה אם הוא לא יוכל להמשך אלי? מה אם הוא יתאכזב נורא? איך הוא יכול לאהוב ולהמשך לקוטג' שמתפס לי על התחת כשסביבו יש רק את הגבעוליות שהן לא פחות מענינות חכמות ממני? אני עדיין לא מבינה איך מישהו כמוהו שיש לו ככ הרבה אפשויות יבחר להיות עם מישהי עם תיק- תיק פיזי ונפשי בגלל שאני שמנה ואני מצידי ללא קשר אליו- נמאס לי מההרגשות האלה... נמאס שהחיים עוברים ורק כשאני רזה אני מצליחה להיות מאושרת. רק כשאני רזה אז יש לי ככ הרבה אופציות- גם חברתיות בלימודים בעבודה. נראה כי כל הדלתות פתוחות בפני אבל אז כשאני חוזרת למצב צבירה שמן- אני לא יודעת איך לאכול את החיים איך לחיות בצורה מלאה ובלי להרגיש שאני סוג ד'. אז אולי אני כאן שתזכירו לי. תזכירו לי איך ללכת ברחוב בראש מורם. איך לצאת לדייט הזה, שאני ככ רוצה, בלי לחשוב שאין לזה סיכוי. אני מדברת עכשיו מהמקום הכי נמוך- ממקום שאני מרגישה שהשומן לא רק עוטף לי את הגוף אלא חוסם לי את המוח. אני שוב באותה נקודה שאני אומרת שאין לי סיכוי להיות שמנה ולמצות את כל הפוטנציאל שיש לחיים להציע לי. נמאס לי מהנקודה הזאת- אבל לא יודעת איך. מבקשת קצת מהכו שיש פה... אפשר?
