דילמה../images/Emo4.gif
אני מובטלת כבר ה-ר-ב-ה זמן ונמאס לי לשבת בבית ולהשתעמם אז החלטתי להתנדב בספריית הנוער העירונית. אחרי שפגשתי את כל הגורמים הנוגעים בדבר התחלתי להתנדב בזמני החופשי מתי שיכולתי. עשיתי שם כל מה שעושות הספרניות רק בלי שישלמו לי, הפכתי לאחת מהחבר'ה ונהניתי מכל רגע. לפני כמה שבועות מנהלת הספריה נפטרה מסרטן. מאותו הרגע מנהלת הספריה בפועל עושה לי פרצופים חמוצים. ביום חמישי לפני שבוע הודיעו לי מחברת כוח אדם על עבודה זמנית ושאני צריכה להתחיל ביום ראשון, כמובן שהסכמתי. לפני שיצאתי מהספרייה הביתה(ב 7 בערב כשהיא נסגרה) חיפשתי את מנהלת הספריה וכשלא מצאתי הודעתי לאחת הספרניות הותיקות יותר שאני לא אגיע בכלל בשבוע הקרוב. ביום ראשון הזה, אחרי שבוע של הפסקה, הגעתי לספריה. ברגע שהמנהלת הגיעה היא רצתה לדבר איתי. להפתעתי(ולאט לאט גם לכעסי) קיבלתי נזיפה על כך שלא הודעתי לה אישית שאני לא מגיעה. לרגע התבלבלתי ואז נזכרתי שהיא לא משלמת לי משכורת אז מה הקטע? הקטע הוא שממה שהיא דיברה הבנתי שזה חלק ממאבק כוח שכל קשר בינו לביני הוא מקרי לחלוטין. הצלחתי להחליק את העניין (כשבתוכי מתפתח הר געש לאט לאט אבל בהתמדה) גם כשהטיפוס שמנהל את שתי הספריות העירוניות הופיע סתמתי לו את הפה לפני ש"יעזור" לי עם העצות האבהיות שלו. הנקודה היא: אני לא מוכנה להיות שותפה למשחקי כוח כאלה בעיקר במקום שאני בכלל לא עובדת בו. אם מישהו שם לא מעוניין בעזרתי שיגיד ואני לא באה יותר. הדילמה: ללכת לגברת ולהביע את כעסי הרב? לבלוע את גאוותי ולא להגיד לה כלום ולהמשיך לבוא? לבוא לספרייה ולהגיד שלום ולהתראות לכולם? מה דעתכם?
אני מובטלת כבר ה-ר-ב-ה זמן ונמאס לי לשבת בבית ולהשתעמם אז החלטתי להתנדב בספריית הנוער העירונית. אחרי שפגשתי את כל הגורמים הנוגעים בדבר התחלתי להתנדב בזמני החופשי מתי שיכולתי. עשיתי שם כל מה שעושות הספרניות רק בלי שישלמו לי, הפכתי לאחת מהחבר'ה ונהניתי מכל רגע. לפני כמה שבועות מנהלת הספריה נפטרה מסרטן. מאותו הרגע מנהלת הספריה בפועל עושה לי פרצופים חמוצים. ביום חמישי לפני שבוע הודיעו לי מחברת כוח אדם על עבודה זמנית ושאני צריכה להתחיל ביום ראשון, כמובן שהסכמתי. לפני שיצאתי מהספרייה הביתה(ב 7 בערב כשהיא נסגרה) חיפשתי את מנהלת הספריה וכשלא מצאתי הודעתי לאחת הספרניות הותיקות יותר שאני לא אגיע בכלל בשבוע הקרוב. ביום ראשון הזה, אחרי שבוע של הפסקה, הגעתי לספריה. ברגע שהמנהלת הגיעה היא רצתה לדבר איתי. להפתעתי(ולאט לאט גם לכעסי) קיבלתי נזיפה על כך שלא הודעתי לה אישית שאני לא מגיעה. לרגע התבלבלתי ואז נזכרתי שהיא לא משלמת לי משכורת אז מה הקטע? הקטע הוא שממה שהיא דיברה הבנתי שזה חלק ממאבק כוח שכל קשר בינו לביני הוא מקרי לחלוטין. הצלחתי להחליק את העניין (כשבתוכי מתפתח הר געש לאט לאט אבל בהתמדה) גם כשהטיפוס שמנהל את שתי הספריות העירוניות הופיע סתמתי לו את הפה לפני ש"יעזור" לי עם העצות האבהיות שלו. הנקודה היא: אני לא מוכנה להיות שותפה למשחקי כוח כאלה בעיקר במקום שאני בכלל לא עובדת בו. אם מישהו שם לא מעוניין בעזרתי שיגיד ואני לא באה יותר. הדילמה: ללכת לגברת ולהביע את כעסי הרב? לבלוע את גאוותי ולא להגיד לה כלום ולהמשיך לבוא? לבוא לספרייה ולהגיד שלום ולהתראות לכולם? מה דעתכם?
