דילמה ניצחית

[yogiman2]

דילמה ניצחית

האם עדיף שותפים זרים זה לזה או שותפים שהם חברים ששוכרים דירה יחד? מה דעתכם?

 

[Bell23]

../images/Emo4.gif

קודם כל, עדיף לבד. ועכשיו שסגרנו את הנושא הזה... הייתי אומרת שלמרות שעם חברים יש סיכון מסויים שהקשר יפגע, בהחלט עדיף לגור עם אנשים שמכירים ואוהבים. לעניות דעתי כמובן. אבל זה עניין של אופי ושל מזל. את החברים אתה מכיר ויודע פחות או יותר אם אפשר להסתדר עם השגעונות שלהם (למרות שזה כמובן לא מבטיח שותפות מוצלחת..) ואנשים זרים - יש פה בפורום מספיק סיפורים פיקנטיים בנושא...

 

[Jazz Singer]

ושוב אני חוזרת על זה

ל-א ל-ג-ו-ר ע-ם ח-ב-ר-י-ם-

 

[Bell23]

עניין של ניסיון אישי, לא?

אני יודעת שאולי המקרה שלי חריג, אבל אני גרתי שנה עם חברים ונכון שלא הכל זרם חלק אבל בסה"כ זו הייתה שותפות נהדרת. כשנפרדנו כל אחד לדרכו בסוף השנה ממש הרגשתי שאני עוזבת בית. לא סתם דירה עם שותפים - אלא ממש בית. אני חושבת שמידת ההצלחה במגורים עם חברים תלויה במידת ההקשבה, השיתוף, יכולת הפשרה והכבוד ההדדי ששורר בינכם. ולדעתי זה הרבה יותר נעים לחזור בערב הביתה לאנשים שאוהבים ומכירים אותך, מאשר לדירה עם אנשים זרים שתמיד יהיה קצת ריחוק בינכם.

 

[habubnik]

זה סיכון בדיוק כמו עם זרים

הכל ילך סבבה או שלא. ההבדל הוא שעם זרים לא איבדת כלום, את החברים אתה עלול לאבד (או לפחות להזיק למערכת היחסים) - ככה שצריך להפעיל שיקול דעת מאסיבי עד כמה אתה בקר טוב עם החברים הללו, וכמה ריבים על כסף/אוכל/ניקיון/רעש וכד' יגמרו בטוב.

 

[habubnik]

בקר=בקשר

 

[מאיה מבולבלת]

מה גם ...

עם זרים יותר פשוט להגדיר גבולות, מאשר עם חברים

 

[Bell23]

טוב, לכל דבר יש כמה צדדים...

אני לדוגמא חושבת שדווקא העובדה שגבולות עם חברים הם גמישים יותר - זה מה שהופך את החוויה להרבה יותר נעימה ומאוד מוסיף לתחושת ה"בית". אני לא יודעת כמה "בבית" הייתי מרגישה אם הייתי צריך להזהר בכל צעד ושעל שלי בתחומי ביתי עם אנשים זרים.

 

[מאיה מבולבלת]

נכון..

הגמישות של הגבולות עם החברים לעיתים קרובות מאוד היא הבעיה... בכל מקרה העדפה שלי שהשותף יהיה שותף טוב מאשר חבר טוב....

 

[pixiER]

לדעתי...

הבעיה עם חברים בדרך כלל זה שאת לא חיית איתם אף פעם 24/7, ואין לך מושג האם יש לו מנהגים מוזרים, הרגלי ניקיון מוזרים וכו' עד שלא תגורו יחד... טיילתי עם החברה הכי טובה שלי 3 חודשים בחו"ל, וברור לי שלא היינו יכולות לחיות באותה דירה ביחד... העדפנו להשאר חברות הכי טובות ושמחנו שאנחנו לא צריכות לחלוק את אותו המרחב יותר זמן מתקופת הטיול. כשחזרתי היה לי ברור שאני מעדיפה לא לגור עם חברים, כי חבל לי על החברות בשביל השגעונות הקטנים שלי, של ניקיון וסדר ... (ותמיד כשהחברה הזו באה לבקר בדירה שלי היא צוחקת על איך שאני מסדרת את הירקות במקרר...

)

 

[rozameod]

מנסיון שלי

אחרי 6 שנים עם חבר טוב בדירה -התחלנו בסיפור אהבה והיום אנחנו על סף רצח הדדי... משנה לשנה דברים השתנו,בהתחלה היינו מסתובבים יחד קונים דברים יחד אך לאט לאט הבנו שאפילו חלב ,נס קפה ומים כדאי להפריד. לדעתי זה ענין של "טיפוס", תמיד אפשר לפתור דברים ולהעיר עליהם בזמן שהם מתרחשים ,אפשר גם לעשות רשימה של דברים שעלולים להפריע לך או לחברה ולקבוע "חוקים " בסיסיים. כמובן שההרגשה יותר טובה עם חברים מאשר עם אדם לא מוכר אבל לצערי צריך לקחת בחשבון שיחסים יכולים להשתנות לרעה היום במצב שאני נמצאת כנראה שאם יפרדו דרכינו לא נדבר יותר לעולם ד"א אתה גבר או אישה? כי למרות שאני לא אוהבת לעשות השוואות אני יכולה להגיד שלגברים יש פחות בעיות לגור יחד. יש לכם מעין אחוות חברים, נתקלתי בזה לא פעם ולא פעמיים וראיתי שאפילו ישנו מצב של שיתוף בקניית מצרכי מזון הביתה וזה עבד מצוין יכול להיות שזה היה מקרי אבל אותי זה ממש הפתיע. כנראה זה גם ענין של מזל בכל אופן בהצלחה

 

[אקסיומה]

אמממ...

אני לא אחדש לך כלום ממה שכבר כתבו כאן... אבל אם יש לך את האפשרות- עדיף לבד! באמת. אני גרה לבד, ואני מצליחה להסתדר יפה מאוד. ואחרי ששמעתי סיפורי אימה על שותפים שהיו לחברות שלי ובת דודה שלי, החלטתי ששותפים זה לא בשבילי. למי יש כוח לריב עם אנשים זרים על החלב או על מי ישלם את החשמל? ולגבי חברים- אם את חושבת שאת יודעת איך החברים שלך יתנהגו כשתגורו יחד ואת מסוגלת לסמוך עליהם ולקבל את כל המנהגים וההרגלים שלהם- לכי על זה. אחרת- הייתי ממליצה לוותר.

 

[In Limbo]

בתור אחת בגילך שרוצה לעבור לגור לבד

יש לי שתי שאלות: 1. את מסתדרת בכוחות עצמך מבחינה כספית? 2. באיזה איזור של ת"א את גרה? (מודה, קראתי קצת הרבה מהבלוג שלך

)

 

[אקסיומה]

../images/Emo13.gif

אז ככה... 1. מבחינה כספית: אני לא מבזבזת כספים מיותרים ולא יוצאת כל שני וחמישי. אני מצליחה להסתדר יפה עם משכורת של 4000 ש"ח. שכ"ד והחשמל ביחד עומדים על סביבות ה- 2000 ש"ח, אינטרנט- עניין של עוד 70 ש"ח לחודש (אין לי תשלום חודשי לכבלים, רק לספק אינטרנט... אבל המחשב שלי מת לבינתיים ואני כותבת ממחשב אחר, אז זה לא כזה משנה כרגע...

), פלאפון- הוצאה של בערך 100 ש"ח לחודש (טוקמן) ושיחות ארוכות יותר אני פשוט מנהלת פנים מול פנים או דרך טלפון ציבורי... ובקיצור- איך שהוא אני נשארת עם פלוס. לגבי אוכל- רוב הזמן אני בעבודה, כך שאני לא מבשלת הרבה, ואני מצטיידת גם באוכל שאני לוקחת מבית ההורים, כשאני מבקרת אותם מדי פעם. 2. אני גרה באיזור פלורנטין. 3. נחמד לדעת שיש לי קוראים...

סופשבוע נעים...

 

[Lost in Reality]

מזתומרת אחת בגילה?

אני עזבתי את הבית בגיל 19... לעיר הגדולה... שנמצאת במדינה זרה... ורחוקה... והסתדרתי יופי, ו-5 שנים אח"כ גם מסתדרת, בלי לקחת שקל מההורים. אני פשוט חושבת שזה לא הגיל, זאת הבגרות.

 

[H e L L L L L L o O]

מנסיוני

*יש לציין קודם שלבד לבד לבד זה הכי טוב אבל... כל פעם שגרתי עם חברים אפילו לשבוע וחצי רבתי איתם ברמות על ולקח לנו כמה שבועות לחזור להיות חברים ולהודות שלגור יחד לא יקרה לעולם. לעומת זאת לגור עם זרים נראית לי אופציה נוראית ואכן עשיתי אותה לתקופות חודש חודשיים אבל זה תמיד היה בקטע שנהינו חברים תוך כדי, לא יודעת כמה זה תקף כשכל שותף בחדר שלו בחיים שלו בחברים שלו (אנחנו הינו בחו"ל ומבודדים מהחיים הקודמים שלנו אז התחברנו אחד עם השני)