דילמה

[mandm2]

דילמה

התחלתי עבודה חדשה וחברה שלי לימדה אותי ועשה לי את החפיפה.
היא סיפרה למנהלת שלי את כל השאלות שלי ואמרה לה שאני עובדת לאט מאוד ושאני לא אספיק ולכן המנהלת החליטה לפטר אותי.(אחרי 6 חוד)
אותה חברה נשואה לחבר הכי טוב של בעלי ואנו נפגשים בכל שמחה וארוע עצב או חגים וימיהולדת.
בגללה פיטרו אותי וכרגע היחסים עצובים בין בעלי ולחבר.
ואני שואלת האם ניתן להפריד את הקשר בינהם לקשר ביני לחברה לקשר בינו לבעלי.?
האם הם יוכלו להמשיך להיפגש?
האם כדאי לעודד את זה?
אני כרגע כועסת מאוד אז אני מנסה לא להחליט.
אני פשוט חוששת שאם היא הפילה אותי אז שלא תפיל גם אותו יום אחד. האמון נשבר אצלי.

תודה
מירב

 

[אופיר מנחם]

האם ניתן להשיב אמון?

כדי להבין יותר את הסיפור, יעזור לדעת, האם את בטוחה שהחברה אכן גרמה לפיטוריך. במידה וכן האם דיברת איתה על הנושא?
מה היה לה להגיד?

 

[mandm2]

היי.תודה על ההתיחסות.

בשיחה בה המנהלת פיטרה אותי היא טענה שאותה חברה אמרה עלי את הדברים שהיא לא רצתה לשמוע.
כן כמובן שטעיתי גם.
הטעות העיקרית שלי שראיתי אותה כחברה ולא חשבתי שהיא עמיתה לעבודה.
לא חשדתי בה.
הרשיתי לעצמי לשאול אותה שאלות והיא ציינה את השאלות שלי בעיני המנהלת באור הלא נכון.
היא כנראה פחדה על המקום עבודה שלה ושל חברה שלה ואני לא מצליחה לסלוח לה כי מבחינתי היא הרסה לי ולמשפחתי את מקור ההפרנסה.
הרשיתי לעצמי להרגיש איתה בנוח ולצחוק ואת כל הצחוק היא פשוט ציטטה בפני המנהלת.
**עבדתי חצי שנה בתפקיד א ואז הוחלט להעביר אותי לתפקיד ב והיא העבירה לי את החפיפה.

היא התקשרה אלי ולא יכולתי לדבר איתה.
היא התקשרה לבעלי והתנצלה אבל הסליחה שלה לא תאכיל את ילדיי.
היא טענה בהתנצלות שלה לבעלי שאני אשמה. אשמה כי אני איטית לעבודה הזו ולא אחראית מספיק ולא מתאימה.
הוא לא ענה לה. לא ידע מה לומר.

 

[nlobak]

היי יקרה

משתי הודעותייך איכשהו נשמע לי (אולי אני טועה, אבל הייתי רוצה שתראי איך זה נשמע מהצד) שהחברה לא עשתה את זה מרוע מכוון כלפיך,
אלא ממניעים אחרים כמו נאמנות למקום עבודה, שמירה על מקצוענות בעבודה וכו'.
אני לא אומרת שזה מצדיק את הפעולה הלא חברית מצידה כלפיך, אבל שווה לחשוב גם על זה.

בנוסף, אני שומעת שהכעס העיקרי שלך עליה הוא בעקבות איבוד פרנסה, אז מעניין לשאול: אם היית מוצאת עבודה ישר אחרי הפיטורים - האם הכעס שלך עליה היה עדיין אותו הכעס?
(אגב, אם כבר מדברים על זה - הייתי גם מתמקדת כרגע בפינוי כל האנרגיות למציאת עבודה חדשה, כעס יכול לשרוף לא מעט אנרגיה טובה וחבל... )

דבר חשוב נוסף: הבנתי מהודעתך שלמעשה לא דיברת עם אותה חברה כמו שצריך על המקרה לאחר שפוטרת. לדעתי זה מאוד חשוב. לא בשבילה כמובן, אלא בשביל עצמך. זה יכול לעזור לך להוריד את האבן שיושבת על הלב, לפחות שתשימו את כל הקלפים על השולחן.

בקשר לחברות בין בעלך לבעלה - האם התייעצת על העניין עם בעלך? איך לדעתו עדיף להתנהל עם זה? מה הוא חושב על העניין?

 

[mandm2]

תודה לך

הארת את עיני ב 2 הארות מענינות שאין לי תשובה עליהן כרגע ואני אחשוב עליהן.
היום כשחיפשתי עבודה אז הרגשתי שאם אני אמצא אז כמו ארגיש נקמה.

הארה ראשונה לגבי מציאת העבודה.
הארה שניה לגבי זה שעוד לא שוחחתי איתה מרוב כעס.למרות שהיא התקשרה 6 פעמים ולא הייתי מוכנה לשוחח עימה.

בעלי אולי כועס עליה אך מדבר עם בעלה.לא יודעת מה ישאר טיב היחסים בינהם.
אולי זה טרי מדיי אז בעלי טען שאין לו כרגע דיעה ברורה לגבי המשך הקשר.נשאל אותו שוב שבוע הבא.

זה נושא מאוד כואב לדבר עליו אפילו שאני לא מכירה אתכם...
תודה לך שוב.באמת.
מירב

 

[nlobak]

תודה לך יקרה שחלקת איתנו

ואהבתי את החתימה שלך - "כי רק אהבה תנצח"

 

[לוחם ופלוסוף]

לדעתי

לפני שאת מקבלת החלטה כל שהיא את צריכה לקחת את ,החברה" שלך לשיחה בארבע עניים.
תשאלי אותה למה היא עשתה את זה? ועקבי אחרי שפת הגוף שלה ונסי להבין את הצד שלה.
אם את משכנעת שזה היה מתוך רשעות אז אין מה לעשות ותמשיכי לזרום הלאה.
אם לא אז תסיקי את המסקנות בעצמך.

בהצלחה