מסכימה עם דברייך...
כי הדרך להשגתה של מטרה "רחוקה" רצופה ברכישת תובנות- גבוהות יותר או פחות. אך מדוע נדמה לך כי עצם השגת המטרה מבטלת, בעיני המשיג, את ערכה והופכת אותה ל"לא רלוונטית"? פעמים רבות מציב האדם לעצמו מטרות נעלות- בתחום האישי, המקצועי, האקדמי וכד'. האם דרכו מלאת החתחתים אל עבר הגשמת מטרותיו, אוצר התובנות שרכש בדרך- היש בכל אלה לבטל את ערכו של אותו הדבר, אליו שאף, לכשישיג אותו? טענה תמוהה שאין לה על מה להסמך... את טוענת כי "מוטב לו לאדם שישים לעצמו כמטרה להשיג את התכלית שלשמה הוא נוצר והתכלית היא תכלית אחת ומשותפת לכל בני אדם". את אפילו מוסיפה כי "תכלית האדם לא יכולה להיות במישור הארצי- הייחסי"- לא ברור לי- "יחסי" למה? מה שחסר לי בדברייך הוא, ביאור כוונתך- מהי אותה התכלית (המשותפת לכלל בני האדם) אותה את מחייבת ושאין מקומה במישור הארצי? האם, לטעמך, שאיפותיו הארציות של האדם (הוטבעו בו "לפני לידתו"??? הכיצד?!) בהכרח נועדו כדי לנפח את האגו שלו? למה כוונתך שהם "מרחיקים את האדם מעצמו"? מהי הגדרתך ל"עצמו" של האדם? ועוד- אם, לטענתך, הגשמת "מטרות ארציות" אינן מסוגלות להביא את האדם לידי "אור ואהבה", מהו אותו הדבר שכן עשוי להביא את האדם לידי אלה? מהי "התכלית הסופית" שהזכרת בדבריך? באשר ליעוץ הפילוסופי- אכן מטרתו לסייע גם בפתרון בעיות אישיות/ לבטים הרובצים לפתחו של האדם. הבקיאות בדרכי החשיבה של הפילוסופיה לסוגיה, יש בה תועלת רבה ליועץ בעל גישה נכונה ונטיה טבעית, כדי לסייע לנועץ המתלבט בשיקוף דרכי ההתמודדות השונות העומדות בפניו והנכונות עבורו, בדרך למציאת הפתרון. לחלוטין אינני פוסלת כל שיטת יעוץ אחרת- כמו האימון אותו, הזכרת בדברייך. מה שמבדיל יועצים/ מאמנים בתחומים שונים, הוא "ארגז הכלים" עמו הם עושים שימוש. לטעמי, יועץ טוב הוא זה, שבנוסף לחכמת החיים ולנטייתו הטבעית לעסוק בתחום זה, עוד הוסיף ורכש לעצמו כלים מכלים שונים (=קרי: ידע נרחב), אשר בכוחם לחדד ולשפר את כישוריו הטבעיים. הפילוסופיה, אגב, אינה דבר שבשמים הוא. לו ערכה היחיד היה בפטפטת אודות דברים שברומו של עולם- מה צורך היה בה? חלק נכבד מהפילוסופיה הוא יישומי- ומכאן ערכה הרב לרכישת תובנות "ארציות" לחיי היומיום. באשר לשרלטנים- מכירה תחום בו אין שכאלה? אדם המעוניין לפנות ליועץ/ מאמן וכד' מוטב שיבדוק, ראשית, שאינו מפיל עצמו לפח.
